הצעת החוק של יו"ר סיעת מרצ, ח"כ מיכל רוזין, המגבילה את הסרת החיסיון על חומרים מתוך טיפול נפשי, עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת קריאה טרומית ביום רביעי הקרוב.
ועדת השרים לחקיקה הצביעה היום (ראשון) בעד הצעת החוק של יו"ר סיעת מרצ, חה"כ מיכל רוזין, בעניין הגבלת הסרת החיסיון על חומרים מתוך טיפול שעוברים נפגעות ונפגעי עבירות מין, שתעלה לקריאה טרומית ביום רביעי הקרוב ה-28 ביולי. ההצעה מתקנת את המצב הקיים היום על פיו נפגעות ונפגעי תקיפה מינית נדרשים לחשוף את הפרטים האינטימיים ביותר של נבכי נפשם בהליך המשפטי, בעקבות בקשות שמגישה ההגנה להסיר את החיסיון הטיפולי שלהם.
על פי הסכמות אליהן הגיעו חה"כ מיכל רוזין ושר המשפטים, גדעון סער, יוקשחו התנאים להסרת חיסיון בין מטפל למטופל נפגע עבירת מין, באופן שיגן על פרטיותם וכבודם של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. כך, במקרים בהם נאשם יבקש לקבל חומרים חסויים מהטיפול, המשטרה תידרש לצו מבית המשפט לשם כך, שיינתן רק לאחר שמיעת נפגעת העבירה וגורמי הטיפול, על פי בקשתה, בפני בית המשפט. בנוסף, תהיה לנפגעת העבירה או לכל אחד אחר מטעמה, לרבות המטפל שלה, זכות לטעון בפני בית המשפט והזדמנות להסביר מדוע אין צורך בחומרים וכיצד הדבר יכול לפגוע בה. כמו כן, יינתן לנפגעות ולנפגעים סיוע משפטי עבור כך. הצעת החוק נכתבה בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עד היום נעשה שימוש לרעה טקטי בחשיפת החומרים מתוך טיפול נפשי. כך למשל, במשפטו של אלון קסטיאל, הפסיכולוגית של שרי גולן, אחת מחמש המתלוננות, נדרשת להעביר את סיכומי הטיפול הפרטיים של גולן למשטרה, לפרקליטות ואף לקסטיאל עצמו ולעורך דינו. אין צורך להכביר במילים אודות הנזק שחשיפת החומרים עלול לגרום לנפגעת. אף בועדת ברלינר פורט אודות הנזק הבלתי מידתי לפרטיותם של נפגעי ונפגעות עבירות מין.
הפסיכולוג רפאל יונתן-לאוס מעיד כי בדיוק מסיבות אלה, מתוך חשש למטופלות והמטופלים, הוא גורס את התרשומת האישית מיד עם סיום התהליך: "העדר סודיות בטיפול פסיכולוגי הוא כמו העדר סניטציה בחדר ניתוח – הוא 'מזהם' את הטיפול. כל תהליך הטיפול מבוסס על האמון במטפל ועל הידיעה שקיימת שמירה על סודיות."
החלטה זו, כמו החלטת בית המשפט העליון השבוע שאוסרת על הוצאת צו איכון לטלפון של חיילת שהגישה תביעה על מעשה מגונה, היא חשובה מאין כמוה. "אופיו הגורף של הצו מעורר תחושה של 'מסע ציד' לא ראוי אחר מידע זה או אחר תוך פגיעה קשה בפרטיותה (של החיילת) אשר אין להשלים עמה", כתבה שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר.
פנייה של נפגעות לטיפול היא אינטרס של מדינת ישראל, על מנת להיטיב את מצבן. חשיפת החומרים פוגעת בתהליך הטיפולי, באמון עם המטפל ומרתיעה מפני הגשת תלונה ופנייה לטיפול. יתרה מכך, מחקר סטטיסטי הוכיח כי ברוב המוחלט של המקרים, להחלטה לחשוף חומרי טיפול של הנפגעת לא הייתה השפעה על התיק.
הצעת החוק תמנע את הפגיעה החמורה שבחשיפת חומרי הטיפול של נפגעות ונפגעים. החלטה זו תסייע לנפגעות ונפגעים לתת אמון במטפליהם, דבר שבעבורן יכול להיות מאוד לא מובן מאליו.
