"ביטול תלונה" לאחר הגשת תלונה במשטרה – האם בכלל אפשרי?

אם ניתן היה למנות את מספר הפעמים שנשאלתי את השאלה הזו בווריאציות שונות בסגנון של : 

"אתה עו"ד פלילי. נכון? הגשתי תלונה נגד…ואני מעוניין/ת לבטל התלונה. איך אתה יכול לעזור לי?" , קרוב לוודאי שהייתי לא מתפלא לגלות שנשאלתי שאלה כזו מאות פעמים, ללא שום הגזמה או הפרזה.

אז האם באמת אפשר "לבטל תלונה" לאחר הגשתה/מסירתה במשטרה?

התשובה הקצרה וההחלטית היא שפשוט אי אפשר. 

התשובה המפורטת והארוכה יותר במאמר קצר זה, פרי עטו של עו"ד פלילי אדי אבינועם, עורך דין פלילי מזה 26 שנות קריירה בתחום המשפט הפלילי":

משמוגשת תלונה במשטרת ישראל בגין ביצוע עבירה פלילית כלפי נפגע כלשהוא, בייחס לכל עבירה שהיא – עבירת אלימות, רכוש או כל עבירה אחרת, למעשה "משורטטים" , נפגע עבירה/מתלונן ומולו חשוד בביצוע עבירה.

משטרת ישראל כגוף החוקר במדינת ישראל ( לא נתייחס במאמר זה לגופים חוקרים אחרים, כגון רשויות מס, המחלקה לחקירות שוטרים וכן הלאה אלא נתמקד בגוף הראשי החוקר במדינת ישראל ; היא משטרת ישראל), מחוייבת לחקור האירוע הנטען, נשוא התלונה, בבדיקת הראיות העומדות בבסיס התלונה שהוגשה, מתוך התכלית החקירתית לגילוי וחשיפת האמת.

כבסיס לתחילת חקירת המשטרה, עומדת תלונת המתלונן, שהיא למעשה עדות הניתנת בכתב ( לעיתים גם מתועדת בוידאו) הנקראת בשפה המשפטית "הודעה". על אותה "הודעה", לפיה בוצעה/בוצעו כלפיו עבירה/עבירות פליליות, יחתום המתלונן בסיום מתן עדותו במשטרה.

מרגע מסירת עדות המתלונן/מתלוננת במשטרה כנגד "הפוגע"/החשוד, נוצרים "יחסי כוחות" חדשים, לפיהם מי העומד כנגד "הפוגע/החשוד בעבירה", הוא משטרת ישראל/מדינת ישראל. לאמור, המתלונן/ת, הוא בגדר עד עתידי פוטנציאלי אם יוגש בעתיד כתב אישום לבית המשפט בהליך פלילי כנגד החשוד, כשהצדדים למשפט בתיק הפלילי הם לא (!!!) המתלונן והפוגע, אלא מדינת ישראל כנגד הפוגע/הנאשם.

מכאן מתבהרת התמונה בעצם לתשובה לפיה מרגע הגשת התלונה כנגד פוגע, לא ניתן "לבטל תלונה"…

פעמים רבות במהלך עבודתי השוטפת נתקלתי במקרים רבים, לפיהם למשל, אישה הגישה כנגד בעלה תלונה במשטרה על כך שאיים עליה, הכה אותה או שבר חפצים בבית, כשבמועד הזמנת המשטרה אל הבית היתה היא נסערת ופעלה ממקום של מצוקה/חשש/פחד או אפילו ממקום של "ללמד את הבעל לקח", כשלאשה לא היה שמץ של מושג כי בהזמנת המשטרה אל הבית ובהמשך במסירת העדות על שהתרחש, מהווה בסיס לפתיחת הליך פלילי כנגד הבעל, שאף עלול להתגבש לכתב אישום פלילי נגדו בבית המשפט, וכשלאשה אין שום אפשרות "לבטל התלונה".

אם נמשיך בדוגמא שניתנה כאן לעיל, אישה המתחרטת על הגשת התלונה כנגד בעלה קרוב לוודאי תפנה למשטרה ותבקש "לבטל התלונה", או מחמת הסיבה שאין לה עניין בהליך הפלילי כנגד בעלה או מהסיבה הנדירה יותר לפיה תלונתה היתה שקרית. אם תלונת האישה היתה שקרית, הרי שהאישה צפויה להיחקר בעצמה כחשודה בעבירה של "מסירת ידיעה כוזבת למשטרה", כשלא בהכרח המשטרה תאמין לאישה שלא התבצעה עבירה כלפיה מצד הפוגע, ואם הטעם לבקשה ל"ביטול התלונה" נעוץ בהיעדר עניין לאישה לבוא חשבון עם בעלה, הרי שהמשטרה כפי שציינו לעיל, לא "תבטל התלונה", אלא עלולה אף להשתכנע עוד יותר כי יש טעם להמשיך בהליך הפלילי כנגד הבעל/הפוגע, כשהתמונה שעלולה להבנות אצל המשטרה תהיה כי עניין לנו במתלוננת מפוחדת ומופעלים עליה לחצים מצד הבעל/הפוגע לחזור מתלונתה כנגדו, ושעסקינן "בתלונה אמיתית".

ההליך הפלילי שונה באופן מהותי מההליך האזרחי במובנים רבים, כשאחד ההבדלים הבולטים הוא כי בתביעה אזרחית בין אדם כנגד חברו, לעולם יוכל התובע למשוך את תביעתו כנגד הנתבע, בעוד שבהליך הפלילי, מי אשר מגיש תלונתו במשטרה כנגד הפוגע, "מעביר" למעשה את ניהול ההליך הפלילי למשטרה/המדינה כנגד הפוגע/החשוד/הנאשם, ומשכך היכולת של המתלונן "לשלוט" על ההליך הפלילי מצטמצמת בצורה דרסטית, וככל שינתן לרצון המתלונן מרחב השפעה, יבוא הוא לידי ביטוי בצורה כזו או אחרת, בשלב קביעת העונש, אם ולכשימצא שהפוגע אשם במעשיו.

לאתר אינטרנט שלנו –  https://www.eddieavinoam.co.il/

טלפון נייד –  052-2927733 

 

אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.