רה"מ נתניהו: אנחנו חייבים כרגע להשקיע מיידית ברכש של עוד מיליוני חיסונים
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש אתמול (שני) עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וקיבל ממנו את דו"ח בנק ישראל לשנת 2020 בלשכת ראש הממשלה בירושלים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר: "יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר שהוא להשתלט קודם כל על החוב הגדול, וכן להחזיר את האבטלה לממדים סבירים, זה יחסית קל משום שאנחנו נתנו תמריצים לחל"ת והתמריצים האלה מסתיימים מטבע הדברים. לפני כל דבר אחר, אנחנו רוצים לייצר צמיחה גבוהה. אם הצמיחה העולמית תהיה 5%, אין לי שום ספק שהצמיחה שלנו תהיה גבוהה יותר משמעותית, קודם כל כיוון שאנחנו יוצאים מהקורונה ראשונים ומשום שיש לנו גם דברים אטרקטיביים בכלכלה שלנו. כשמסתכלים, מבינים את מרכיב ההיי-טק בכלכלה הישראלית, הוא מאוד אטרקטיבי, זה ברור לחלוטין והוא גם מאוד סייע לנו במשבר הזה."
עוד אמר רה"מ נתניהו: "יש כאן דבר אחד שקודם לכל – זה שאנחנו יוצאים מהקורונה. זה הדבר העיקרי, לפני כל הדברים האלה יש כאן תנאי יסודי – אנחנו יוצאים מהקורונה ואסור לנו לחזור לקורונה. כדי למנוע את החזרה לקורונה, אנחנו חייבים כרגע להשקיע מיידית ברכש של עוד מיליוני חיסונים שמחכים לנו ואנחנו נאבד אותם אם לא נאשר זאת מהר בממשלה, ללא התניות כלשהן, לא שלי ולא של אף אחד אחר. שום התניות, פשוט לסיים את חוזה הרכש. מה שאיפשר לנו לצאת מהקורונה זה שעשינו את החוזים הללו במהירות לפני מדינות אחרות, אבל כולן תפסו את הפרנציפ. יש עכשיו תור מכאן ועד לטומבוקטו ומעבר לכך של מדינות שרוצות לסגור את החוזים ואנחנו משתהים באופן מלאכותי, באופן חסר אחריות. אנחנו חייבים לרכוש מיד וזה לא עולה הרבה. מה גם שאחר כך אנחנו יכולים למכור את החיסונים שאנחנו לא משתמשים בהם. "
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ראש הממשלה המשיך: "אנחנו יכולים מהר להגן על עצמנו מחידוש הקורונה, ואז יש לנו אסטרטגיה כלכלית, שצריך עוד לדון בה ולפתח אותה, אבל נראה לי שאנחנו יכולים לצאת מזה טוב יותר מרוב מדינות העולם, אני לא בטוח שלא טוב יותר מכל מדינות העולם. אבל המפתח הראשון – לא לחזור לקורונה, כלומר להביא עוד חיסונים כדי שנהיה חסינים מהרגע שבו החיסונים שקיבלנו והקדימו את כל העולם, תוקפם יפוג, וזה יקרה – בעוד חצי שנה, בעוד שמונה חודשים, אנחנו לא יודעים – לכן זה יהיה היעד הראשון. הדו"ח הזה הוא דו"ח בהחלט מעודד, רב אתגרים, יש הרבה בעיות אבל יחסית לכלכלות המערב, לכלכלות המפותחות, שעליהן יש לנו נתונים, אני חושב שמצבנו טוב למדי, אך צריך שהוא יהיה מצוין".
בהתייחסות לקשר בין שיעור ההיי-טק בתוצר והפגיעה הכלכלית מהקורונה במדינות ה-OECD אמר רה"מ נתניהו: "זה נתון מדהים. גרף שמראה את עוצמת ההיי-טק. חוץ מאירלנד אנחנו במקום הכי טוב בעולם".
