מי מטריל את השולמנים ובתי המשפט מ- cleveland clinic ? (ספוילר: ד"ר דוד ביטון)

פורסם במקור ברשת קו עיתונות.

מסתבר שבכלל לא צריך להיות בישראל בשביל להטריל את מערכת המשפט על ידי עשרות תביעות נגד שולמנים שבקושי סוגרים את החודש בימי הקורונה. האם השולמנים יצאו למלחמה ?

דואר זבל, ספאם (SPAM) והפרות לכאורה של חוק התקשורת מהווים חלק משמעותי מהתביעות המוגשות לבתי המשפט נגד שולמנים והסיפור שמספרים לנו מחשבי מערכת המשפט מראה שרופא צעיר בשם ד"ר דוד ביטון, שכלל לא נמצא בישראל הגיש עשרות רבות של תביעות נגד שולמנים ועשרות תביעות עם בקשה להכירן כתביעות ייצוגיות, בסכומים המגיעים למאות מיליוני שקלים חדשים. בין האנשים והתאגידים שתבע הרופא הצעיר ד"ר דוד ביטון (אנדרי) ניתן למצוא את ארגון נכי צה"ל (בת"צ 31565-07-19), בנק לאומי, עמותת משען, עשרות אזרחים, שולמנים ותאגידים אח'.

רק לאחרונה נקבע הבית המשפט השלום בתל אביב בתיק 20776-04-20 דיון מקדים מיוחד במסוגלותו של דוד ביטון לשמש תובע מייצג במסגרת תביעה ייצוגית, בית המשפט יצטרך להכריע האם ד"ר דוד ביטון מתאים להיות תובע ייצוגי? כאשר בהתאם לדיני התובענות הייצוגיות תובע המייצג ציבור אמור לטפל בין היתר על כספי הציבור בתביעות ייצוגיות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

האם ד"ר דוד ביטון יכול לשמש תובע ייצוגי ? – קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

מאז שנת 2004 מייצג משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' נתבעים רבים בתובענות ייצוגיות שהוגשו נגדם בתחומים שונים ובעיקר לאור דיני הצרכנות והתקשורת, במהלך השנים בהם אני עוסק בתחום, פגשתי לא מעט תובעים ייצוגיים שהגישו עשרות תביעות בצורה שיטתית, ובדרך כלל נדחו על הסף בבתי המשפט, תוך חיובם בהוצאות משמעותיות.

בעניינם של תובעים סידרתיים שפגשתי, למשל בעניין פרשת חרסט וריבוי התביעות הייצוגיות נגד אתרי הקופונים בטענות לספאם לכאורה, ובין בתביעות בנושאים נוספים, וכפי שרק לאחרונה הגדיר זאת בית המשפט המחוזי בנצרת, כבוד השופט אברהם שקבע כי "הקלקול בהתנהגותם של התובעים הייצוגיים ובא כוחם, מתחיל בהגשת 48 בקשות לאישור ייצוגית, תוך פיזורן על פני שמונה בתי משפט שלום ברחבי הארץ. זאת, כאשר עניינן של הבקשות זהה ונוסחן אחיד". לדברי השופט, התנהגות זו מגיעה כדי חוסר תום לב. הוא מפנה לפסק דין של בית המשפט העליון, שקבע כי במקרים מעין אלה חובה על התובע הייצוגי ובא כוחו להגיש את התובענות באופן מאוחד.

