מחקר: 43% מהיהודים חושבים שיש להתייחס לערביי ישראל בבחינת "כבדהו וחשדהו"

ממחקר דעת קהל חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל-אביב עולה כי 43% מהיהודים חושבים שיש להתייחס לאזרחי ישראל הערביים בבחינת "כבדהו וחשדהו"; 40% מהיהודים תומכים בלתת אפשרות ליהודים לעלות להר הבית ולהתפלל בו באופן חופשי; רבע מהציבור הערבי בישראל רואה עצמו ישראלי ורוצה להשתלב כאזרחים שווי זכויות; חלק גדול מהציבור (52%) מוטרד מהשסע בין ערבים ליהודים בפער רב בהשוואה לשסעים אחרים בחברה; 80% מהציבור – מבצע "שומר החומות" היה מוצדק; 53% מעידים שתחושת הביטחון האישי שלהם פחתה בתקופה האחרונה.

המחקר נערך בחודש יוני 2021 כחלק ממדד הביטחון הלאומי שעורך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). את המחקר מנהלת ד"ר ציפי ישראלי, והשתתפו בו 1000 ישראלים מכל המגזרים.

מבצע "שומר החומות" ופתרונות לאיום החמאס בעזה – 80% מהישראלים (הציבור היהודי – 90%. הציבור הערבי – 27%) סבורים שהיה מוצדק לקיים 11 ימי מבצע "שומר החומות" בעקבות ירי הרקטות מעזה לעבר ירושלים.

באשר לטיפול באיום הנשקף מחמאס בעזה – נראה כי גם לאחר המבצע, הציבור ממשיך להתקשות להחליט כיצד נכון לטפל בבעיית רצועת עזה שתחת שלטון חמאס. חלק ניכר ממנו תומך בפעולה אקטיבית כלפי חמאס: 21% מהישראלים (הציבור היהודי – 24%, הציבור הערבי – 7%) תומכים במבצע צבאי רחב כולל תמרון יבשתי שנועד לפרק את הזרוע הצבאית של חמאס ו-19% (הציבור היהודי – 21%, הציבור הערבי – 6%) תומכים בניתוק הרצועה מישראל (סגירת המעברים). 27% מהישראלים (הציבור היהודי – 31%, הציבור הערבי – 7%) תומכים ביצירת הרתעה על ידי פעילות צבאית נגד החמאס בעזה (כגון הרס תשתיות צבאיות, סיכולים ממוקדים). רק 13% מהציבור (הציבור היהודי – 11%, הציבור הערבי – 24%) תומכים בהשקעה בתשתיות ובכלכלה בעזה והקלה בסגר, ו-10% בלבד (הציבור היהודי – 7%, הציבור הערבי – 29%) תומכים בחתירה להסכם עם חמאס והשלמה בשלטונו בעזה.

בנוסף, הציבור נשאל מה לדעתו יביא להתלקחות מחודשת עם חמאס. מהנתונים עולה כי הציבור מעריך ששני תרחישים מרכזיים עשויים לגרום לכך – התרחיש הראשון הוא ירי רקטות לעבר ערים מרכזיות (כלל הציבור – 26%, הציבור היהודי – 30%, הציבור הערבי – 5%). התרחיש השני – אירועים בירושלים (למשל סביב הר הבית, פינוי ערבים מבתים בשכונות הערביות( (כלל הציבור – 24%, הציבור היהודי – 22%, הציבור הערבי – 39%). חלק קטן יותר מעריך כי בלוני תבערה וירי רקטות ליישובי עוטף עזה (כלל הציבור – 15%, הציבור היהודי – 16%, הציבור הערבי – 5%) או התניה ישראלית בהכנסת סיוע הומניטרי לעזה רק בתמורת חילופי שבויים ונעדרים יגרמו לכך (כלל הציבור – 13%, הציבור היהודי – 13%, הציבור הערבי – 9%) הם אלה שיגרמו לחידוש הלחימה. ולבסוף, רק מיעוט מהישראלים סבור כי עימותים וחיכוך בין יהודים וערבים בישראל יביאו לחידוש הלחימה. מעניין לציין את האחוז הגבוה של ה"לא יודעים" (כלל הציבור – 17%, הציבור היהודי – 15%, הציבור הערבי – 33%).

