הממשלה מעלה הילוך במלחמה במשבר האקלים: ישראל תיישם לראשונה תמחור פחמן

ממשלת ישראל אישרה היום (שני) פה אחד החלטה תקדימית ליצירת מנגנון לתמחור הפחמן, שיהווה את אבן הראשה בתוכנית היישום להגעה ליעדיה פליטות גזי החממה של ישראל.

בשבוע שעבר אישרה הממשלה החלטה תקדימית, שבה קבעה מדינת ישראל יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי חממה כחלק ממחויבותה למאמץ הגלובלי של הקהילה הבינלאומית. ההחלטה קובעת יעד לאומי במסגרתו עד לשנת 2050 תופחת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015. ההחלטה קובעת גם יעד ביניים לשנת 2030 של הפחתה של 27% בפליטות.

בהמשך להחלטה, משרדי הממשלה מתקדמים עם תוכנית יישום, הכוללת לראשונה תמחור של פליטות מדלקים מזהמים, כנהוג במדינות המפותחות אשר מובילות את המאבק הגלובלי במשבר האקלים, וכן תקציב לתוכנית חומש למעבר לכלכלה דלת פחמן.

עקרונות מנגנון תמחור הפחמן המתוכנן:

תמחור הפחמן יחול בשלב הראשון על כלל הדלקים המזהמים, ובהמשך גם על פליטות גזי חממה מהטמנת הפסולת וממקורות פליטה אחרים.

תמחור פליטת הפחמן משריפת דלקים יהיה באמצעות מנגנון הבלו. התמחור על הפחם, הגפ"מ, המזוט, הפטקוק והגז, יחל בשנת 2023 ויפנים בצורה והדרגתית את העלות החיצונית של הפחמן עד לשנת 2028 באופן כזה שלא יעלה את מחיר החשמל ביותר מ-5% וזאת למתן משמעותית את ההשפעה על מחירי החשמל. מס הבלו על הדלקים לתחבורה (סולר ובנזין), לא יעלה מכיוון שכבר כיום מיסי הבלו על דלקים אלו הם מהגבוהים במדינות ה-OECD, אך החלק היחסי של מחיר הפחמן במיסי הבלו יפורסם.

ייקבע מנגנון שיקל על המעבר לאנרגיה נקייה עבור השכבות החלשות, בהובלת משרד האנרגיה, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. בהקשר זה יבחנו אמצעים שונים שנוסו בהצלחה בעולם.

אי-פגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית: בשבועות הקרובים תובא לאישור הממשלה החלטה על תכנית רב שנתית למאבק במשבר האקלים ולהתייעלות האנרגיה.

אחת הפעולות המשמעותיות ביותר שניתן לעשות בכדי להפחית פליטות גזי חממה היא לתמחר את הפחמן. התמחור נועד לפתור כשל שוק, הנוצר כאשר הגורם המזהם אינו משלם עבור הנזק שנגרם כתוצאה מפליטות גזי החממה. תמחור הפחמן נחשב כפעולה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה ויצירת וודאות בשווקים והחלתו מומלצת על-ידי קרן המטבע העולמית, הבנק העולמי ובנק ישראל. ארגון ה-OECD ממליץ באופן פרטני לישראל לתמחר פחמן באמצעות מנגנון מיסוי הבלו.

מנגנוני תמחור פחמן נהוגים במדינות רבות החתומות על הסכם פריז בכלל ובמדינות ה-OECD בפרט, ובשנים האחרונות אף צוברים תאוצה, כאשר מדינות מרחיבות את הסקטורים בהם מיושם תמחור פחמן ומגדירות מתווה עולה של תמחור, על מנת לוודא עמידה בהתחייבויות הבין-לאומיות במסגרת אמנת האקלים. מדינת ישראל מחויבת אף היא להפחית פליטות גזי חממה כחלק מהמאמץ הגלובלי להגבלת העלייה בטמפרטורות.

על רקע זה בשנתיים האחרונות התגבש שיתוף פעולה ממשלתי ייחודי שכלל את המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות המיסים ומשרדי ממשלה נוספים שנועד לייצר מנגנון לתמחור הפחמן שעקרונותיו עוגנו בהחלטת הממשלה.

צוות זה מצא כי העלויות החיצוניות הכרוכות בשימוש בדלקים בישראל, אל מול מיסוי הבלו, אינן משקפות את העלויות החיצוניות של פליטות מזהמי אויר וגזי חממה ושיש לתקן כשל שוק זה באמצעות מנגנון תמחור פחמן.

המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (ב') מסמך מדיניות ובו מחקר מקרו-כלכלי רחב היקף אשר בחן את השפעותיו של תמחור פחמן בישראל שביצעו המשרד להגנת הסביבה והמכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי תמחור פחמן לבדו יביא להפחתה של 67% בפליטות גזי החממה עד שנת 2050 וזאת ביחס ל-2015. לכן, צעד זה חיוני להשגת יעד ההפחתה של 85% בפליטות אשר הממשלה החליטה עליו ביום ראשון שעבר.

