כלכלה

בהשקעה של 470 מיליון דולר: אושר מיזם תחנת כוח לאגירה שאובה בצוק מנרה

יוזמה שהחלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית של מועצה אזורית הגליל העליון והחברה לפיתוח הגליל, מגיעה כעת ליישום, היזם "אלומיי אגירה שאובה" חתמה עם חברת אלקטרה בע"מ ב- 11 בפברואר, על הסכם להקמת פרויקט אגירה שאובה. הספקו של הפרויקט הוא 156 מגה־ואט ועלות הקמתו תגיע ל- 470 מיליון דולר. הפרויקט, שהוכרז על ידי ממשלת ישראל כפרויקט לאומי, יביא לתרומה עסקית משמעותית לאזור.

תקופת ההקמה של מתקן האגירה השאובה תתפרש על פני 62.5 חודשים והצפי לסיומה בשנת 2027, כאשר ההסכם הינו ל- 20 שנה במכירת חשמל לחברת החשמל, שלפיו יקבל הפרויקט תשלום מחברת החשמל עבור עלות החשמל שתייצר תחנת הכוח ומחיר קבוע עבור העמדת כושר הייצור שלה לרשות מנהל מערכת ייצור החשמל.

סכר דרינר לאגירה שאובה בטורקיה. צילום: חברת poyry

היוזמה להקמת הפרויקט החלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית במועצה אזורית הגליל העליון על ידי אביהו ביאלי וגרשון שרון ועברה לניהול והובלה של אחיק בר לוי ז"ל שהיה אז מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל. בשנת 2014 עבר הפרויקט לידי חברת 'אלומיי קפיטל' (83.4%) שבשליטת שלמה נחמה, רן פרידריך ויורשי חמי רפאל , וחברת אמפא (16.6%) ובשנים האחרונות הנהלות החברה לפיתוח הגליל והנהלת המועצה האזורית גליל עליון, פעלו לקידום הפרויקט והסרת חסמים רגולטוריים. כמו כן, נחתמו הסכמים לאספקת מים, עם אגודות המים בגליל.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
פרויקט אגירה שאובה בגרמניה. צילום: חברת poyry

כחלק מהפרויקט יוקמו שתי בריכות אגירה בנפח של 1.2 מיליון מ"ק בצוק מנרה ו-4 ק"מ דרום לקריית שמונה, צומת גומא. טכניקת האגירה השאובה מבוסס על ייצור חשמל באמצעות כוח הידרו אלקטרי, על ידי שני מאגרי מים, עליון ותחתון, המחוברים בצינור לחץ מאסיבי. תפקידה העיקרי היום הינו יצוב רשת החשמל והורדת עלות החשמל . בשעות השפל בצריכת החשמל ובהתאם לכך גם בתעריפו, מעלה המשאבה את המים מהמאגר התחתון למאגר העליון ובשעות שיא בצריכת החשמל ותעריפים גבוהים, מוזרמים המים מהמאגר העליון לתחתון. האנרגיה הנוצרת מפעילה טורבינה, שמייצרת חשמל שמסופק לרשת החשמל. הטורבינה תמוקם כ- 700 מטר מתחת לצוק מנרה, כאשר פתח מנהרת הגישה באורך של כשלושה קילומטר, ימוקם סמוך לצומת הגומא, שם יבנה מאגר המים התחתון של הפרויקט. המאגר העליון ימוקם בראש הצוק, בסמוך לקיבוץ מנרה.

מאגר מים לאגירה שאובה במרוקו. צילום: חברת poyry

הפרויקט בגליל, מנצל את פער הגבהים בין בריכת האגירה העליונה לתחתונה ומגיע ל-680 מטר, עובדה גיאוגרפית שתהפוך את פרויקט האגירה השאובה במנרה ליעיל בישראל, בו ניתן יהיה לייצר יותר חשמל באמצעות בריכות אגירה בנפח מצומצם יחסית. הפרויקט במנרה ייצר חשמל בהספק של 156 מגה־ואט באמצעות בריכות אגירה של 1.2 מיליון מ"ק.

תחום האגירה השאובה בישראל נפתח לפעילות גורמים פרטיים בשנת 2004, עם פרסום תקנות משק חשמל. בנובמבר 2009 פרסמה הרשות לשירותים ציבוריים, את ההסדרה התעריפית ליצרן חשמל פרטי הפועל בטכנולוגיית אגירה שאובה, המוכחת ומשמשת כלי חשוב לניהול ושליטה על מערכת החשמל הארצית ופועלת בעולם מעל מאה שנה, במתקני אגירה שאובה בהספק כולל של יותר מ- MW100,000. היתרונות באגירה שאובה: מתן עתודה זמינה למערכת לשימוש בהתראה קצרה, התאמת עקום היצור לעקום הביקוש וניצול עודפי ייצור החשמל לשאיבת מים בזמן שפל ובזמן שיא בביקוש, בנוסף, ניצול הפער בין עלויות הייצור וכן יכולת לייצב את המתח והתדר ברשת.

הדמיית פרויקט אגירה שאובה. צילום: פיתוח הגליל
את התכנון והקמת הפרויקט מלווה AFRY חברת ייעוץ והנדסה אוסטרית, מהמובילות בעולם, בעלת ניסיון של מעל 50 שנה ובהקמת פרויקטים הנדסיים, ביניהם בתחום האגירה השאובה.

גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית הגליל העליון, אמר: "אנחנו מקדמים בברכה את חברת "אלומיי", שמקימים באצבע הגליל פרויקט אנרגיה שאובה, פרויקט שיימשך 5 שנים, בהשקעה של כ- 2 מיליארד שקלים. הפרויקט יהווה מוקד תעסוקה, יצרוך שירותים בסדר גודל משמעותי, יתמוך ויחזק את הכלכלה האזורית. יחד עם החברה לפיתוח הגליל נעשה את כל מה שנדרש לתמוך בפרויקט."

אלומיי קפיטל בע"מ- חברה ציבורית הנסחרת ב-NYSE וב- TASE. פועלת בתחום האנרגיה והתשתיות, לרבות אנרגיה מתחדשת וירוקה. החברה בשליטה משותפת של שלמה נחמה וקבוצת קניר (בשליטת יורשי חמי רפאל ורן פרידריך). עיקר פעילות החברה מתרכז ב: איטליה- פיתוח פרויקטים פוטווולטאים בכמות של כ 1 גיגה ספרד- מעל 300 מגה פרויקטים פוטווולטאים פועלים ובניה של פרויקטים נוספים. ישראל- תחנת כח דוראד- אחזקות של9.4% בתחנת הכוח המופעלת בגז טבעי/דו דלקי בהספק של כ-840MW (כ-6% מתצרוכת החשמל בישראל). 9 מגה פרויקט פוטווולטאי בתלמי יוסף.הולנד- 3 פרויקטים ליצור ביוגז מפרש בעלי חיים יצור של כ- 15 מיליון מ"ק גז מתן בשנה.

Back to top button