בעניינו של הרופא הצעיר ד"ר דוד ביטון מסתבר, שאותו ביטון הגיש תביעות במאות מיליוני שקלים בטענה למשלוח של הודעות פרסומת לכאורה (ספאם, דואר זבל), ולא רק נגד ארגון נכי צה"ל,  ובין היתר בת"צ 20776-4-20 ד"ר דוד ביטון נ' תלתן ואח', ת"צ 20617-04-20 ד"ר דוד ביטון נ' רהיט לכל בע"מ ואח', , ת"צ 37133-06-19 ד"ר דוד ביטון נ' הירשמן ואח', ת"צ 2595-04-20 ד"ר דוד ביטון נ' ארקיע אינטרנשיונל, ת"צ 15731-09-19 ד"ר דוד ביטון נ' בנק לאומי לישראל, ת"צ 42315-06-19 : ד"ר דוד ביטון נ' ויטוריו דיוואני בע"מ, ת"צ 1956-07-19 : ד"ר דוד ביטון נ' אנחנו איתך 2015 בע"מ ואח', ת"צ 37226-04-19 : ד"ר דוד ביטון נ' זר. פור. יו (2000) בע"מ, ת"צ 58293-01-19 : ד"ר דוד ביטון נ' וליוקארד בע"מ, ת"צ 46116-01-20 : ד"ר דוד ביטון ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, ת"צ 31565-07-19 : ד"ר דוד ביטון נ' אשת – ארגון שרותי תיירות בע"מ ואח', ת"צ 2222-05-19 : ד"ר דוד ביטון נ' גולן טלקום בע"מ, ת"צ 31650-07-19 : ד"ר דוד ביטון ואח' נ' השוק, ת"צ 8700-07-19 : ד"ר דוד ביטון נ' בי פירסט א.מ. בע"מ 515922177 ואח', ת"צ 71681-05-19 : ד"ר דוד ביטון נ' סייל תקשורת בע"מ ואח', ת"צ  42351-03-20 ד"ר דוד ביטון נ' לוקאל מרקט ואח', ת"צ 36158-06-20 ד"ר דוד ביטון נ' אופטיקל סנטר בינלאומי בע"מ

בתיק סייל תקשורת שנדון בפני כבוד השופט אודי הקר, ניתנה למשל החלטה ביום 22.12.20 שממנה עולה שד"ר דוד ביטון טען שבידיו אישור מוחלט להימנע מבידוד אף שלא התחסן, כך שביטון ביקש להגיע ישירות מההגעה מחו"ל אל בית המשפט בתל אביב, תוך סיכון לכאורה של יתר הנוכחים בבית המשפט, ונזכיר שמדובר ברופא.

בתיק שהגיש ביטון נגד אלוף המזרונים הצליח האחרון להעלות תמיהות אצל כבוד השופט יריב עמית, כאשר במקום לתת מענה לסתירות במסגרת הרבות  שהועלו לגבי גרסאותיו של ביטון, הסתפק בא כוחו בטענה שלא בפני כל תובע סידרתי יש לנעול את דלתות בתי המשפט.

בין הטענות הנוספות שהועלו נתבעים שונים נגד התנהלותו של ד"ר ביטון, בעניין תיק תלתן למשל, נטען לכאורה שד"ר ביטון התקשר לנזוף  ולאיים על גרפולוג שקבע שחתימות במסמכיו אינן כשירות ואף הילך אימים על ב"כ הנתבעים השונים ואף עדכן את תמונת הנושא בדף הפייסבוק שלו, ופרסם תמונה שבה נראית דמותו של 'באטמן', על רקע בנין העולה בלהבות, ומתחת הוסיף את המילים: "מוקדש לעו"ד חיים כפיר וחברת תלתן נדל"ן".

לפי פרשנותו של ב"כ הנתבעים באותו תיק תלתן, טען האחרון שאותו ביטון בעצם פרסם "שסופם של עו"ד חיים כפיר והמשיבים השונים להישרף באש, כך ממש. ואין לך איום ישיר ומפורש מזה, השופך אור אודות דמותו של ביטון. זה המתיימר לייצג קבוצה בהליך ייצוגי".

באותו תיק תלתן אף נחשפו לכאורה הסכמי תגמול לא חוקיים מתוך הכספים המגיעים לציבור בתובענות ייצוגיות, שקובעים חלוקה של חצי/חצי (50%/50%) בין אותו ד"ר דוד ביטון לבאי כוחו, יחד עם צילומי מסך לכאורה מתכתובות שהציג ביטון בפומבי, בדבר זעמו על עורכי דינו שהם מסרבים להפר את החלטות בית המשפט בעניין "המהות".

