רה"מ בנט: מדינת ישראל תמיד תגן על עצמה בעצמה, מפני כל איום חיצוני

ראש הממשלה, נפתלי בנט, נשא היום (רביעי) נאום טקס האזכרה הממלכתי לבנימין זאב הרצל, בהר הרצל בירושלים.

ראש הממשלה פתח בנאומו ואמר: "מצבתו של הרצל היא מדינת ישראל, אשר תיבנה ותגדל באהבת בניה-בוניה". כך אמר דוד בן גוריון, כשהספיד את בנימין זאב הרצל. ואכן, מצבתו היא מדינת ישראל. הרצל כונה לא אחת המחולל הגדול של המדינה היהודית. הוא לא מבשר הציונות היחיד, כמובן. שותפיו לדרך, ממזרח וממערב, פעלו כל אחד בדרכו. ועדיין, מקומו של הרצל בפסגה, ולא רק כאן, בפסגת הר הרצל, אלא בפסגת הזיכרון הלאומי. הרצל הוא "החוזה". קו קטן, מיניאטורי, מבדיל בין המילה "חוזה" למילה "הוזה". קו קטן שאומר הכל. קו קטן שבצדו האחד חלומות באספמיא, אכזבות, כישלונות, כל יזם וכל יוצר מכיר את זה, ובצדו האחר מהלך היסטורי, תקומה ריבונית של עם לאחר אלפיים שנות גלות. ומי שמשרטט את הקו הקטנצ'יק, מי שהופך את החלום לחזון – הוא בכלל לא האדם עצמו.

רה"מ המשיך: "הרי המהפך ממדמיין לחוזה שחזונו מומש, לא היה בידי הרצל, אלא בידינו. מי הפך את חזונו של הרצל למציאות? סבינו וסבתותינו, הורינו. הם אלה שהגשימו בפועל את חלומו של הרצל. ועכשיו מקל החזון הציוני הועבר אלינו. המדינה היהודית המשגשגת לא תלויה כמובן בהרצל כיום, היא תלויה בנו, בכולנו. היכולת של כולנו לשמור עליה, על אופייה המיוחד, על שגשוגה –הביטחוני, המדיני, הכלכלי והחברתי. ועדיין, עלינו לזכור שהתהליך הזה הוא לא בלתי הפיך. אסור לנו, כהנהגה, כחברה וכמדינה, לנוח על זרי הדפנה. תראו, כאן, בהר הרצל, מסביב לחלקת הקבר של חוזה המדינה, ניטעו בעבר עצי ארז על ידי ראשי מדינות מכל העולם. זה היה חלק מכללי הטקס."

ראש הממשלה הוסיף ואמר: "ראש מדינה היה מגיע ונוטע עץ בפסגת הר הרצל, וליד כל עץ יש שלט קטן, מי נטע, מתי נטע ובשם איזו מדינה. אבל אם אתם תעברו שם בין העצים, אחרי הטקס, אתם תשימו לב שחלק מהמדינות שנטעו את העץ – כבר לא קיימות. חלקן שינו את אופיין ושמן כתוצאה ממאבקים פנימיים. חלקן האחר הוכרעו על ידי מעצמות ומדינות אחרות. חלק מהמדינות כבר לא קיימות. נמחקו. אנחנו לא נגיע לשם, אסור לנו להגיע לשם. שני האיומים שתיארתי, קיימים גם היום. האיום מבחוץ ומבפנים. מדינת ישראל תמיד תגן על עצמה בעצמה, מפני כל איום חיצוני. ישראל לא תכבול את ידיה מלהבטיח את ביטחוננו. אנחנו נפעל בתקיפות, ביצירתיות וברציפות, מול איומים מתהווים, מרחוק ומקרוב."

ראש הממשלה המשיך וסיפר: "קיים גם איום פנימי שחווינו בשנים האחרונות וגם איתו צריך להתמודד. בתום סדרה של מערכות בחירות בלתי נגמרות, שהביאו את הקיטוב הפנימי לשיאו, הקמנו ממשלה. זאת לא ממשלה מובנת מאליה. זו ממשלת פסיפס יפיפייה. זו ממשלה שאני מודה, היא קמה מתוך אילוץ פוליטי, אבל כל יום שעובר מלמד אותי שהיא ממשלה רצויה מלכתחילה. ממשלה עם מחלוקות, דיונים, ממשלה שיודעת לא להסכים, אבל אנחנו לומדים תוך כדי תנועה איך לנהל את חילוקי הדעות: בשקט, ברוגע, בכבוד ובהקשבה. אנחנו לא רק מדברים, אלא גם שומעים את הצד שכנגד. אבל יותר חשוב מזה – אנחנו מצליחים, ממש אנשים ניצים בדעותיהם, להבין על מה אנחנו כן מסכימים. וזה המון. פשוט המון. "

בנוסף, הצהיר רה"מ: "רוב הדברים שמקרינים על החיים שלנו מוסכמים על כולנו, ולכן אנחנו יכולים, אנשים עם דעות מאוד שונות, להתקדם קדימה במהירות, בביצוע, בהרמוניה, ממש הרמוניה. מחלוקות זה, לא דבר רע. בטח לא בין אופוזיציה לקואליציה, וגם בתוך הקואליציה. מחלוקות לשם שמיים הן נשמת אפינו, נשמת אפה של המורשת היהודית. דורות על גבי דורות של מחלוקות הביאו להפריה. אם תיכנסו למשרד היי-טק אתם תשמעו צרחות לשם שמיים, אם תיכנסו לישיבה תשמעו חברותא בגמרא, וגם צעקות לשם שמיים. ואפילו כאן, חלקת הקבר של הרצל, מתבססת על פסיפס של דעות ופולמוסים על הדרך אבל מסכימים על היעד – מדינה יהודית בארץ ישראל, מדינת ישראל. גם היום, כל הפסיפס הזה מסכים על טובת מדינת ישראל, וברגע שזה מוסכם, עם היתר אנחנו יודעים להסתדר."

לבסוף סיים ראש הממשלה ואמר: "במסע ההלוויה של הרצל השתתפו נציגים ונציגות מכל רחבי הארץ והעולם, שהביאו איתם שקיות עפר, כל אחד ממקום ישובו. שקיות העפר שמייצגות אידיאולוגיות שונות וזהויות או שבטים שונים. אבל משהו גדול איחד אותן. משהו גרם אז, משהו גורם היום, לכולנו להרגיש חלק מאותו אחד. מאותו עם, מאותה מדינה ומאותו יעוד שיש לכולנו. לא רק להתקיים, אלא להקרין אור כמדינת מופת בתנאי אמת. תנאים קשים, אבל יש לנו מצפן להיות מדינת מופת ואנחנו צועדים, צעד אחר צעד, לקראת החזון הזה. מצבתו של הרצל היא מדינת ישראל, כפי שאמר בן גוריון, והאחריות היום היא עלינו – בניה ובוניה. אחריות לבלום כל איום מבחוץ, אחריות לאחות כל סדק מבפנים. אחריות לשמור על הרצל כחוזה, כמכונן של מציאות, וחלילה לא לתת לחלום שלו להפוך לחולם באספמיא. יהי זכרו של בנימין זאב הרצל נצור וחקוק בליבנו לעד".