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הוסיף: "התוצר השנה התכווץ התכווצות עמוקה של 2.5% תוצר, אבל יחד עם זה בראייה בינלאומית זו התכווצות יחסית נמוכה יותר. זאת רבות בזכות ענפים עתירי טכנולוגיה, הייצוא וההיי-טק שלנו. מצד אחד, אני חושב שראוי לשמר את החלטות הממשלה לתת לחל"ת להמשיך עד יוני, ומצד שני, לא להכריז על הארכה שלו, לתת לאנשים להבין שהם צריכים לחזור למעגל התעסוקה. אנחנו כרגע בשלב שהאבטלה תרד בעקבות היציאה מהמשבר. עוד שלושה שבועות יהיו לנו נתונים טובים יותר של מה קרה בדיוק במארס, ואז גם נוכל להבין האם הירידה באבטלה היא רוחבית או שהיא ממוקדת בתיירות או באמנות. כמובן שההתייחסות שלנו להסדרה של האבטלה והחל"ת צריכה לבוא בקונטקסט הזה".
לסיום הוסיף רה"מ נתניהו: "שמחתי לשמוע שיחסית לכלכלות העולם מצבה של ישראל הוא טוב למדי אבל יש לנו עדיין אתגרים גדולים מאוד. צלחנו עד לרגע זה את הקורונה בצורה טובה, אפילו מרשימה, אבל עוד דרך ארוכה לפנינו".
במעמד מסירת הדו"ח הדגיש הנגיד מספר התפתחויות ותובנות שעולות מהניתוחים הכלכליים המופיעים בדו"ח, וגם לא מעט הזדמנויות חדשות, שעשויות לשנות את פני הכלכלה וראוי לנצלן באמצעות תוכנית עבודה רב שנתית והשקעה במאיצי צמיחה וקידום רפורמות מבניות הדרושות לנו לעשורים שלפנינו בשלל תחומים—חינוך, תשתיות, פיננסים ועוד.
הנגיד הדגיש כי בחזית הפיסקלית, של מדיניות הממשלה, באה לידי ביטוי יכולת המדינה לסייע בצורה מקיפה ועוצמתית למשק הישראלי ולנפגעי המשבר. הסיוע התקציבי של הממשלה היה חשוב ומהותי להתמודדות עם משבר הקורונה והוא שמח שבנק ישראל סייע בגיבוש תכניות פיסקאליות שונות ונתן רוח גבית למימושן למרות הגירעון המבני. הסיוע התאפשר לאחר שנים ארוכות של ניהול תקציב מוקפד וזהיר וירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר שיצרו תנאים נוחים להתמודדות עם המשבר הנוכחי.
הנגיד ציין שאמנם התוצר של כלכלת ישראל התכווץ בשיעור עמוק, אך יחד עם זאת בראייה בינלאומית ההתכווצות קטנה יחסית; עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית — זאת במידה רבה בזכות סקטורים של טכנולוגיה מתקדמת וייצוא ההייטק שהמשיך להוביל ואף להתרחב, לעומת פגיעה משמעותית בענפים הכרוכים בקירבה פיזית אשר עליהם חלו רוב מגבלות הפעילות ולאורך זמן— כגון מסעדות, הארחה וכו'. לאור זאת, וההתפתחויות בשיעורי האבטלה ישנם סימנים מדאיגים המעידים על כך שאי השוויון העמיק, בין היתר בשל העובדה שרוב המובטלים היו מתחומים בעלי פריון ושכר נמוך.
הנגיד תיאר גם את העשייה בחזית המוניטרית והפיננסית במהלך המשבר, עליה אמונים בבנק ישראל. הבנק ביצע פעולות חסרות תקדים בהיקפן בשוק האג"ח הממשלתי ושוק המט"ח, קודם כל בכדי להחזיר את השווקים הפיננסיים לפעילות סדירה ולוודא שהמשבר הנוכחי נותר בגזרות הבריאותיות ובכלכלה הריאלית ולא התפתח לכדי משבר פיננסי חמור, ולאחר מכן בכדי לאפשר סביבת אשראי נוחה לה המשק כה זקוק.