למען הגילוי הנאות ייאמר, שאותו ביטון פרסם מאות פוסטים ותגובות תגרניות שלא את כולן הספקת לקרוא, אך מדהים שכל זאת נעשה לכאורה רק מאז הח"מ נטל ההגנה על אחד הנתבעים מעשרות תיקי ביטון, ומדהים לא פחות שאותו ד"ר דוד ביטון הלין בצורה קשה נגד עוד שורה ארוכה ונכבדה של אנשים שלכאורה עמדו בדרכו למיליונים, ולמשל הגרפולוג אהרון לב ארי, עו"ד דור ריגלר, עו"ד חוסין אבו חוסיין, מר אורן לנצ'נר, עו"ד ערן טאוסיג, משרד עורכי דין בלטר גוט אלוני ושות', עו"ד רונית סיטון, משרד מ. פירון ושות', עו"ד דוד ביטון, גב' אילנה טנא, עו"ד סלמון ליפשיץ, עו"ד ליאור חיאק, עו"ד צביאל מוסקוביץ', ישראל מידן רווח ועוד רבים אח'

עיון במספר תיקים בהם הגיש דוד ביטון תביעות אף גילה תלונות קשות נגד אותו הביטון על חוסר תום לב לכאורה בהרשמה מוקדמת כמתעניין בשירותים שונים, בכדי לייצר במכוון עילת תביעה לכאורה, כמו גם סתירות לכאורה והגשת תביעות שונות בעניינם של לפחות 10 מספרי טלפון לטענת חלק מהנתבעים, ולפחות 5 מספרי טלפון שפורטו בפרטוקולים המשפטיים.

אותו רופא צעיר, ד"ר דוד ביטון, אינו נמצא בישראל לכאורה, ולפי תכתובות שהגיעו למערכת נראה שהוא טוען בעצמו שאין לו כתובת בישראל ושהוא מצפצף על כולכם. מהתכתובות עולה שד"ר ביטון בכלל אינו מתגורר ברח' לואי מרשל בתל אביב, אלא ש David biton נמצא בהכשרה בבית החולים cleveland clinic בקליבלנד אוהיו, אותו מנהל מר Tomislav Mihaljevic ולביטון אין בכלל כתובת בישראל, וכדבריו הוא פשוט מצפצף על כולכם.

עיינתי בחלק מהתיקים של אותו ד"ר דוד ביטון במערכת המשפט הישראלית, כל תיק מגלה עולם ומלואו, אך עלי לציין שעיון בתיק בית משפט השלום ברמלה העלה לכאורה תמונה לפיה אותו ביטון שמבקש לנהל עבור הציבור תביעות וכספים במאות מיליוני שקלים, גרם לתאונה חמורה ולפציעות שונות, ואף התרברב לכאורה בפייסבוק שקיבל מהביטוח פיצוי על פציעתו שנגרמה באשמתו, על אף שעצם התאונה נגרמה כפי שבית המשפט הגדיר זאת כ"כתב אישום חמור" נגד אותו דוד ביטון, לאחר שרכבו הועף באוויר וגרם לנזקים, ועל אף שלאחר תיקון כתב האישום בהסדר טיעון, הודה אותו ביטון בעבירה של אי מתן זכות קדימה שגרמה לאותה תאונה עם נפגעים.

די מדהים לדעתי גם שאותו ד"ר ביטון הצהיר בתיק אחד שאביו סימון ביטון עשה שימוש בטלפון מסויים וביקש מידע על הלוואות, כאשר בתיק אחר טרח אותו ביטון להדגיש שמעולם לא התעניין בהלוואות, אך שכח לספר שאביו עשה שימוש בטלפון שלו, וביקש מידע על הלוואות.

