בית משפט השלום בתל אביב גזר היום (שני) את דינן של חמש חברות שהיו בשליטתה של ענבל אור, זאת לאחר שהרשיע אותן במסגרת הסדר טיעון בעבירות על חוק המע"מ, עבירות על פקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות, וכן עבירות על חוק הגנת הצרכן.
בגזר הדין קיבל בית המשפט את ההסכם בין הצדדים לפיו לצד ההרשעה יוטל על כל אחת מהחברות קנס סמלי של 1,000 ש"ח.
על פי כתב האישום בו הודו החברות, המעשים שהביאו לביצוע העבירות שלהן בוצעו באמצעות ענבל אור, ששימשה מנהלת בכל אחת מהן. כל החברות שהורשעו מצויות בהליך פירוק בפיקוח ביהמ"ש המחוזי.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
על פי כתב האישום, בין השנים 2016 -2008 פעלה אור בשוק הנדל"ן באמצעות קבוצת חברות בשליטתה ובניהולה: אור סיטי נדל"ן בע"מ, מרום סיטי בע"מ, גריני סיטי בע"מ, אור בקונגרס בע"מ ומציצים נדל"ן בע"מ. החברות, בניהולה של אור, לא הוציאו חשבוניות ולא דיווחו למע"מ על חלק מהעסקאות שביצעו בשמונה פרויקטים למגורים בהם ארגנו קבוצות רכישה, שסכומן הכולל עמד על כ-81 מיליון שקלים, והמע"מ הנובע הוא כ-11.5 מיליון שקלים. חברת מרום סיטי נדל"ן הואשמה והורשעה גם בביצוע עבירות מרמה כלפי לקוחות באחד הפרויקטים שבהם ארגנה ביחד עם ענבל אור קבוצת רכישה.
בנוסף, אור סיטי נדל"ן הורשעה בעבירות על פי חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה בגין רכישות פרטיות של מוצרים לצרכיה הפרטיים של ענבל אור כגון ביגוד, תיקים, תכשיטים ועוד, בסכום של כ- 900,000 שקלים. החברה רשמה הוצאות אלה באופן כוזב בספרי החברה לצרכי התחמקות מתשלום מס הכנסה ומע"מ.
אור סיטי הורשעה גם בכך שמימנה לענבל אור דירה בסכום 2.7 מיליון ש"ח, וכן כי ביצעה עבירות על חוק הגנת הצרכן, כאשר פרסמה במגוון רחב של פרסומים הזמנה לציבור לרכוש דירה תוך שהיא מסתירה פרט מהותי, לפיו הפרסומים מבקשים לאגד קבוצות רכישה ולא למכור דירות.
בהתאם לפסיקה יש חשיבות להרשעה פלילית של תאגידים, לרבות תאגידים המצויים בהליכי פירוק. עם זאת, לעובדה כי חברה מצויה בהליכי פירוק יש משקל של ממש בענישה. הנסיבות שנשקלו לעניין זה הן הרצון שלא לפגוע בנושי החברות שלא דבק בהם רבב, ובהם חברי קבוצות הרכישה שאורגנו על ידי החברות. בנוסף, נשקלה הבהרת מפרק החברות כי אין היתכנות לשיקום החברות, ואין היתכנות כי בסופו של הליך הפירוק יועברו כספים לענבל אור המואשמת שביצעה את העבירות כמנהלת החברות.
כמו כן, מדובר בחברות פרטיות, שנוהלו ונשלטו על ידי גורם יחיד, להבדיל מחברות מרובות בעלי מניות ונושאי משרה או חברות ציבוריות. בנוסף, נשקל גם ההסדר החקיקתי החדש שנקבע בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנתן עדיפות לנושי החברה על פני מימוש קנסות פליליים.
מסיבות אלה הוסכם כי על כל אחת מהחברות המורשעות יוטל קנס סמלי כאמור.
ההסדר אושר בטרם הוגש בתיק הפלילי גם על ידי נשיא בית המשפט המחוזי דאז, השופט איתן אורנשטיין במסגרת הליך הפירוק.
התיק מטופל בידי עוה"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין פרג' מפרקליטות מיסוי וכלכלה ועו"ד אסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
