בישראל ניתן לקבל תרומת כליה מן המת או מן החי, מקרוב משפחה או מתורם אלטרואיסטי. השתלה מוצלבת מן החי, מתבצעת ברגע שאדם מעוניין לתרום כליה, אך בינו ובין הנתרם אין התאמה, אבל כלייתו נמצאת מתאימה לחולה אחר שגם לו נמצא תורם שכלייתו לא מתאימה בעבורו. במקרה כזה מצליבים בין הכליות לבין הנתרמים וכך כל מטופל מקבל את הכליה המתאימה לו.
במערך השתלות הכליה בסורוקה בהובלתו של ד"ר הדר מרחב בוצעו לאחרונה השתלות כליה מן החי ומן המת. מאיה ניסן, תושבת חצרים, בת 38, נשואה ואם לשלושה, הייתה אמורה לתרום את הכליה שלה לג'לברטו שרדני, בן ה- 49, חבר הקיבוץ שלה שסבל מאי ספיקת כליות מזה שלוש שנים ונאלץ לעבור טיפולי דיאליזה קבועים, שרק תרומת כליה יכולה הייתה לשפר את מצבו. הכליה של מאיה לא התאימה לג'לברטו. צוות מערך השתלות הכליה בסורוקה הציג בפניהם את ההצלבה כאופציה שתאפשר לג'לברטו לעבור את ההשתלה.
מאיה מספרת בהתרגשות: "היה ברור לי זמן רב שאני רוצה לעשות משהו משמעותי. להעניק משהו ממני שישפיע על חיי אדם. אני אם לשלושה ולמרות ואולי דווקא בגלל זה רציתי לתרום מעצמי, תרומה משנת חיים. לצערי הבדיקות העלו שהכליה שלי לא מתאימה לג'לברטו. ליאת נשר, מתאמת ההשתלות בסורוקה הסבירה לי שניתן לבצע הצלבה. היה לי ברור לאורך כל התהליך שאני בידיים טובות ושאני עושה את זה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ג'ילברטו שרדני, נתרם הכליה, אמר: "ראיתי בחיי אנשים נחושים, אבל מאיה היא חדורת מטרה אמיתית. אנחנו חברי אותו קיבוץ, כולם מכירים את כולם ושמחים תמיד לעזור. מאיה לקחה את זה צעד רציני קדימה והחליטה לעזור לי בנחישות ובאומץ שראויים להערכה. זה לא ברור מאליו שאם לילדים תעזור להציל חיים של אדם אחר. אני בעצמי הורה וגודל האחריות ברור לי אבל משהו בה היה בטוח, אחר. אומץ ואצילות נפש שלא פוגשים כל יום. לאורך כל התהליך, גם כשהתברר לנו שתבוצע הצלבה ואקבל כליה מאדם אחר היה ברור לשנינו היטב מה האלטרנטיבות, מה יקרה בכל שלב בתהליך והצוות היה שם לצדנו בכל שאלה או תהייה".
כך גם במקרה של שרה ספיר, בת ה 49, מנהלת שיווק תושבת באר שבע, שהחליטה לתרום את כלייתה בסורוקה באמצעות עמותת "מתנת חיים". מספרת שרה: "מרגע קבלת ההחלטה היה לי ברור שאני עוברת את התהליך בסורוקה קרוב לבית, במערך בו ניתנת מעטפת מקצועית ואישית שבו ארגיש בטוח".
כלייתה של שרה נתרמה לאורן מזרחי, תושב הדרום שגם הוא סבל מאי ספיקה כלייתית קשה ונאלץ לעבור שלוש פעמים בשבוע טיפולי דיאליזה.
מוסיפה שרה: "לשמחתי התברכתי בבעל, ילדים ומשפחה לתפארת, הגעתי לנחלה מבחינה אישית ומקצועית והחלטתי שאם טוב לי אני רוצה שגם לאחרים יהיה טוב. לצערי, אחי חולה במחלה חשוכת מרפא והחלטתי שאם אני לא יכולה לעזור לו אני אעזור לאח של מישהו אחר."
גם ש', החליט לתרום כליה, ובמקרה שלו הכליה לא נמצאה מתאימה לנ', אישה בשנות העשרים לחייה, תושבת הדרום. בזכות תרומתו קיבלה נ' תרומת כליה מבן שהיה מעוניין לתרום לאימו את הכליה שלו, אך גם במקרה זה לא הייתה התאמה. במקרה זה הכליה שהתאימה לנ' בסורוקה הגיעה מבית חולים אחר. הצלבת הכליות שנתרמו אפשרה למטופלים הזקוקים לתרומה לעבור את ההשתלה, להפסיק את טיפולי הדיאליזה ולהתחיל חיים חדשים.
צוות רב מקצועי של מערך השתלות הכליה בסורוקה מלווה את התורמים והנתרמים לאורך התהליך ומעניק להם מעטפת מקצועית וליווי אישי. הצוות כולל את: ד"ר הדר מרחב, מומחה בכיר בהשתלות ומרכז תחום ההשתלות, ד"ר עבד אבו גנים, מומחה בכירורגיה כללית ובהשתלות איברים במחלקה לכירורגית א', פרופ' יוסף חביב, מנהל המחלקה הנפרולוגית בסורוקה, ד"ר בוריס רוגצ'וב, ד"ר אלבירה רומניוק, מומחים בנפרולוגיה, ליאת נשר, מתאמת השתלות הכליה בסורוקה, מרדימים ואחיות חדר ניתוח.
כחלק מתהליך ההכנה עוברים התורמים והנתרמים בדיקות רפואיות, פגישה עם פסיכולוגית, עובדת סוציאלית וועדה שקובעת אם ניתן לבצע את ההשתלה באמצעות התרומה.
ד"ר הדר מרחב, מרכז תחום השתלות הכליה בסורוקה, ציין: "בשנים האחרונות קיימת עלייה משמעותית בתרומות מן החי המאפשרות למטופלים הסובלים שנים מאי ספיקה כלייתית לקבל מזור לבעייתם. מספר החולים המועמדים להשתלה גדול ממספר תרומות הכליה מן המת, ומטופלים רבים נאלצים להמתין שנים רבות עד לקבלת תרומה. בהזדמנות זאת, אני קורא לכם להצטרף ולחתום על כרטיס אדי, בבחינת המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".
מוסיף ד"ר מרחב: "החזון שלי הוא להעניק לתושבי הנגב והסביבה שירות איכותי מהטובים בארץ, ולאפשר למטופלים לקבל את השירות קרוב לביתם. בכוונתנו להגדיל באופן משמעותי את מספר ההשתלות המבוצעות בסורוקה, ובד בבד להמשיך ולקדם את צוות המערך ואת השירותים הניתנים למושתלים ולתורמי הכליה בסורוקה".
ד"ר עבד אבו גנים, מומחה בכירורגיה כללית ובהשתלת איברים במחלקה לכירורגיה א' בסורוקה, אמר:" השתלת כליה היא פרוצדורה הדורשת מיומנות רבה והתאמה מרבית בין הכליה הנתרמת לחולה הדיאליזה המקבל את הכליה, וזו נקבעת לאחר ביצוע בדיקות מרובות. הכליה מושתלת באזור האגן, והכליות המקוריות שחדלו לתפקד נשארות במקומן. השתלת כליה מן החי מאפשרת לחולים הזקוקים להשתלה לקבל כליה תוך זמן קצר, כשבמקביל איכות החיים של התורמים אינה נפגעת והם יכולים לתפקד היטב עם כליה אחת בלבד. זאת כמובן רק לאחר שהתורם עובר סדרת בדיקות מקדימות ונמצא מתאים".
פרופ' יוסף חביב, מנהל המחלקה הנפרולוגית בסורוקה, הוסיף:" הערך המוסף של השתלת כליה בסורוקה בחולי דיאליזה מהנגב הוא כפול- ראשית, ההכרות המעמיקה של הצוות הרפואי והסיעודי עם המטופלים. הם החלו את הטיפול בדיאליזה בסורוקה ואנו שואפים שגם יסיימו את הטיפול בדיאליזה על ידי השתלה כליה בסורוקה. יש בכך סגירת מעגל ובניגוד לבתי חולים אחרים בארץ אשר אינם מכירים לעומק את מטופלי הדיאליזה מהנגב, הטיפול הממושך נותן לנו פרספקטיבה לגבי המטופל אשר מהווה יתרון עצום למהלך סביב ניתוח ההשתלה. שנית, הצוות המנוסה והמיומן שלנו מעניק מעטפת מותאמת אישית".
בתמונה: שרה ספיר תורמת הכליה מקבלת תעודת הוקרה מצוות מערך השתלות הכליה והמחלקה לכירורגיה א בסורוקה. בתמונה : מאיה ניסן תורמת הכליה וג'לברטו שרדני במפגש ההוקרה עם צוות מערך השתלות הכליה והמחלקה לכירורגיה א בסורוקה