מעניין לא פחות לקרוא את פרוטוקול הדיון מבית המשפט המחוזי בנצרת, שם ערער ביטון באמצעות עו"ד מיקה מרקוס על החלטה שניתנה במסגרת בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נגדו, וכאשר מפרוטוקול הדיון ניתן להבין לכאורה שאותה ביטון זייף מסמכים שכאילו נכתבו על ידי עו"ד מיקה מרקוס שייצגה אותו, או במילותיה שלה בפרוטקול כנראה השתמש ללא ידיעתה בתבנית שהיא הכינה, כנראה מבלי להסיר מ"התבנית" שהוגשה את שמה של אותה עו"ד מיקה מרקוס.

זה קצת מוזר שאותה עו"ד דין מיקה מרקוס שמייצגת לפעמים את אותו ד"ר דוד ביטון, מפרסמת בפייסבוק פרסומים נגד עורכי דין אחרים, ומסבירה שלדעתה מותר לה לכתוב על עורכי דין בפייסבוק שהם כאילו עבריינים אתיים.

בתיק תלתן, בית המשפט עוד טרם הכריע האם ד"ר דוד ביטון מתאים להיות תובע ייצוגי וכך גם במרבית התיקים האחרים, בעניין ת"צ חיאק נ' ארקיע נקבע בינתיים תובע אחר. לגבי גורלם של יתר התיקים, יש להניח שעוד יתקבלו החלטות עליהם עוד תשמעו.

בינתיים גם בית המשפט העליון דן בעניינו של ד"ר ביטון כאשר כבוד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דחתה בימים אלו (4.3.21) את ערעורו של ד"ר דוד ביטון, אותו רופא צעיר שנמצא בארה"ב ומגיש עשרות תביעות נגד עסקים ישראליים ביקש לפסול שופט, כאשר ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופט ע' הדר) מיום 21.2.2021 בת"צ 20776-04-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

בהתאם להחלטה מבית המשפט העליון, ד"ר ביטון הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבים. בתשובת המשיבים לבקשת האישור, הועלו כלפי המערער טענות הנוגעות לתום לבו, נוכח התכתבות שניהל עם עורכי דין אחרים בנוגע לתובענה ייצוגית אחרת, ממנה עלה, כך נטען, שביטון ועורכי הדין הנילונים דנו בניגוד לדין בחלוקת שכר הטרחה ביניהם באותו הליך (להלן: ההתכתבות ועורכי הדין הנילונים בהתאמה). עורכי הדין הנילונים לא ייצגו לבסוף את המערער, והוא הגיש נגדם תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (להלן: התלונה), שבה הם מיוצגים על-ידי עו"ד מייק יורק ריד (להלן: עו"ד ריד) אשר לטענת המערער קשור למותב הדן בהליך דנן.

בדיון שהתקיים ביום 8.9.2020 ביקשו המשיבים לדון תחילה בטענותיהם שלפיהן המערער אינו רשאי לייצג את הקבוצה הנטענת, בין היתר בשל חוסר תום הלב שהם ייחסו לו. בית המשפט קמא דחה את הבקשה וקבע ש"אין מקום בשלב זה לפצל את הדיון". בדיון שהתקיים לאחר מכן, קבע בית המשפט קמא כי הוא משנה מהחלטתו בעניין פיצול הדיון, כך ש"תחילה תידון טענת המשיבים שהמבקש אינו מתאים וראוי לייצג את הציבור הרחב כתובע ייצוגי ורק אם טענה זו תידחה בית המשפט ימשיך לדון בבקשה העיקרית". המערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה זו (רע"א 1837-01-21) וביום 13.1.2021 הודיע לבית המשפט המחוזי כי "חל שינוי נסיבות מהותי" בתשתית העובדתית שעל בסיסה החליט בית המשפט קמא לפצל את הדיון ולדון בתום לבו של המערער. זאת, מאחר שביום 6.1.2021 התקבלה החלטת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בתלונה, בה צוין כי "קמה לכאורה תשתית לקיומה של עבירה על דיני האתיקה המקצועית" מצד עורכי הדין הנילונים כלפי המערער (להלן: החלטת ועדת האתיקה). בקשת רשות הערעור נדחתה ביום 17.2.2021, ונקבע כי החלטת בית המשפט קמא היא החלטה דיונית סבירה שאינה מצדיקה מתן רשות ערעור, וצוין כי ככל שהמערער סבור שחל שינוי נסיבות, עליו להציגו בפני בית המשפט קמא שיידרש לו, טרם שיביאו בפני ערכאת הערעור.