למרות המהומות בהר הבית שקדמו ל"שומר החומות" מרבית הציבור אוחז בדעותיו הקודמות בנושא. באשר למדיניות ישראל ביחס להר הבית – רק 14% מהציבור היהודי מתנגד לעליית יהודים להר הבית לעומת 47% מהציבור הערבי. לעומת זאת, חלק ניכר מהציבור היהודי – 40%, סבור כי יש לאפשר ליהודים לעלות ולהתפלל בהר הבית באופן חופשי . 7% השיבו שיש לאפשר ליהודים לעלות להר הבית אבל לאסור זאת על אישי ציבור. מעניין כי רק 19% מהציבור תומכים בשמירה על המצב הנוכחי, לפיו, יהודים יכולים לעלות להר אך לא להתפלל בו וכי חלק ניכר מהישראלים מעוניינים בשינוי המצב ו- 21% השיבו "לא יודע".

תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל לאור אירועי התקופה האחרונה – חלק ניכר מהציבור (53%) מעיד כי תחושת הביטחון שלו פחתה, 43% השיבו כי לא חל שינוי, ורק 5% השיבו שתחושת הביטחון האישי שלהם גברה. נתונים דומים נמצאו בשנת 2015, בשיא גל הטרור.

תפיסת האיומים – ממה מודאג הציבור הישראלי?

הציבור מודאג מהאיומים הפנימיים משמעותית יותר מאשר מהאיומים החיצוניים-ביטחוניים – 21% מהישראלים מודאגים מהאיומים החברתיים בישראל מבפנים (הציבור היהודי – 23%, הציבור הערבי – 13%) ו-27% מודאגים מעימות בין יהודים לערבים ישראליים (הציבור היהודי – 25%, הציבור הערבי – 35%) בעוד שמיעוט זניח (5%) מודאג יותר מהאיומים הביטחוניים על ישראל מבחוץ. חלק ניכר מהציבור (42%) העיד כי הוא מודאג מכל האיומים במידה שווה.

המתחים הפנימיים בחברה הישראלית – 52% מהציבור מוטרד מהמתח בין ערבים ליהודים בפער רב בהשוואה למתחים האחרים.

מתשובה לשאלה – איך אתה רואה את אזרחי ישראל הערביים? עלה כי למרות האירועים בערים המעורבות בחודש מאי 2021, לא חל שינוי ביחס של הציבור היהודי לערבי בישראל; חלק ניכר מהציבור היהודי מתייחס לאזרחי ישראל הערבים בבחינת "כבדהו וחשדהו". 43% ענו כי הם רואים באזרחי ישראל הערבים: "כמי שיש לכבדם, אך גם לחשוד בהם"; 31% רואים בהם כאזרחים שווים; 20% כאויבים בפוטנציה ו- 6% כאזרחים שאינם שווי זכויות. בנוסף, בדומה לסקרים קודמים בעבר, גם כעת ועל רקע האירועים בערים המעורבות, רוב הציבור היהודי (64%) סבור כי הממשלה צריכה להשקיע באזרחי ישראל הערבים.

לדברי ד"ר ציפי ישראלי, ראש התכנית לחקר דעת קהל במכון למחקרי ביטחון לאומי, הנתונים מלמדים כי המגמה שנצפתה במחקרי המכון בשנים האחרונות, לפיה, הישראלים מודאגים יותר מאיומים פנימיים התחזקה, גם לאחר המבצע הצבאי ״שומר החומות״. השסע בין ערבים ליהודים מסומן על ידי הציבור במשך שנים רבות כמטריד ביותר בפער רב מול השסעים האחרים. האירועים בערים המעורבות בחודש מאי העמיקו חשש זה והציבור מעוניין לראות שינוי בהיבט זה. כדאי לשים לב לכך שלמרות האירועים בעת האחרונה, היחס של הציבור היהודי לערבי לא השתנה מהותית וכי ניכר שהציבור מבחין בין הערבים הישראליים שהשתתפו בפרעות נגד יהודים לבין כלל הציבור הערבי בישראל. הציבור תומך בהשקעה באזרחים הערבים בישראל ומעוניין בפתרון המתח בין יהודים וערבים בישראל.

הסקר הנוכחי התקיים ביוני 2021, והוא שילב תשאול באינטרנט וראיונות טלפוניים בקרב אוכלוסיות שאין להן נגישות לאינטרנט. רואיינו 1000 נשאלות ונשאלים מקרב האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגיל 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם.