נשיא המדינה למשפחות השכולות: "אתם מלמדים אותנו שיעור גדול באומץ ובמשמעות"
כבכל שנה בערב יום הזיכרון, היום (שלישי)
קיים נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, מפגש עם בני משפחות שכולות, בהשתתפות יו"ר ארגון "יד לבנים" אלי בן שם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת בארגון "יד לבנים" אריה מועלם ויו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל תמי שלח.הנשיא פגש את מיטל איטקיס, מאיה מורנו, שכיב שנאן, חנן פרושק, ונועה כרסנתי – כולם שכלו את בני משפחתם, ואלו סיפוריהם:
מיטל איטקיס שכלה את שני אחיה שנפלו בתאונות אימונים. סג"ם ברק איטקיס ז"ל התגייס לזרוע הים בשנת 1996 ושירת כקצין בשייטת הסטי"לים. ברק נהרג בתאונת נשק בעת מילוי תפקידו, בן 20 בנופלו. רס"ן עמיחי איטקיס ז"ל התגייס בשנת 2001, סיים קורס טיס ושירת כטייס F16 בטייסת "העקרבים" וכסגן מפקד טייסת "העטלף". לחם במלחמת לבנון השנייה, בעופרת יצוקה ובמבצעים עלומים נוספים. עמיחי נהרג בתאונת אימונים, בן 28 בנופלו, ארבעה חודשים לפני שהיה אמור להינשא לבחירת לבו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מיטל, סיפרה על אחיה הגדולים ועל החור שהותירו בלכתם ואמרה: ״אני 23 שנים בת למשפחה שכולה. כשברק נהרג הייתי בת 9.5 וישבתי על מדרגות הבית כששמעתי את הבשורה. הבטחתי לאבא שלי באותו ערב שנבחר בחיים. 12 שנים לאחר מכן בעוד שניסינו לחיות לצד השכול וצעדנו בגאון בדרך הזו, עמיחי אחי הגשים את חלומו להיות טייס, ונהרג. באותו לילה קיבלתי את ההודעה יחד עם ארוסתו קרן והבנתי שאני בת יחידה להוריי. באותו ערב הגעתי להוריי ומצאתי אותם זועקים זעקות כאב והבנתי שאם לא אקבל את ההחלטה בשביל המשפחה שלי אין מי שיקבל אותה. פניתי אליהם וביקשתי מהם שיבטיחו לי לבחור בחיים כמו שאני הבטחתי 12 שנה קודם לכן. עבורי הבחירה בחיים הייתה צעד לבחירה בחיים של משמעות.״
מיטל הודתה לנשיא ואמרה: ״אין לי סבא וסבתא ואני מרגישה קצת שאתה סבא שלי. אז תודה רבה רבה על זה ועל כל מה שאתה מסמל עבורנו.״
מאיה מורנו שכלה את בעלה סא"ל עמנואל יהודה מורנו ז"ל, שנהרג בסיום מלחמת לבנון השנייה. עמנואל ז"ל הוא החייל הראשון בתולדות צה"ל שתמונתו אסורה בפרסום גם לאחר מותו. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
מאיה סיפרה: "הבחירה בחיים היא לא רק יעד אלא דרך וצריך לדעת איך הולכים בה. כשיש כיוון בסוף מדייקים את המסע וגם אוספים כמה מתנות. בסוף אני זוכה לספר את הסיפור שלי עם תובנות מדרכו ואורו של עמנואל, שהיה פשוט. גיבור ישראל שעשה את דרכו פשוט בלעבוד ואני חושבת שזה מה שאתה עושה הנשיא. כאזרחית וכאלמנה שעסקה בשבויים והנעדרים אני מאד פעילה בנושא הזה ומעלה אותו למודעות ואני יודעת שאתה הנשיא מאד פעיל בזה. אני פונה אלייך דווקא בסוף התפקיד, בשבת תזריע, לא לשכוח בדרך את כל הדברים שיגרמו בסוף לילדים שלנו הדר ואורון לחזור הביתה להיקבר, בסוף לנו יש קברים להגיע אליהם אבל להם לא."
שכיב שנאן, ח"כ לשעבר, שכל את בנו, רס"ם כמיל שנאן שנפל בעת מילוי תפקידו בפיגוע בהר הבית. כמיל ז"ל השתחרר מצה"ל בשנת 2016, התגייס למשטרת ישראל והוצב במחוז ירושלים בתפקיד שומר חומות במרחב דוד, ביחידת הר הבית. הוא היה בן 23 בנופלו והותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.
נועה כרסנתי, שכלה את אביה רס"ן דוד כרסנתי ז"ל, שנפטר ממחלת הסרטן בעת שירותו הצבאי כששירת כמפקד גף בחינה ואיכות בחיל האוויר. במפגש שרה נועה שיר מקורי שכתבה על חוויית החיים שלה וריגשה את הנוכחים עד דמעות.
הנשיא הודה לבני המשפחות על המפגש המרגש בערבו של יום הזיכרון ואמר: "אני רואה בקיומו של המפגש השנתי עם נציגי ונציגות משפחת השכול זכות גדולה. זכות גדולה להכיר לרגע ומעט מקרוב את סיפורי האהובים שלכם, ולפגוש דרככם את המשפחות שלכם. אני יודע שהשנים מאז נפילת האהובים לא הקהו את הכאב שלכם ושדבר לא ימלא את הבור שהותירו אחריהם. אבל אינכם לבד. כל עם ישראל עומד לצדכם. ביום הזיכרון, ליום אחד בשנה, אנחנו מבקשים לעצור את השגרה, את התנועה ואת הנשימה ולשאת יחד איתכם ולו מעט מן הכאב שלא נגמר."
"אבל גם בשאר השנה, אנחנו זוכרים," הבטיח הנשיא. "בניין האומה שלא מסתיים, הוא פעולת זיכרון מתמשכת. אנחנו זוכרים שאנחנו מחויבים לבנות הווה ועתיד טובים, כי כך נכבד את זכרם. אנחנו זוכרים שהחתירה לשלום חייבת להיות בנפשנו יום יום, שעה שעה, כי היו מי שאיבדו את חייהם עבור התקווה שנוכל לחיות גם בביטחון וגם בשלום. בביטחון עבור כל תושבי המדינה, בשלום עם כל שכנותיה."
הנשיא אמר למשפחות: "באורח החיים שלכם אתם מלמדים אותנו שיעור גדול. שיעור גדול באומץ, שיעור גדול במשמעות החיים ובמשמעות שהמוות, כואב ומייסר ככל שהוא, יכול לתת לחיים שנותרים אחריו. אני אסיר תודה לכם על השיעור הזה, כאדם פרטי, כנשיא, וכאזרח שמייצג בחדר הזה את העם כולו. מי ייתן ויהיו חיינו ראויים לזכרם," חתם הנשיא.