2 מטוסי "KC-46" אשר יחליפו את מטוסי ה"ראם" (בואינג 707) יגיעו ב-2024

בשנת 2024 עתידים לנחות בארץ שני מטוסי "KC-46", אשר יחליפו את מטוסי ה"ראם" (בואינג 707) אותם מפעילה טייסת 120 ("ענקי המדבר"). כשנה לאחר הגעתם, הם עתידים להפוך למבצעיים ולשנות את יכולות התדלוק של החיל. "המטוס מאפשר לנו להאריך את הטווח ואת כמויות הדלק בצורה משמעותית". ה"ראמים" הם מטוסים שנקנו מחברות אזרחיות והוסבו למתדלקים. הם הפלטפורמה הוותיקה ביותר בחיל – גילם הממוצע של המטוסים הוא 46 שנים ומורכב לטפל בהם מבחינה אחזקתית. "חיל-האוויר הישראלי הוא המתפעל הגדול בעולם של מטוסי ה'ראם'. אין לנו ממי לרכוש חלפים והידע והמקצוענות בתפעול המטוסים האלה הולך ונעלם", סיפר בעבר בראיון לבטאון חיל-האוויר רס"ן נ', אז ראש מדור עסקאות במחלקת אמצעי לחימה.

מערכת התדלוק שמותקנת על כלי-הטיס פותחה על ידי אנשי חיל-האוויר הישראלי ויש לשדרג אותה כל הזמן. "הפיתוח מחייב השקעת משאבים רבים, כשגם מערכת התדלוק עצמה ישנה", העלה רס"ן נ'. "האתגר האחזקתי גרם לנו להבין שצריך להחליף את המתדלקים. בעקבות העובדה שהמטוסים נקנו בחברות אזרחיות והוסבו על ידינו למתדלקים – כל מטוס הוא שונה והאתגר האחזקתי מתעצם. כמובן שלמרות כל האתגרים, באירוע מבצעי ה'ראמים' כשירים לבצע את המשימה שמוטלת עליהם".

כיצד בוחרים מטוס? בשנת 2007 החליט חיל-האוויר האמריקאי להחליף את מטוסי התדלוק שברשותו עקב בעיות שמישות, לוגיסטיקה ואחזקה. בפני החיל הוצגו שני סוגי מטוסים: האחד מחברת "בואינג", המטוס שנבחר, והשני מחברה אחרת. "חברת בואינג הציעה את מטוס ה'KC-46' (בואינג 767) – פלטפורמה שיוצרה באופן ייעודי לתדלוק", הסביר רס"ן נ'. "גוף המטוס הוא הקצר ביותר מסדרת מטוסי ה-767, כנפיו גדולות ולכן יש להן יכולות לשאת כמות רבה יותר של דלק, וכן הקוקפיט שודרג לתצורה מתקדמת". כשהבינו בחיל-האוויר ובמטה הכללי שיש צורך מבצעי ברכישת הפלטפורמה, החלו במחלקת אמצעי לחימה בביצוע תהליך הרכש. "פנינו לחברות ובחנו ארבע חלופות למטוסי ה'ראם'", שיתף רס"ן נ'. "ניצבו בפנינו היתרונות והחסרונות של כל חלופה. לאחר ניתוח מעמיק, בחרנו ב'KC-46' מכיוון שהוא נתן את המענה הטוב ביותר לצורך המבצעי של חיל-האוויר. פנינו לחיל-האוויר האמריקאי בבקשה לחתום איתם על חוזה לרכישת שני מתדלקים ראשונים, והתחלנו ברכישת המטוסים כדי לאפשר לחיל-האוויר להגיע כל נקודה על הגלובוס בכל זמן".

