שי ניצן: איך אדם עם ראיות חזקות לשוחד יכול להיות רוה"מ עוד שנים כאילו כלום?

פורום הדוקטורנטים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ערך היום (חמישי, ה-18 במארס) כנס בנושא תפקידה של מערכת המשפט. פרופ' אריאל בנדור, מהפקולטה למשפטים, באוניברסיטת בר-אילן ראיין את אורח הכבוד של הכנס עו"ד שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה ואת ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת. לצד פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, השתתפו באירוע גם פוליטיקאים בכירים: יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי , שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ויו"ר מרצ ניצן הורביץ.

עו"ד ניצן התייחס לסוגיית החוק הצרפתי: "החוק הצרפתי בעייתי. תדמיין שיש ראש ממשלה שיש נגדו האשמות רציניות. היה לנו מקרה דומה עם קצב, כשהגיעו החדשות לאונס. אך היה חוק שמגן עליו מהעמדה לדין. במקרה קצב היה לפני סיום תפקידו. תדמיין מצב שיש ראיות חזקות לעבירות מין או שוחד. אדם כזה יכול להיות ראש ממשלה עוד 6-8 שנים כאילו כלום? מאוד בעייתי. פעם אנשים היו מתפטרים מתפקידם. היום זה פחות שכיח".

פרופ' בנדור מזכיר את מקרה ראש הממשלה לשעבר אולמרט, וניצן אמר בתגובה כי "אולמרט התפטר כי לא הייתה לו מספיק תמיכה פוליטית".

על היחס ליועץ המשפטי לממשלה אמר: "עבדתי למעלה מ-30 שנה במשרד המשפטים, אני חושב שאנחנו דבקים בכלל שאנחנו דבקים בממשלה, כל עוד היא פועלת במסגרת החוק. ב-5 השנים שהיועץ המשפטי לממשלה בתפקידו, האם אמר שמשהו לא חוקתי? יש כאן אג'נדה לשנמך את הייעוץ החוקתי. זה ברור שהעילה לקריאה לפיטורי היועץ לממשלה נובעת מהגשת כתב האישום. בלי בושה אומרים שיועץ משפטי שיעז להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה – יפוטר. זה מזעזע ומביש בעיני. ראש הממשלה בראש החץ. מה קרה בשלוש השנים האחרונות? נפתחו כמה חקירות נגד רוה"מ, ואז פתאום כמעט נפתחו שערי הגיהנום. ראש הממשלה התבטא ואמר שהשופטים הם אנשי שמאל. יש מתח בין הממשלה הרשות המבצעת לרשות השופטת. אף אחד לא אוהב שעוצרים אותו. הביא כדוגמאות את טראמפ ואף את רבין כמי שגם עסקו בנושא. שמעתי את ראש הממשלה בראיון אצל יונית לוי, שאמר שכולם יודעים שהתיקים מתמוטטים וכולם יודעים. זו טקטיקה דמגוגית לחלוטין. זה לא נכון, למיטב ידיעתי הראיות לא השתנו והתיקים לא התמוטטו"

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת: "לשיטתי ברור שיש תפקיד מאוד חשוב למערכת המשפט בהגנה על חירויות הפרט. סיטואציה שבו היא קובעת את גבולות סמכותה, בלי גבולות מראש. זכות הפרט הכי בסיסית, היא גם הזכויות הפוליטיות. אם אין לי יכולת להשתתף בבחירה, באופן שבו נקבעים חוקי המדינה, אני נתין ולא אזרח. אם אני לא יכול לקבוע את הדרך שבה המדינה שלי הולכת, יש כאן פגיעה בזכויות אדם. הקול שלי שווה פחות מקולם של המשפטנים. לכן יש לנו שם בעיה מאוד קשה".

בתשובה לשאלה האם מי שהוגש נגדו כתב אישום יכול להיות ראש ממשלה אמר ד"ר בקשי כי "צריך לקבל החלטה מי בסופו של דבר הריבון, האם העם או האם גורם אחר. הכנסת מבטאת את העם, ונותנת אמון בממשלה. כמה שאנחנו מדמיינים את נבחרי הציבור כחזקים, הם היום מתרוצצים מבמה לבמה, וזה מוביל אותי לחשש. בשורה התחתונה הכנסת שלנו הרבה יותר מרוסנת, מאשר בתי המשפט".

"יצאו שני צווים על תנאי ביחס לחוקי יסוד. כאשר באה רשות ואומרת שהיא זו שצריכה להכריע, זה ממשטר את השיח. למה בית המשפט אמור להיות השחקן שיקבע? יש ויכוח בן 30 שנים ביחס למהפכה החוקתית, שאומרת שניתן לפסול חוקים שעומדים בסתירה לחוקי היסוד. באו בטענות לנשיא ברק, והוא טען שחוקי היסוד עומדים מעל. אם בית משפט יכול לפסול חוקים, זו שליטה אבסולוטית, ויהיה רע מאוד אם נגיע לשם. זה מצב שהופך את האזרחים במדינה לנתינים."

סגן דיקן הפקולטה למשפטים פרופ' יעקב חבה אמר בתחילת האירוע: "אני מבקש להודות למארגני הכנס, לכל המשתתפים והדוברים. מאחל לכולנו דיון מעניין. אני שמח על העיסוק של הדוקטורנטים והפקולטה למשפטים בנושאים פוליטיים".