משבר הקורונה פגע בענפי תעסוקה רבים, אך היו כאלה שנפגעו יותר כדוגמת ענפים תלויי תיירות, מסחר, מכירות, שירותים והוראה אשר פתיחתם והיקפה הייתה תלויה בסגרים ובחומרתם. כתוצאה, יישובים שכלכלתם מבוססת על מקצועות מענפים אלו נפגעו יותר ממשבר התעסוקה שפקד את ישראל נוכח מגפת הקורונה והתפשטותה. שלושה סוגי ערים נפגעו יותר במהלך השנה החולפת ושיעור דורשי העבודה בהן היה הגבוה ביותר ובאופן עקבי – ערי התיירות, הערים הערביות והערים החרדיות. הבוקר (רביעי) מפרסם אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה את נתוני התעסוקה לחודש מרץ בהתפלגות לפי יישובים, אשר לפיהם עולה כי פתיחתו הגוברת של המשק וצמצום מגבלות הקורונה הובילה לירידה במספר דורשי העבודה בכל היישובים אולם בקצב משתנה. נכון לסוף חודש מרץ, בראש הטבלה ניצבת נצרת עם שיעור דו"ע של 26.7%, אחריה אום אל פאחם עם 26.5% ואת החמישייה הראשונה סוגרות ביתר עילית (23.1%), רהט (21.5%) ועכו (21.5%).
לפי הנתונים עולה כי 13 מתוך 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערים ערביות (5), חרדיות (4), מעורבות (2) או בעלות שיעורים גבוהים של חרדים ו\או ערבים (2), ולמעשה כ 87% מהערים המובילות. נתונים אלו מאששים את הדאגה שביטאו באגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה לכל אורך המשבר מכך שבשוך המשבר מי שיתקשה יותר לשוב לעבודה יהיו השכבות החלשות מרוויחות השכר הנמוך. זאת, בין היתר, משום שכל זמן שהזכאות לדמי האבטלה הוארכה באופן גורף לכולם הרי שלמרוויחי השכר הנמוך, להם יחס גבוה בין דמי האבטלה לשכר שיובטח להם בשוק (Replacement Rate), דמי האבטלה מהווים כתמריץ שלילי וכחסם בפני חזרה לעבודה במקום לשמש רשת ביטחון המאפשרת ומעודדת חזרה לעבודה. ביטוי לדבר, כפי שנראה בהמשך, ניתן גם בנוכחות הנמוכה של ערים ערביות, מעורבות וחרדיות ברשימת הערים בהן חלה הירידה הגבוה ביותר בשיעור דורשי העבודה במהלך חודש מרץ.
במהלך שנת הקורונה, העיר שהובילה את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הייתה אילת, אשר כלכלתה בחלקה הגדול מבוססת על תיירות, בין במישרין (מקומות אירוח) ובין בעקיפין (מסחר, בילוי ופנאי). נתוני אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה מגלים כי מספר דורשי העבודה באילת מתחילת מרץ ועד סופו ירד בלא פחות מ 26%, שיעור הירידה הגבוה ביותר שנרשם במהלך חודש ובאופן משמעותי בהשוואה ליישובים אחרים. "למעשה", מסבירים באגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה, "פתיחת בתי המלון, ענפי המסחר, הבילוי והפנאי הובילו להתאוששותה הגוברת של כלכלת אילת, הבאה לידי ביטוי בכך שלאחר חודשים ארוכים בהם הובילה את טבלת היישובים בעלי שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר בסוף מרץ אילת מדורגת במקום השישי עם שיעור דורשי עבודה של 21.3%". בדומה לאילת, אם כי בצורה משמעותית פחות, מספר דורשי העבודה בטבריה ירד במהלך חודש מרץ ב 8%, וכעת מדורגת העיר במקום השביעי עם שיעור דורשי עבודה של 21%. "ירידה זאת, הנמוכה בהשוואה לאילת", מסבירים באגף, "מבטאת את העובדה שכלכלת טבריה נסמכת גם על תיירות, אך לא רק ובוודאי שפחות בהשוואה לאילת".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ב 42 ערים בישראל חלה ירידה של 5% ומעלה במספר דורשי העבודה במהלך חודש מרץ ובראשן, כאמור, אילת עם ירידה של 26%. הרחק מאחוריה, מודיעין עם 10%, עוד 5 ערים עם ירידה של 9%, 13 ערים עם 8% וביתר נרשמה ירידה שנעה בין 5%-7%. ראוי להדגיש, כי 20 מבין 42 הערים הן ערים ממרכז הארץ ובהן תל אביב, גבעתיים, רמת גן, הוד השרון, רמת השרון, רעננה וראשון לציון ורק 14 מהן הן ערים מהצפון או מהדרום (10 מהצפון ו 4 מהדרום). מגזרית, ישנן רק ארבע ערים חרדיות, שלוש ערים מעורבות ועיר ערבית אחת בלבד, שפרעם, בה חלה ירידה של 5%.
מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, אמר: "שיעורי החזרה לעבודה הנמוכים בערים הערביות והחרדיות מאששות את טענתנו לאורך המשבר כי מי שייפגעו ממנו יותר מכל יהיו השכבות החלשות ומרוויחות השכר הנמוך. בשנים האחרונות שקדמו למשבר, הגענו באמצעות תכנית מעגלי תעסוקה להישגים משמעותיים מאוד בהעלאת שיעורי התעסוקה בקרב מרוויחי השכר הנמוך. כעת, דווקא עם חזרת המשק לשגרה, הישגים אלו נתונים בסכנה וכדי להבטיח ולעודד את חזרת מרוויחי השכר הנמוך מחדש לעבודה, עלינו לקדם מדיניות של חיזוק ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעמדת רשת ביטחון אפקטיבית שאינה מהווה חסם בפני חזרה לעבודה".
