היועמ"ש: אין תשתית ראייתית לפסילת פרס ישראל של פרופ' גולדרייך

היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו בעתירה לבג"ץ העוסקת בהחלטת שר החינוך לשעבר, לדחות את המלצת ועדת השופטים בעניין פרס ישראל, ולא להעניק את הפרס בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך, עקב תמיכתו לכאורה בחרם על מוסדות ישראליים. היועמ"ש טוען כי דין העתירה להתקבל ואין תשתית ראייתית שקושרת את פרופ' גולדרייך בקידום החרם על מדינת ישראל.

היועץ המשפטי לממשלה קובע בעמדה תקדימית מטעמו כי קריאה לחרם על מדינת ישראל או מוסדותיה יכולה לשמש כשיקול רלוונטי ולגיטימי במסגרת קבלת החלטה ביחס להענקת פרס ישראל. 

בהקשר זה הודגש כי השיקול אותו ניתן לקחת בחשבון הוא ביחס לפעולותיו של המועמד לקידום חרם על מדינת ישראל או על מוסדותיה, להבדיל מעמדותיו של המועמד או דעותיו הכלליות. 

בפסיקת בית המשפט לאורך השנים, נקבע כי לאור אופיו המקצועי, הא-פוליטי והממלכתי של פרס ישראל, וכן בשים לב לאפקט המצנן שעלול להיגרם לחופש הביטוי – ניתן להתחשב בשיקולים "חיצוניים" להישגיות המדעית-מקצועית רק במקרים קיצוניים וחריגים. 

על מנת לקבוע אם קריאה לחרם על מדינת ישראל או על מוסדותיה היא בגדר מקרה קיצוני וחריג שכזה, נדרש לבחון את נסיבות המקרה הספציפיות, ובהן חומרת הדברים, עדכניותם, תכיפותם וכיוצ"ב. 

על פי העמדה, מבחינת המקרה הפרטני שנדון בעתירה זו,  עולה כי התשתית הראייתית הקונקרטית ביחס לפעולותיו של פרופ' גולדרייך אינה מספיקה על מנת לעמוד בסטנדרט הגבוה הנדרש כדי לפסול את מועמדותו לקבלת הפרס. זאת, בין היתר, משום שמדובר בפעולות בודדות, שלמעט אחת מהן, היתר הן מלפני שנים ארוכות, לצד שיקולים נוספים שפורטו בעמדה, ומהם יוצא שאין מדובר בפעילות עדכנית, חוזרת ונשנית וחד-משמעית דיה, שיכולה להיכנס בגדרי אותם מקרים קיצוניים וחריגים כהגדרתם בפסיקה.

על כן, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, החלטתו של שר החינוך (דאז) שלא לאשר את המלצת ועדת השופטים ביחס לפרופ' גולדרייך אינה מבוססת על תשתית ראייתית מספיקה על מנת לעמוד באמות המידה המחמירות שנקבעו בפסיקה. לפיכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי דין העתירה להתקבל.