טווח טיסה אינסופי: על הפלטפורמה האזרחית של המטוס מרכיבים במפעל את ההתקנות הצבאיות של מערכות הגנה עצמית, של מערכות התקשורת, של מערכות השליטה והבקרה, וכן ההתקנה של ה"בום" – צינור תדלוק המתחבר לכלי-הטיס המתודלק ובעזרתו מתבצעת העברת הדלק. "פלטפורמת ה'KC-46' מבוססת על מטוס אזרחי, אך הוא יוצר בחשיבה צבאית החל מהבורג הראשון, כדי שיוכל לשמש את חיל-האוויר האמריקאי", הציג רס"ן נ'. "בנוסף לכך, חיל-האוויר הישראלי יתקין עליו מערכות נוספות המתקשרות עם שאר המערכות בחיל ומתאימות לזירה המבצעית שבה אנו נלחמים".

ה"בום" שבפלטפורמה החדשה שונה מה"בום" אותו מפעילים בחיל-האוויר כיום. "זהו 'בום' דור חמישי שמפעיל חיל-האוויר האמריקאי והוא כנראה הטוב ביותר בעולם כרגע", ציין רס"ן נ'. "יש לו את היכולת לעמוד במהירויות טיסה גבוהות במיוחד. הוא ארוך פי שניים מה'בום' שלנו, כלומר המרחק בין מטוס-הקרב לבין המתדלק יכול להיות גדול הרבה יותר. מעטפת התדלוק שלו גדולה הרבה יותר מהקיימת כיום, ולמטוס המתודלק יש טווח תנועה גדול יותר במרחב מבלי שיצטרכו לנתק אותו", המשיך רס"ן נ'. "בנוסף, זמן קצר לאחר החיבור עם המתודלק, ה'בום' הוא אוטונומי לחלוטין. פלטפורמת ה"KC-46" יכולה לשאת כ-30 אחוזים יותר דלק ממטוס ה"ראם", והיא צורכת כ-30 אחוזים פחות. "זה מאפשר לנו להאריך את טווחי הטיסה באופן משמעותי", פירט רס"ן נ'. "בנוסף, למטוס הזה יש יכולת קבלה של דלק: הוא יכול לתדלק וגם להיות מתודלק מ'KC-46' אחר, דבר שלא קיים ב'ראם'. זה מאריך את טווח הטיסה שלו לכמעט אינסופי".

"מתאים לשדה הקרב העתידי": עמדת הבומר – איש הצוות האחראי על ניהוג ה"בום" – ממוקמת בחלקו האחורי של מטוס ה"ראם", הרחק מתא-הטיס. במטוס ה"KC-46", עמדת הבומר נמצאת בסמוך לקוקפיט וכך יכול להתנהל קשר ישיר בין אנשי הצוות. "במטוסי ה'ראם', ישנה עמדה אחת לבומר, אולם במטוסי ה'KC-46', העמדה היא כפולה", תיאר רס"ן נ'. "כשיש עמדה נוספת, ניתן לבצע הדרכות בצורה מיטבית. הטייסים בפלטפורמה החדשה מזינים מתי עתיד להתבצע תדלוק, והמטוס נערך אוטומטית", הרחיב רס"ן נ'. "הוא מחשב את כמות הדלק הדרושה ומעביר אותו בין המיכלים. משימות רבות של אנשי הצוות הוכנסו לתוך מערכות המטוס". כמו כן, על המטוס מותקנות מצלמות שמתעדות את סביבתו, כך לבומר יש את היכולת לראות תמונה רחבה יותר מאשר במטוס ה"ראם". לפני כחודש נסע צוות לבדוק את הפלטפורמה, וזכינו להיות הצוות הזר הראשון שטס במטוס ה'KC-46'. תדלקנו שני מטוסים, קיבלנו דלק ממטוס 'KC-46' אחר, וכן תדלקנו 'KC-46' נוסף", שיתף רס"ן נ'. "ביקרנו בטייסת ולמדנו על תהליך הקליטה של המטוסים, על האחזקה שלהם ועל שיטות ההדרכה. זכינו לטעימה מחלק גדול של יכולות המטוס ונוכחנו לדעת עד כמה המטוס הזה מתאים לשדה הקרב העתידי שלנו".