ביום 18.1.2021 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בהחלטה לפצל את הדיון ולדון תחילה בתום לבו של המערער, המשיבים הגיבו לה ובית המשפט קמא הורה למערער להשיב לתגובה עד ליום 14.2.2021. המערער הגיב לתשובת המשיבים ביום 14.2.2021, ובאותו היום דחה בית המשפט קמא את בקשתו.

ביום 18.2.2021 הגיש המערער בקשת פסלות, בה טען, בין היתר, כי החלטת בית המשפט קמא להתיר את פיצול הדיון ולדון בתום לבו של המערער בשלב הראשון, מלמדת על משוא פנים ועל כך שדעתו של המותב גובשה כבר ולא ניתן לשנותה. עוד טען המערער כי החלטת בית המשפט קמא מיום 14.2.2021 לדחות את בקשתו לעיון מחדש, ניתנה בשעה שהמותב ישב בדיונים, ומכאן, לפי המערער, שההחלטה נכתבה לפני שהגיש את תשובתו לתגובת המשיבים. מסקנה זו, כך המערער, מצביעה אף היא על חשש למשוא פנים ועל גיבוש דעה "טרם שמיעת [המערער]". עוד הוסיף המערער כי בעקבות החלטה זו "בדק ומצא" כי עו"ד ריד, המייצג את עורכי הדין הנילונים שבעניינם ניתנה החלטת ועדת האתיקה, "מקורב מאד" לעורך דין שהיה שותפו של המותב בסיעה שהתמודדה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 2007. עוד לפי המערער, עו"ד ריד מקורב לעורכי דין נוספים שלהם, כך המערער, קשרים עם המותב. משכך, טען המבקש כי לבית המשפט קמא "עניין אישי" כהגדרתו בסעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

ביום 21.2.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסלות, וקבע כי חלק מהבקשה מושתת על טענות ערעוריות וחלקה מושתת על טענות לקשרים בינו ובין עורכי דין שונים אשר, לפי הנטען, מצויים בקשר עם עו"ד ריד. בית המשפט קמא הבהיר כי הוא אינו מכיר כלל את עו"ד ריד, לא ידוע לו על קשרים כלשהם בין עו"ד ריד למי  מעורכי הדין שציין המערער בבקשתו, והמערער לא פירט על מה מבוססת טענתו בעניין. עוד ציין המותב כי מאז שמונה לשיפוט בשנת 2013 אין לו קשר עם שני עורכי הדין האחרים שאליהם התייחס המערער.

מכאן הערעור שנדחה, בו טען ד"ר ביטון כי החלטות בית המשפט בבקשות שונות שהגיש מלמדות על חשש ממשי למשוא פנים ועל גיבוש דעה מוקדמת מצדו. עוד נטען כי עולה "חשש כבד" שבית המשפט החליט לברר את בקשת המשיבים בעניין תום הלב של המערער, על מנת לסייע לעו"ד ריד בהליך המתנהל בוועדת האתיקה בעניין עורכי הדין הנילונים. בהקשר זה טוען המערער כי מצא ששותפו לשעבר של המותב "נמצא בקשרים קרובים והדוקים" עם עו"ד ריד וכי עו"ד ריד סימן לייק על הרצאה של המותב ששודרה בעמוד הפייסבוק של לשכת עורכי הדין. דבר זה, כך נטען, מלמד על קרבה וידידות אישית בין המותב לעו"ד ריד. לגישת המערער בית המשפט עושה שימוש בכלים דיוניים על מנת ליצור הכרעות מהותיות שנועדו לסייע למקורביו, ועל כן יש לפסול אותו ולו בשל מראית פני הצדק.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.