הנשיא ריבלין: מקווה שהממשלה תתייחס בחשיבות למשרד תפוצות עצמאי וחזק
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים היום, יום ראשון, כ"ז באייר, 9 במאי, בוועידת התפוצות של מקור ראשון. הנשיא פתח את נאומו בכאב האובדן המשותף העוטף את העם היהודי כולו לאחר האסון שהתרחש בהר מירון, גם בארץ וגם בתפוצות והוסיף: "הכאב המשותף היה נחלתנו גם נוכח האבדות הכואבות שפקדו אותנו בצל נגיף הקורונה. דווקא בתקופה המורכבת הזאת, כשאומות העולם הסתגרו בגבולותיהן, ונאבקו, לאום, לאום ומאבקו, במגיפה הקטלנית, הלבבות היהודיים שלנו היו חצויים. מצד אחד היינו מגוייסים למאבק הלאומי בנגיף, ומצד שני נשאנו ואנחנו נושאים עיניים בדאגה ובתקווה, למצבם של אחינו ואחיותינו, בקהילות ישראל בתפוצות."
הנשיא הדגיש: "למול תמורות הזמנים והטלטלות הפוליטיות, החברתיות והאידאולוגיות שפוקדות את עולמנו, עלינו לעמוד איתנים, שלובי ידיים ולזכור את המחויבות, את הערבות שלנו זה לזה. כדי לצלוח את האתגרים שנכונו לנו, מוטל עלינו לוודא ולשים לב שהמחלוקות ביננו, הן מחלוקות לשם שמיים. שלכל אחד ואחת, לבן הרשע, הצדיק, התם, הלהט"ב, זאת שיודעת לשאול, וזאת שאין לה מושג, הרפורמי או הקונסרבטיבי, יש מקום מסביב לשולחן המשפחתי שלנו. שולחן השבת ושולחן בית המדרש. לא בשביל לחפש הסכמות, אלא כדי להצליח לצמוח כעם אחד. אנחנו לא בעלי ברית אסטרטגיים – אנחנו משפחה. אין לנו אינטרסים משותפים, יש לנו גורל משותף. היסטוריה משותפת ועתיד משותף. ואנחנו חייבים לבסס את מערכת היחסים החשובה הזו כערך שהוא מעל כל ויכוח. זו האחריות המשותפת שלנו עבור ילדנו, עבור עתיד העם היהודי ועבור מדינת ישראל."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
"לכל אורך שנות כהונתי כנשיא מדינת ישראל, פעלתי כדי לבצר ולהעמיק את הקשר החזק, הבל-ינתק, ביננו לבין אחינו ואחיותינו ברחבי העולם, לטפח את תפישת הייעוד המשותף שלנו, לערוב לשלומן של קהילות ישראל בעולם ולעודד יוזמות לחיזוק החינוך היהודי בכל רחבי העולם. כולי תקווה שעשיתי מספיק, למען המטרה הזאת ואני מקווה שממשלת ישראל תציב את יהדות התפוצות בראש מעייניה ותתייחס בחשיבות רבה למשרד תפוצות עצמאי וחזק שמטפל בקשר בין ישראל ובין יהדות התפוצות."
נשיא המדינה: "כדי לצלוח את האתגרים שנכונו לנו, מוטל עלינו לוודא ולשים לב שהמחלוקות ביננו, הן מחלוקות לשם שמיים. שלכל אחד ואחת יש מקום מסביב לשולחן המשפחתי שלנו, שולחן השבת ושולחן בית המדרש. לא בשביל לחפש הסכמות, אלא כדי להצליח לצמוח כעם אחד. אנחנו לא בעלי ברית אסטרטגיים – אנחנו משפחה. אין לנו אינטרסים משותפים, יש לנו גורל משותף. היסטוריה משותפת ועתיד משותף. ואנחנו חייבים לבסס את מערכת היחסים החשובה הזו כערך שהוא מעל כל ויכוח. זו האחריות המשותפת שלנו עבור ילדנו, עבור עתיד העם היהודי ועבור מדינת ישראל."