בריאותמבזקים

לכבוד חג השבועות: הבדל בין אלרגיה לחלב לאי סבילות לחלב

אלרגיה לחלב הנה תגובה חיסונית לא תקינה לחלבוני חלב. זו תופעה שכיחה יותר בילדות. ילד שאלרגי לחלב פרה בדרך כלל אלרגי גם לסוגי חלב אחרים. חלק מהתינוקות אלרגיים לכל סוגי החלב, כולל חלב אם, ואז הם זקוקים לפורמולה מיוחדת, וחלק יונקים חלב אם ללא בעיה למרות האלרגיה. התגובה האלרגית מופיעה בדרך כלל זמן קצר לאחר צריכת המוצרים המכילים חלב. הטיפול – הימנעות מכל סוגי החלב ומוצריו.

מאת: פרופ' אולגה רז, חוקרת ומרצה במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל מחדדת את את ההבדלים ודרכי הפעולה.

‌במקרים רבים, האלרגיה לחלב נחלשת עם השנים.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

הסימפטומים יכולים להיות בדרגות קושי שונות, והם כוללים: אורטיקריה (סרפדת, כמו פגיעה מסרפד), נפיחות, אודם, כאבים בעור, סביב הפה, נפיחות של השפתיים, הלשון או הגרון, שיעול וקוצר נשימה, הקאות. בשלבים יותר מאוחרים יכולים להתפתח שלשול, לעתים עם דם, כאבי בטן, עיניים דומעות, ובתינוקות גם עוויתות בבטן. בקיצור, בעיה לא פשוטה, ולעתים דורשת אשפוז. ההתקף האלרגי יכול להגיע לכדי שוק אנפילקטי, הגורם לחנק. שוק אנפילקטי כתוצאה מאלרגיה לחלב מתקרב בשכיחותו לשוק כזה מבוטנים ואגוזים.

שיעור הסובלים מאלרגיה לחלב באוכלוסייה הכללית קטן מ-1%, ובקרב ילדים מתחת לגיל 3 הוא 2%-3%. כדי לבדוק אלרגיה לחלב כדאי לפנות למומחה לאלרגיות.

רגישות או אי-סבילות לחלב/לקטוז, זוהי תופעה שונה לחלוטין, שאינה תגובה אלרגית ושאינה מערבת את המערכת החיסונית. לקטוז הוא סוג של סוכר שנמצא בחלב, ושבמצב התקין מפורק במעי על ידי אנזים בשם לקטאז לשני סוכרים פשוטים, גלוקוז וגלקטוז. רגישות או אי-סבילות לחלב, או בעצם ללקטוז, נובעת ממחסור באנזים הלקטאז האמור.

חלב. צילום: pixabay

אי סבילות ללקטוז מתפתחת בדרך כלל עם הגיל, משום שכמות הלקטאז עלולה לרדת עם השנים. ישנם אנשים בדרגות שונה של אי סבילות ללקטוז, בהתאם לכמות הלקטאז שהם מפרישים: כאלה שאינם מסוגלים לצרוך חלב ומוצריו כלל וכלל, כאלה שיכולים לצרוך חלק ממוצרי חלב פרה בכמות קטנה, כאלה שמגיבים טוב יותר למוצרי חלב עיזים או כבשים, וכאלה שמפתחים את הסימנים רק כשהם צורכים הרבה חלב.

אי סבילות ללקטוז איננה מחלה, אבל הסימנים שלה מאוד לא נעימים, כמו כאבי בטן, גזים, נפיחות בבטן, בחילות, הקאות ושלשולים. הסימנים מתפתחים בדרך כלל בין חצי שעה לשעתיים אחרי צריכת חלב או מוצריו.

גורמי סיכון להופעת אי סבילות ללקטוז: גיל, גזע, מחלות מעיים, טיפולים אונקולוגיים.

חלק מהאנשים עם ספיגה לקויה של לקטוז אינם חשים תסמינים של אי-סבילות ללקטוז, ולהיפך, לחלק מהאנשים שמדווחים על תסמינים של אי- סבילות ללקטוז אין למעשה ספיגה לקויה של לקטוז. לכן השכיחות האמיתית של אי-סבילות ללקטוז אינה ידועה. קיימת בדיקת מימן בנשיפה לאחר שתיית תמיסת לקטוז סטנדרטית, שבדרך כלל נעשית על ידי רופא גסטרו.

יש יותר ויותר מוצרי חלב דלי לקטוז ואפילו נטולי לקטוז, שהלוקים באי-סבילות ללקטוז יכולים להשתמש בהם. ניתן להיעזר בתכשירים המכילים לקטאז, בנוזל או בטבליות, לפני אכילת מוצרי החלב בתוספת לקטאז בנוזל או בטבליות.

פרופ' אולגה רז. צילום: אוניברסיטת אריאל

Back to top button