כמו-כן, המחקר מצא כי החלת מס פחמן תשפיע באופן זניח על הצמיחה במשק. לצד המחקר המאקרו-כלכלי חושב גם החיסכון הצפוי למשק כתוצאה מהפחתת פליטות מזהמי אוויר מקומיים עקב הפחתת שימוש בדלקים פוסיליים. מהניתוח עולה, כי החלת מס פחמן בישראל תוביל לחיסכון משקי של כ-20 מיליארד שקל בזכות צמצום זיהום האוויר בשנת 2050.

תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי הבלו על הדלקים יכסה כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל. לצד הפנמת העלות החיצונית של פליטות גזי חממה בסקטור הפסולת (8% מסך הפליטות) ויישום "תיקון קיגאלי" להפחתת צריכת גזי קירור (7% מהפליטות) ניתן להגיע לכיסוי של כ-95% מפליטות גזי החממה בישראל.

על פי המתווה שהוסכם מיסוי הפחמן יחל בשנת 2023, יהיה רכיב מובחן במיסי הבלו וגובהו יתבסס על גובה העלות החיצונית של פליטת גזי חממה. מיסי הבלו על דלקים לתחבורה לא יעלו ורכיב הפחמן בהם רק יוגדר באופן שיבחין אותו מסך מיסי הבלו. עוד נקבע כי הפנמת העלות החיצונית של הפחמן בגז הטבעי תוגבל על מנת למתן משמעותית את ההשפעות על מחיר החשמל.

מנגנון התמחור ילווה בצעדים המקלים על משקי הבית, העסקים והתעשייה.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר: "הצעד שאנו מביאים היום הוא היסטורי ומיישר קו עם המדינות המפותחות שנאבקות במשבר האקלים. נמשיך לייצר תכניות שימנעו נזקים כלכליים-סביבתיים ויביאו לתועלת משקית משמעותית בטווח הארוך"

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה: "משבר האקלים הוא סיכון גלובלי בסדר גודל שאינו מוכר לאנושות. רק בשבועות האחרונים אנו עדים לשריפות הענק וגלי החום חסרי התקדים שהיכו בצפון אמריקה והשיטפונות ההרסניים במדינות אירופה שהובילו למותם של מאות ולנזקים של מיליארדי אירו. משבר האקלים הולך ומחריף, ומדינות העולם מאיצות את הצעדים להפחתת פליטות גזי החממה הגורמים למשבר, וכן את צעדי ההיערכות להשלכות שינויי האקלים על האנושות כולה. גם מדינת ישראל מעמיקה את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלה ומרחיבה את אסטרטגיית האקלים שלה. בכך ישראל מצטרפת לשאר המדינות שפועלות לעבור לכלכלה נקייה ויעילה, כדי להיות ערוכה להשלכות משבר האקלים. אני גאה בצעד חשוב זה, אשר יותר מכל, נותן תקווה לילדים שלנו ולדורות הבאים. אנחנו נחושים לשמור על הסביבה והאקלים אל מול האתגרים של עולם צפוף יותר ודל במשאבים, ובקרוב נציג החלטות נוספות כדי לתמוך ביעדים שהציבה ישראל ולהפוך אותם למציאות"

שרת האנרגיה, קארין אלהרר, הוסיפה: ״בעיקר בשינוי גדול כמו זה, אסור שנשאיר אף אחד מאחור! השינוי בהרגלי צריכת האנרגיה של הציבור יצליח רק אם נדע לצלוח אותו יחד, כל חלקי החברה, מבלי להשאיר מאחור את השכבות החלשות שעבורן הוצאות על אנרגיה מהוות חלק נכבד מההכנסה. קביעת מנגנון להקלת המעבר לאנרגיה נקייה והתייעלות אנרגטית לעשירונים התחתונים, דרך יצירת קרן סיוע, היא הדרך היחידה להבטיח שבניסיון שלנו להצטרף לסטנדרט העולמי של מיסוי פחמן, לא נשכח את הערבות ההדדית המאפיינת אותנו הישראלים. בנוסף נשקיע בתכניות להתייעלות אנרגטית ובאנרגיות מתחדשות כדי לקדם את המעבר למשק אנרגיה אמין ודל פליטות פחמן"

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, ציינה: "מדינת ישראל מודיעה היום על צעד דרמטי במאבק העולמי בשינויי אקלים, בו הוחלט לאמץ מנגנון מיסוי פחמן למשק ובניית תוכנית חומש אשר תסייע לכלכלה ולתעשייה לעשות את המעבר לטכנולוגיות נקיות. אנו רוצים לעודד, לתמרץ ולהוביל לשינוי התעשייה הישראלית לעבור משימוש בדלקים מזהמים לדלקים נקיים בצורה אחראית. זיהינו חשיבות בעידוד השקעות והטמעת מו"פ בתעשייה אשר יאפשר את המעבר החשוב. מדינת ישראל צריכה והולכת לצעוד בחזית נושא חשוב זה"

למצגת ומסמך מדיניות – המשרד להגנת הסביבה לחצו כאן