המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר חוק להתמודדות עם משבר האקלים

המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (שני) לראשונה חוק אקלים מקיף ונרחב, הכולל קביעת יעדים לאומיים, הקמת ועדת מומחים עצמאית לליווי הטיפול הממשלתי בנושא, וכן יצירת מנגנונים לדיווח ובקרה. מטרת החוק היא ליצור מסגרת מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי, ובו מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה: מניעת החרפה של תהליכי משבר האקלים כרוכים במעבר הדרגתי לכלכלה דלת פחמן – מהלך שניתן לבצע באמצעות פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני-קיימה, המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כמו גם יצירת מנגנוני תמחור פחמן.

בנוסף, מטרת החוק לקדם את ההיערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים ולנזקים: פעולה במישורים אלה נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של שינוי האקלים. ההיערכות נועדה לקדם פיתוח בר קיימה של החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי.

בימים הקרובים יפרסם המשרד להגנת הסביבה את טיוטת חוק האקלים להערות הציבור ולשותפים בממשלה. ההערות יישקלו במהלך ניסוח טיוטת החוק, ובהמשך הדרך היא תצטרך לקבל את אישורה של ועדת השרים לחקיקה כאשר תקום, בטרם תונח על שולחן הכנסת לדיון ולהצבעה.

עיקרי החוק:

• יעדים להפחתת פליטות גזי חממה: חוק האקלים החדש קובע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, שלפיו פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 27% ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 ובשנת 2050 פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 85% ביחס לכמות פליטות גזי החממה השנתית שנמדדה בשנת 2015.

בעשור הקרוב, ככל שתתברר הזמינות של טכנולוגיות שונות, לרבות ייצור ואגירת אנרגיה אשר אינה כרוכה בפליטות גזי חממה, יהיה מקום לביצוע הערכה מחודשת של יעדי ההפחתה על מנת להביא להפחתה נוספת ולקבוע יעדים שאפתניים יותר.

• תוכניות לאומיות: בחוק האקלים החדש מוצע כי השרה להגנת הסביבה תביא לאישור הממשלה תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. התוכנית הלאומית אמורה לכלול יעדי ביניים להפחתת פליטות של גזי חממה, יחד עם שורה של אמצעים אופרטיביים שייושמו על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אמצעים כאלה עשויים לכלול קביעת סטנדרטים מחייבים להתייעלות אנרגטית וצמצום פליטות במבנים ובתשתיות, מתן תמריצים לייעול השימוש במשאבים ולהפחתת פליטות בתעשייה, הקמת תשתיות לחשמול תחבורה ולמיון ומיחזור פסולת, יישום כלי סיוע לפיתוח טכנולוגיות נקיות, ואף יצירת בסיסי ידע ונתונים והנגשתם לקהלים רלוונטיים.

על מנת להבטיח את יישום התוכנית מוצע כי התוכנית תכלול פירוט לעניין תקציב. לוח הזמנים לגיבוש התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, הוא אישור התוכנית הראשונה עד סוף שנת 2025, ועדכונה מדי חמש שנים.

• מידע ודיווח לכנסת: רכיב מרכזי בחקיקת האקלים בעולם הוא הקמה של מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת הממשלה לפרלמנט על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח. בהצעת חוק האקלים החדשה מוצע כי השרה תגיש בתום כל שנה קלנדרית לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חמ

• ועדה מייעצת לשינוי אקלים: על מנת לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לפיכך, מוצע להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים שבראשה יעמוד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה והיא תורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, וכן מנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציגי ארגוני הסביבה והדור הצעיר (סטודנטים וכן תלמידים).

לוועדה המייעצת יהיו שלושה תפקידים: לייעץ לשרה בגיבוש התוכנית הלאומית המתעדכנת מדי חמש שנים; לפרסם הנחיות להכנת תכניות היערכות לשינוי אקלים לרשויות ציבוריות, בהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים; ולעקוב אחר יישום התכניות.

