ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ אורנה ברביבאי, אישרה היום (שלישי) פה אחד, את התקנות הקובעות את הקריטריונים לזכאות אזרחים לקבלת תעודת המערכה ברצועת הביטחון בלבנון.
כזכור, לאחרונה אישרה הממשלה תקנות הקובעות הענקת אותות מערכה לחיילים ששירתו ברצועת הביטחון בדרום לבנון במהלך התקופה שבין 30 בספטמבר 1982 – יום לאחר המועד הרשמי של סיום מבצע "שלום הגליל" – לבין 24 במאי 2000, הוא יום נסיגת צה"ל מדרום לבנון. מאחר שתקופת הזכאות משתרעת על פני כמעט 18 שנים, ניתן האות רק למשרתים ביחידות צבאיות שפעלו בגזרת לבנון או שביחידות שסייעו באופן ישיר ללחימה בלבנון. זאת, בניגוד ליתר האותות שחולקו עד כה, ושניתנו לכל חייל ששירת בצה"ל בתקופת המערכה.
בשנת 2015, כאשר דנה ועדת החוץ והביטחון בתקנות שהסדירו את מתן אותות המערכה לאזרחים בעקבות מבצע צוק איתן, סברו רבים מחברי הוועדה כי אף שיש להוקיר כל אזרח שסייע למאמץ המלחמתי או בעורף, הרי שאת אותות המערכה יש לשמור ללובשי המדים ולגורמי הביטחון. בעקבות זאת, חוק ההוקרה לאזרחים במערכות ישראל, אשר נחקק בשנת 2017, שינה את ההוראות הנוגעות להענקת אותות מערכה מחוץ לצה"ל. השינוי המרכזי קבע כי מעתה ואילך, אזרחים לא יקבלו אותות מערכה, אלא תעודות מערכה. בחוק נקבע כי בסמכותו של שר הביטחון לקבוע, בהמלצת ועדה מייעצת ובאישור ועדת החוץ והביטחון, תעודות מערכה שיוענקו לאנשים או לקבוצות אנשים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
התקנות אשר אישרה הוועדה קובעות את הקריטריונים לחלוקת התעודות לאזרחים. בדומה לתקנות שנקבעו לגבי אותות המערכה לחיילים, גם בתקנות אלה נקבע כי הן יוענקו רק למי שפעל בגזרת דרום לבנון, המוגדרת בתקנות כאזור רצועת הביטחון וטווח של 9 ק"מ מהגבול עם לבנון. תנאי נוסף למתן התעודה הוא פעולה בסיוע ישיר לדרגי השדה של צה"ל, במסגרת ההתגוננות האזרחית או בסיוע אזרחי אחר ליישובי הגבול.
מי שעמד בתנאי יסוד אלה, יהיה זכאי לתעודה אם הוא אחד מאלה: אזרח עובד צה"ל; אזרח עובד משטרה; רכז ביטחון שוטף צבאי ביישוב גבול או עובד שגויס בצו ריתוק משקי.
קבוצה נוספת של אזרחים שיהיו זכאים לתעודה לפי התקנות, הם בודדים או קבוצות שפעלו באופן יוצא דופן ובעל תרומה ייחודית למאמץ המלחמתי או לסיוע האזרחי. כך, יוכל שר הביטחון להעניק את התעודה גם לאזרחים שתרומתם לא הייתה במסגרת גוף מסוים. בתקנות נקבע גם מנגנון לבקשת תעודת הוקרה או המלצה על הענקתה לאדם אחר.
עוד קובעות התקנות כי לגופים הבאים יינתנו תעודות מערכה ארגוניות, אם עשו פעולות המזכות בתעודה בגזרת לבנון: משרדי ממשלה ויחידות הסמך שלהם; ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית וקק"ל; תאגידים סטטוטוריים; חברות ממשלתיות שהשר האחראי עליהן בתקופה הרלוונטית היה שר הביטחון; רשויות מקומיות ויישובי גבול בטווח של 9 ק"מ מגבול לבנון; בתי חולים אליהם הופנו נפגעים מגזרת הפעולה; חברת שק"ם; האגודה למען החייל; קרן לב"י; ספקים שסיפקו לצה"ל מוצרים ושירותים וכן ספקי שירותים קיומיים, ויחידת הקישור ללבנון, לגבי עובדים שאינם מקרב עובדי מערכת הביטחון.
בנוסף, עובד או מתנדב באחד הארגונים האלה יהיה זכאי גם לתעודת מערכה אישית, אם סייע באופן יוצא דופן במסגרת תפקידו, אם ראש הגוף המליץ על כך לשר הביטחון.
חברי הוועדה בדיון הביעו כולם את הערכתם לעבודה המקיפה שנעשתה במשרד הביטחון לבחינת הקריטריונים, ליחידים וארגונים, אשר נכללו בסופו של דבר בתקנות.
יו"ר הוועדה, ח"כ ברביבאי, אמרה: "התקנות משקפות את האינטנסיביות של העשייה הביטחונית בלבנון בשנים האלה ואנו שמחים להיות חלק מהתהליך של ההוקרה של שמי ששירת למען המדינה. זו הייתה תקופת לחימה מאוד מאתגרת, עם חללים ונפגעים רבים, וזו דרך סמלית, לאחר הרבה שנים, מעבר לנדרש, לעצור רגע ולאפשר לחברה בישראל לומר תודה ולהוקיר את האנשים הללו אשר תרמו למדינה."
לאחר מכן העלתה יו"ר הוועדה את התקנות להצבעה והן אושרו, כאמור, פה אחד.
