ועדת החוקה החלה לדון בהרחבת החוק הנורבגי ולשינוי מועד אישור התקציב

ועדת החוקה בראשות ח"כ גלעד קריב, החלה היום (חמישי) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) ואת הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49). הצעת חוק יסוד הכנסת (תיקון מס' 51) נועדה לתקן את ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות בהן היו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה. מוצע כי במצבים אלה תוארך התקופה לאישור חוק התקציב לשלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או עד תום 135 ימים ממועד כינון הממשלה, לפי המאוחר. במידה והניחה הממשלה את חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, תהיה התקופה לאישור חוק התקציב 50 ימים ממועד ההנחה. במניין תקופות אלו לא יימנו מועדי ישראל וערביהם.

עוד מוצע להגדיל את מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת. בנוסף, מוצע לתקן את חוק-יסוד: משק המדינה כך שהיום הקובע להנחת חוק התקציב לאחר כינון ממשלה חדשה יהיה 50 ימים לאחר המועד שקבעה ועדת הכספים ללא מועדי ישראל וערביהם. בהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), מוצע לקבוע כי מועדי ישראל לא יבואו במניין התקופה שבה יש להעביר את חוק התקציב לאחר הקמת הממשלה; כמו כן מוצע לאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, גם אם אינם מהווים שליש ממנה.

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר: "הוועדה הזו היא מעין שומרת הסף של הכנסת כרשות מכוננת והיא אינה צריכה להיות חותמת גומי של הממשלה ככזו. נקפיד שהדיונים בנושאי חקיקת יסוד לא יהיו חטופים. עלינו למצוא את הדרכים יחד קואליציה ואופוזיציה איך לבצר את מעמדם של חוקי היסוד"

יועמ"ש הוועדה עו"ד גור בליי: "משום שמדובר בתיקונים לחוקי יסוד ותיקונים משטריים יש צורך שהוועדה תדון בהם בכובד ראש, וכמובן יש לעמוד על כך שהתיקונים יעמדו בכללים של יציבות, של כלליות, שהמטרייה תהיה מטרייה של חוקי יסוד".

עו"ד איל זנדברג משרד המשפטים: "ההסדר הקיים נוגע לסוגיה מורכבת שיש בה רציונל משטרי וחוקתי והשאלה מהו המספר הנכון ואיך הוא מחושב. בתחילה דובר על שר או סגן שר אחד מכל סיעה. אח"כ עברנו לדין הקיים של אמת מידה משולשת או מרובעת ומקסימום של חמישה. זה האיזון שבחרה הכנסת ה-23. ההצעה כרגע קובעת כלל שככל שהסיעה גדולה יותר, יותר שרים וסגני שרים יוכלו להשתמש במנגנון".

עו"ד אסתי פלדמן מהלשכה המשפטית במשרד האוצר השיבה לשאלת ח"כ משה ארבל (ש"ס) למה נדרשת ההארכת המועדים: "זו בוודאי לא תפירת חליפה לכנסת או ממשלה ספציפיות. זו הוראה קבועה. למיטב ידיעתי ההוראה של 100 יום תמיד שונתה והוארכה בהוראות שעה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "לפני שנה נאמר שהתיקון לחוק הנורבגי הוא המקסימום של המקסימום שניתן לתקן ולהרחיב. זה נאמר גם בדיונים. היה רצון ליותר והייתה חוו"ד משפטית שזה מה שאפשר. מה קרה שזה השתנה".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר: "נאמרה פה אמירה שההסדר שנקבע בחוק היסוד שונה כמעט כל פעם. אמירה כזו בד"כ מלווה בטבלה עם תאריכים ונתונים מספריים. יש ללמוד את הסקירה ההיסטורית".

עו"ד שירה עמיאל בן אבא מאגף התקציבים השיבה לח"כ רוטמן כי "התהליך של קביעת תקציב לוקח זמן מכינון הממשלה. בשני המועדים האחרונים בהם אושר תקציב אחרי בחירות- התקציב לשנים 14-13 לקח 135 ימים ותקציב השנים 16-5 לקח כ-190 ימים מכינון הממשלה עד אישור התקציב".

ח"כ גדי יברקן (הליכוד): "היועמ"שים הם שומרי הסף בעיקר כשאנחנו מתחלפים בסיטונות בשנתיים האחרונות. מה מבחינתכם כגורמי מקצוע הוא המקסימום שאפשר למתוח את החוק הנורבגי שיש להחליפו בשם 'חוק ישראבלוף'. יש כאן פגיעה מהותית בבוחר שידע את מי הוא בוחר להכניס לכנסת, בכנסת הקודמת נטען שאמרו שיש לעצור את ההרחבה ומה השתנה עכשיו ואומרים שניתן?"