• ועדת מומחים עצמאית: מוצע להקים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים לעניין שינוי אקלים שחבריה ימונו על ידי האקדמיה, והיא תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי ממקבלי ההחלטות, ובכלל זה, תקבע את סדר יומה ואת הנושאים בהם תדון לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים. המטרה היא להבטיח שיח ציבורי פתוח, המבוסס על עובדות מדעיות, בכל הנוגע לסוגיה מורכבת זו.

• תסקיר לשינוי אקלים: לפי חוק האקלים החדש, השרה להגנת הסביבה תהיה ממונה על ביצוע הוראות החוק, ותהיה מוסמכת להתקין תקנות לצורך יישומו, ובכלל זה בעניין קביעת חובה בדבר ביצוע בחינה של ההשפעות הצפויות מתכניות ממשלתיות בתחומי תחבורה, פסולת, אנרגיה והקמת מבנים על פליטות גזי חממה ואת מידת התאמתן לתכניות ההיערכות לשינוי אקלים.

בחינה מסוג זה תאפשר להעמיד בפני מקבלי ההחלטות את המידע הנדרש על מנת לגבש דעה מושכלת ומבוססת לגבי השפעה של תכניות המאושרות על ידי הממשלה על משבר האקלים ועל היכולת של הממשלה ליישם את יעדי הפחתת גזי החממה, ולפיו, להחליט אם לאשר את התוכנית, לבטלה, לשנות אותה או להתנות אותה בתנאים.

באשר לנושא של תמחור פחמן: בטיוטות המקוריות של הצעת החוק הוצע לכלול תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים מיסוי על דלקים, שכן השימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשפיעים באופן משמעותי ביותר על פליטתם של גזי חממה. הוצע לתקן את חוק הבלו על הדלק, וחוק מס קנייה, באופן שסמכותו של שר האוצר להטיל בלו או לשנות שיעורי מס תיקבע בהתחשב בעלויות החיצוניות הנגרמות מפליטת פחמן כתוצאה מן השימוש בדלק. מנגנוני תמחור פחמן הקיימים בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי, הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי חממה שפלט.

ואולם, מכיוון שמדובר בתיקונים בחקיקה שמשרד האוצר מופקד עליהם ולא התקבלה הסכמתו, תקנון הממשלה אינו מאפשר בשלב זה להפיץ במסגרת התזכיר תיקוני חקיקה אלה. המשרד להגנת הסביבה רואה הכרח בהשלמת עבודת מטה משותפת עם משרד האוצר לשם יצירת מנגנונים מסוג זה, לרבות באמצעות תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים כיום מיסוי על דלקים בישראל.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה: "משבר האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת כיום בין מומחים ומדענים. שינוי האקלים הניכר בעשורים האחרונים הוא תוצר לוואי של הפעילות האנושית, ובעיקר שריפת דלק פחמני. אנחנו מציגים היום, בשיתוף עם 'אדם טבע ודין', חוק אקלים ישראלי, שמעגן את היעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ועוסק בהסתגלות הנדרשת לשינוי אקלים, להשפעות הנובעות ממנו ונזקיו. אנחנו היום מגינים על הציבור, על בריאותו ועל רווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה במצב. יחד, נוביל את ישראל לעמוד במחויבויותיה הבין-לאומיות מכוח אמנת האקלים, ואני קוראת לשרי הממשלה הרלוונטיים להישיר מבט אמיץ אל המציאות, להבין כי אנו בעת חירום, ולתמוך בחוק האקלים שאנחנו מובילים".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, הוסיף: "השרה גילה גמליאל והמשרד להגנת הסביבה מובילים היום מהלך היסטורי בשיתוף אדם טבע ודין, בדרך להכנסת ישראל לרשימת המדינות המתוקנות הנערכות להתמודדות עם משבר האקלים. אנו גאים להיות שותף מקצועי לניסוח חקיקת האקלים ונעשה כל שניתן כדי לפעול לצד המשרד לקידום יעדים של איפוס פחמן עד שנת 2050, מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות, והיערכות אמיתית לאיומי האקלים. חוק אקלים לישראל הוא מורשת הכרחית שאנו חייבים להותיר לילדינו, למען איכות חייהם ועתידם הקיומי בישראל".