נשיא גרמניה שטיינמאייר הגיע לביקור פרידה מריבלין: "לישראל זכות לחיות בביטחון"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ערך היום (חמישי) קבלת פנים ממלכתית לנשיא גרמניה, ד"ר פרנק וולטר שטיינמאייר, המקיים ביקור ממלכתי בישראל. נשיא גרמניה התקבל בטקס רשמי במהלכו נוגנו המנוני שתי המדינות, לאחר מכן סקרו הנשיאים את משמר הכבוד הצה"לי ובסיום נשאו הצהרות משותפות לתקשורת, בסיומן נטעו הנשיאים יחד עץ תפוח בשדרת הנשיאים בגינת בית הנשיא. לאחר מכן קיימו השניים פגישה מדינית.

הנשיא ריבלין אמר: "יש מן הסמליות בעובדה שראש המדינה האחרון שאני מארח כאן בירושלים, בתפקידי כנשיא, הוא אתה, ידידי, כבוד הנשיא שטיינמאייר. במהלך השנים האחרונות עברתי יחד איתך מסע. אני, שבצעירותי הפגנתי כאן, מעבר לכביש, מול בית הנשיא נגד כינון היחסים בין ישראל לגרמניה, זכיתי לצעוד איתך במסע מאלף לאורך התחנות הקשות, הכואבות ביותר בעבר המשותף לשני העמים שלנו, מסע שהתקדם תמיד לעבר העתיד. המסע שלנו עבר דרך מחנה ההשמדה באושוויץ, פולין, הסמל האפל ביותר לתכנית המתועבת להשמדת עמי, דרך היכלות השלטון בברלין, שבגלגולם הקודם ניסחו את ההנחיות הרצחניות של הפתרון הסופי, שם, באולם הבונדסטאג, נאמתי, נאום בעברית. וכן מסענו התחיל – ומגיע כעת – לירושלים, המרכז הבלתי מעורער של העם היהודי, סמל התקומה הנצחי של עם ישראל ובירתה של המדינה היהודית והדמוקרטית", אמר נשיא המדינה בפתח דבריו.

הנשיא הודה לעמיתו הגרמני על הגעתו לכנס המנהיגים לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ ועל דבריו ואמר: "גרמניה, תחת הנהגתך, כבוד הנשיא ותחת הנהגתה של הקנצלרית מרקל הייתה בהחלט שותפה איתנה שלנו במאבק הבלתי מתפשר נגד האנטישמיות וכן בעמידה המבוצרת לצד ישראל במאבקנו הצודק נגד כוחות הטרור שמבקשים למחוק אותנו מהמפה. על אף שאנו חלוקים, מעת לעת, על סוגיות שונות, שתי האומות שלנו שותפות במאבק נגד החתירה של איראן לנשק גרעיני שיאיים על יציבות האזור והעולם כולו וכן במאבק בארגוני הטרור חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי המאיימים לפגוע בביטחון אזרחי ישראל. זו גם ההזדמנות להודות לכם, כבוד הנשיא, על העשייה שלכם למען השבת הבנים והאזרחים הישראלים הנעדרים המצויים בשבי חמאס."

"השותפות שלנו היא שותפות של חיים", הדגיש הנשיא ואמר: "למען קידומן של שתי האומות שלנו ולמען קידומו של העולם כולו. בסופו של דבר, הקשר בינינו, ידידי, הוא הוכחה לכך שקשר בין עמים יש לטוות באמצעות מפגש, באמצעות היכרות, בין אנשים. במהלך השנים האחרונות אני זכיתי להכיר מנהיג חד ומקצועי, פטריוט אמיתי שאוהב את עמו אבל לא מתנער מאחריותו הרחבה לאנושות כולה. זכיתי להכיר אדם לבבי וחם, אינטליגנט, רגיש ואנושי. זכיתי בחבר אמת. תודה לך ידידי. ברשותך, לסיום, אצטט את הפסוק שבחרתי שיופיע לצד העץ שנטענו כעת בגינת בית הנשיא: "כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה אִם־יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל". תודה לך, כבוד הנשיא, על ידידות עמוקה הצומחת מתוך שבר, מתוך מחויבת לזיכרון העבר ולבניין ההווה והעתיד."

נשיא גרמניה, ד"ר פרנק וולטר שטיינמאייר, אמר: "ידידי הנשיא דיברת על התחנות שעברנו יחד, כבוד גדול עבורי שיכולתי לצעוד יחד איתך בדרך הזו. אנחנו מרגישים שהגענו לישראל בתקופה של הקלה יחסית, עקבנו אחרי התנהלותכם בקורונה, הרגשנו כמה אנשים מבקשים לחזור לחייהם. המבחן עדיין לא הסתיים, בשתי המדינות מדברים על המוטציות אחריה אנו עוקבים בשתי המדינות. הווירוס יעזוב אותנו רק כשנמגר אותנו בכל העולם. בישראל רואים התחלה חדשה גם עם ממשלה צעירה וחדשה. בישראל קמה קואליציה רחבה וחדשה ואפגש עם בכיריה היום. בקונפליקט הישראלי פלסטיני ראינו בחודשים האחרונים מתקפת טילים על ישראל וזה משהו שלעולם לא נקבל, לישראל זכות לחיות בביטחון."

עוד אמר נשיא גרמניה: "העתיד לא יכול להתקיים בלי פתרון שתי המדינות, עמדה שאני ממשיך להחזיק בה. מה שיש לעשות כעת הוא לבנות אמון בין הממשלה החדשה בישראל לממשלה הפלסטינית. צעדים קטנים בונים אמון. גם בשאלת איראן שעלתה על ידך, ועמדתה המאיימת על היציבות בלבנון ועזה, אנו מסכימים על כך שמטרתנו למנוע מאיראן נשק גרעיני, נכון שלא תמיד אנחנו מסכימים על הדרך שבה אפשר למנוע אם בחזרה להסכם או בדרך אחרת. אני מודה לך מקרב לב על האמון שנתת בי במשך השנים. אני זוכר את המפגשים המרגשים בינינו שהפכו מפגשים חבריים, לנצח אזכור את הרגע המרגש שחלקנו בביקורי ביד ושם ופורום המנהיגים. הגעתי בהזמנתך וזה לא מובן מאליו מעצם היותי נשיא גרמניה. אני עדיין נרגש מהפרידה שלנו מזוג מבוגר שניגש אלי בסיום הטקס ואמר בכנות שהיו נגד הזמנתי, אבל אחרי הנאום ביקשו לומר ששמחו לשמוע את דברי. אלו רגעים שבהם אנחנו מבינים שאפשר למצוא דרכים להתגבר על מכשולים ולפרוץ את הדרכים באומץ. אתה פורש מתפקידך אבל הידידות בינינו תישאר ואני מודה לך על כל מה שהידידות בינינו לימדה אותי."

לאחר מכן, הנשיא ריבלין ונשיא גרמניה שטיינמאייר הניחו זר על קברו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל בליווי יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל והשתתפו בטקס הנחת זר באוהל יזכור ב"יד ושם".

הנשיאים ביקרו בתערוכת הצילום "הבזקי זיכרון", ושמעו על מספר פריטים מתקופת השואה שישמרו ב"משכן האוספים ע"ש שאפל"- המוקם בימים אלו ביד ושם. בין המוצגים גם שני יומנים, יומנו של אלפרד ז'לוני שנכתב בגטו ורשה ויומנה של רבקה ליפשיץ, שנכתב באושוויץ. ז'ילוני שרד את השואה ויומנו ניזוק מאש וממים, אך נשמר ונמסר למוזיאון על ידי קרובי משפחתו. היומן של ליפשיץ, נערה יהודיה בת 14 מלודז' נמצא ליד הקרמטוריום בבירקנאו על ידי רופאה של הצבא האדום. ליפשיץ צעדה בצעדות המוות, הגיעה לברגן בלזן תשושה וחולה, ונפטרה כמה חודשים לאחר השיחרור בבית חולים של בעלות הברית. יומנים בודדים של יהודים מוורשה ואושוויץ שרדו את השואה, הם עברו שימור במעבדות "יד ושם" וישמרו במשכן האוספים החדש. את הנשיאים ליוו יו"ר "יד ושם" הרב מאיר לאו, והיו״ר הזמני להנהלת "יד ושם", רונן פלוט.

מוקדם יותר היום פקדו הנשיאים את קברה של נחמה ריבלין ז״ל, רעיית הנשיא אשר הייתה חברה קרובה של בני הזוג שטיינמייאר. הנשיא הביא איתו אבנים מארמון הנשיאות בברלין כדי לכבד את המנהג היהודי של הנחת אבן על קבר בביקורו זה.