עו"ד זנדברג הגיב לדבריו: "אין פגיעה כלשהי בבוחר. הבחירות בישראל הן רשימתיות והבוחר רואה לפניו את כלל הרשימה. לגבי שאלת המספר במרבי- בהצעת החוק לא מתעוררת שאלה חוקתית. הכנסת כרשות מכוננת יכולה לעצב את ההסדרים. מדובר בתוספת של עוד שר או סגן שר לכל סיעה".

ח"כ גבי לסקי (מרצ): "עמדתי העקרונית היא כי אי אפשר לגעת בחוקי היסוד לפי קונייקטורות פוליטיות וזה מה שקרה גם עכשיו וגם קודם. יש לנו אחריות בכובע המכונן. אני נכנסתי דרך החוג הנורבגי כך שאני בניגוד עניינים, אך יש צורך בהפרדת רשויות. האם דובר על מנגנוני בקרה נוספים כלפי הממשלה? אם הולכים על שינוי משטרי של הפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת, מדברים רק על תיקון פרסונלי של החלפת אנשים או שיש להוסיף עוד. ביחס להארכת מועדי התקציב הייתי רוצה לקבוע מסגרת של 135 יום ולא יותר מכך".

ח"כ משה ארבל (ש"ס): "האמירה על דיונים בכובד ראש היא מס שפתיים לעתירה לבג"ץ כי הרי מתכוונים להצביע ביום שני, לא יהיו דיונים עמוקים. ניתנה פסיקה ועד שלא תשתנה היא מחייבת את כולנו. בתפקידי כראש מטה שר פיתוח הנגב והגליל, היינו צריכים להביא חקיקה ובמקרים דחופים מאוד מאוד קיבלנו היתר מיוחד וחריג לקצר את 21 ימי ההתייחסות של הציבור ל-10 ימים. והנה אנחנו מכוננים פה חוקה והממשלה מפיצה תזכיר ברביעי בלילה עד מוצאי השבת. מה האיום הנורא ומה קרה בממשלה ההיא שבמקרים חריגים ניתנו 10 ימים לבין היום שכינון חוקה עומד על 74 שעות. פניתי למבקר המדינה שיבדוק מה הקריטריונים, לאיזה שר אומרים 10 ימים ולאיזה 74 שעות. לא נחה דעתנו מהתייחסות אגף התקציבים ומהצגת הדברים כאילו הדברים מיישמים את הוראות בימ"ש העליון בשבתו כבגץ. יש כאן פרטאץ'. ככה לא מכוננים חוקה במדינה דמוקרטית. אם רוצים לחוקק חוקה לא מחוקקים ב-74 שעות לציבור".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "כאשר רוצים לתקן חקיקת יסוד גם אם זה הנורבגי או ההתפלגות או התקציב, אלו עקרונות יסוד של משטר שאי אפשר לשנות כל חצי שנה וכל בחירות כי אלו צרכי הממשלה. דווקא את זה צריך היה לעשות בהוראת שעה כי הצרכים הפוליטיים מחייבים, אבל את זה מעגנים? אתם פוגעים באופן הקשה ביותר בעקרונות הדמוקרטיים ומעודדים אנשים לפרוש".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "עקרונות וחוקי יסוד חלים אך ורק במצב פוליטי. היועמ"שים בעל כורחם מוטים שמאלה. אם הייתי יועמ"ש בוועדה הייתי אומר לרוץ ולחוקק מה שרוצים, נורבגי מדלג או אחר, בג"ץ ייתן לכם מה שאתם רוצים כי אתם בשמאל". הוא פנה ליו"ר הוועדה ואמר – הצעת לי להגיש בג"ץ. לו היה לי גרם אמון שהסוגיות יקבלו אוזן קשבת בבג"ץ הייתי עושה זאת אך אני סמוך ובטוח שבימ"ש עליון יפסוק "תעשו מה שבראש שלכם", בניגוד לעבר חו"י יעבור פה כהנחייתו של אלקין. אם לא הייתם יודעים את זה בקואליציה לא הייתם חושבים לרגע לכתוב זאת בחוק ובהסכמים הקואליציוניים. אתם יכולים להמשיך לעשות צחוק מחוקי יסוד".

ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית): "הופתעתי לגלות שדחו עתירה בנושא אפילו ללא דיון. זה מזכיר לי שהמפכ"ל בצעד חריג וחסר תקדים פגע בחופש התנועה שלי ואני פונה לבג"ץ והתדהמה לקרוא את ההחלטה המבישה שאין להם זמן להתעסק בזה, כשבעתירות של התנועה לאיכות השלטון באים לדון עם פיג'מה. במסמכי ההכנה חסרה לי התייחסות המכמתת את הדברים שאתם קובעים- פגיעה במשק הישראלי ללא תקציב, מהי הפגיעה".

יו"ר הוועדה ח"כ קריב הודיע בסיום הדיון כי הוא יחודש ביום ראשון בבוקר. כמו כן אמר כי יימשכו דיונים נוספים בחוקים שתוקפם עומד לפוג.