ביהמ"ש העליון הותיר על כנו עונש של 9 שנות מאסר על דורס הילד איתי מרגי
בית המשפט העליון קיבל לפני זמן קצר (רביעי) את עמדת הפרקליטות והותיר על כנו עונש של 9 שנות מאסר בפועל שהושת על הנאשם אמיר אבו לבן, אשר הורשע על סמך הודאתו בהמתה בקלות דעת של איתי מרגי ז"ל. בית המשפט העליון ציין בפסק הדין, כי "בתאונה לה גרם המערער, קיפח את חייו ילד רך בשנים, שלא חטא בדבר. עקרון קדושת החיים מחייב במקרה כזה ענישה מחמירה".
הנאשם אמיר אבו לבן הודה כי בצהרי יום כיפור 9.10.19, לאחר מספר עסקאות סמים שביצע והיה בדרכו לעסקה חמישית, נהג ברחוב דרך נמיר בתל אביב במהירות מופרזת, ופגע באיתי מרגי ז"ל, בן ה-8, שרכב על אופניו בכביש. מיד לאחר התאונה ובשעה שהמנוח מוטל מדמם על הכביש, יצא הנאשם מהרכב ומיהר להסתיר, בשיחים אשר בצד הכביש, את הסמים שהחזיק. בית המשפט המחוזי בת"א- יפו הרשיע את הנאשם בעבירה של המתה בקלות דעת, וגזר עליו עונש של 9 שנות מאסר בפועל, מאסרים מותנים, פסילה ל-10 שנים מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה וזאת החל מיום שחרורו ממאסר, קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי בסך 250,000 ש"ח למשפחת המנוח. לעניין הפיצוי קבע בית המשפט המחוזי, כי הנאשם ישלמו לאחר שחרורו מהמאסר בתום ריצוי העונש.
הנאשם הגיש ערעור על חומרת העונש וגובה הפיצוי. המדינה ערערה על מועד תשלום הפיצוי וביקשה להקדימו, כך שיתחיל לשלם תוך 60 ימים. בימ"ש העליון דחה את ערעורו של הנאשם לעניין עונש המאסר וקיבל את ערעורו לעניין סכום הפיצוי, כך שהפחית את הגובה הפיצוי ל- 120,000 ₪, וקיבל את ערעור המדינה והקדים את מועד תשלום הפיצוי החל מיום 1.7.21. בית המשפט העליון ציין בפסק הדין, כי "… מידת האשם אשר דבקה במעשיו של המערער הינה גבוהה ביותר. המערער הודה והורשע בעבירת המתה בקלות דעת… במקרה זה, מדובר בקלות דעת ברף גבוה ביותר, חריגה וייחודית בחומרתה, וזאת בשל העובדה כי המערער נסע במהירות המצויה הרבה מעל למהירות המותרת, בטבורה של עיר, בשיאו של יום הכיפורים, בהיותו מודע למוסכמה החברתית באשר לשימוש בדרכים ביום זה. לזאת יש לצרף את העובדה כי המערער ביצע את הנסיעה כשברשותו סמים מסוכנים, לאחר שביצע מספר עסקאות סמים וכשהוא בדרכו לבצע עסקה נוספת… נסיעה כגון זו שביצע המערער, שאין לתארה אלא כפרועה ואשר מטרתה לבצע עבירה פלילית נוספת עם ההגעה ליעד, בתנאי הדרך להם היה מודע המערער, ביום הכיפורים, הינה בגדר קלות דעת ברף גבוה ביותר. רף זה של קלות דעת, איננו מאפשר גזירה שווה מפסיקה מקלה יותר בעניינים אחרים לענייננו. לכך יש להוסיף, כי כזכור, 9 שנות המאסר שנגזרו על המערער משקפות לא רק את חומרת עבירת ההמתה בה הורשע, כי אם גם את חומרת עבירות הסמים שביצע."
בנוגע להקדמת מועד הפיצוי קבע בית המשפט העליון, כי "תכליות מתן סעד מידי לנפגע, כמו גם ההכרה בסבלו, וכל זאת בפרט לאור קיומו של צורך כלכלי מידי, מחייבות לטעמי כי הפיצויים יחלו להשתלם מוקדם ככל האפשר. זאת ועוד, אף תכלית קידום שיקומו והיטהרותו של המערער מצדיקה שלא לדחות את התשלום בשנים רבות עד לאחר תום ריצוי עונש המאסר." את המדינה יצגה בהליך הערעור עו"ד קרן רוט מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק ע"י עו"ד רביד שיפמן מפרקליטות מחוז תל אביב.
