ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, קיימה היום (שני) דיון בנושא סקירת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג – במסגרת ישיבות ההכנה לדיוני תקציב המדינה וחוק ההסדרים.
בפתח סקירתה, הציגה גרינברג כי ענף ההייטק החזק סייע למשק בישראל לצלוח בצורה סבירה את משבר הקורונה בהשוואה בינלאומית, לשאלת יו"ר הוועדה ציינה כי "גם בלעדיו נהייה במקום סביר בהשוואה בינלאומית, גם ההרחבות הפיסקליות והמונטריות שנעשו כאן, נתנו למשק אפשרות לצאת בצורה טובה מהמשבר. ההייטק מביא אותנו למקום הרבה יותר טוב".
גרינברג התייחס למשבר הקורונה, וציינה כי מדובר בעיקר במשבר היצע: "המשבר בא לידי ביטוי בהגבלות, ממשלות בעולם וגם ממשלת ישראל הטילה מגבלות על הענפים ועל הפעילות הכלכלית במשק, זה מתרגם לפגיעה בשוק התעסוקה, הפירמות במשק מוציאות עובדים לחל"ת או אבטלה, זה מה שקרה גם במקביל בעולם, הצמיחה והסחר העולמי יורדים, והדבר מקטין את הביקושים של היצוא שלנו, זה גורם לזעזוע ביקוש, שאנחנו אומדים אותם, אנחנו רואים שהזעזוע המשמעותי ביותר הוא משבר היצע, יותר מאשר משבר ביקוש".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מבחינת השינויים המבניים של המשק ציינה גרינברג כי "כל נושא הדיגיטליות, צריכה מרחוק, עבודה מרחוק, אלה סוגיות שהמשבר הביא מאוד מהר שינויים שנכפו על המשק, וחלקם יישארו גם בהמשך".
"את שנת 2020 סיימנו עם ירידה של 9.5 אחוזים בצריכה הפרטית, נפגענו בזה יותר גם בהשוואה בינ"ל, זאת לאור כך שהיו כאן יותר מגבלות על המשק, לעומת זאת הייצוא הישראלי עם 0.1 פלוס ב-2020, זו תוצאה מאוד טובה בהשוואה בינ"ל, הרבה מזה זה יצוא השירותים של ענף ההייטק, אבל לא רק, גם בייצוא הסחורות יצאנו עם פלוס 4.4 אחוז".
"מה שמתאושש לאט יותר ומצריך תשומת לב זה שוק התעסוקה, ציינה גרינברג והצביעה על שיעור תעסוקה של 58.2 אחוזים נכון לאמצע חודש יולי, שיפור לעומת חודשי הסגרים, אך עדיין שיעור נמוך יותר לעומת הנתונים שטרום המשבר, כאשר בחודש פברואר עמד האחוז על 60.9, כך שיעור התעסוקה ביולי עדיין נמוך ב 2.7-אחוז (כ-184 אלף מועסקים), לעומת ימי טרום המשבר. בנוסף הציגו אנשי הכלכלנית הראשית, כי 14% מבלתי מועסקים אלה, (כ- 26 אלף), נובעים מירידה בהשתתפות, כאשר ירידה משמעותית נרשמת בתעסוקה בקרב צעירים ומבוגרים.
גרינברג הוסיפה וציינה כי טרום המשבר הצמיחה חלחלה גם לשכבות החלשות יותר, בעיקר בשוק התעסוקה, ובעת משבר הקורונה, האוכלוסיות שהוצאו משוק העבודה, היו אוכלוסיות מוחלשות יותר: "פירמות הוציאו את העובדים עם הפריון היותר נמוך מחוץ לשוק התעסוקה, הדבר הזה מראה שמי שנפגע יותר הוא האוכלוסיות החלשות יותר, וזה מגדיל את אי השוויון".
"אנחנו עוקבים אחר החזרה, ראינו שאחת התופעות שנוצרו במשברים שונים, גם במשברים באירופה ובארה"ב, ב- 2008 ובמשברים קודמים, היא פער בין המשרות הפנויות בשוק, לבין הכישורים הנדרשים כדי לאייש את המשרות האלה, ויש פרק זמן שמשק עובר כדי להכשיר את העובדים האלה, ולשלב אותם בשוק העבודה. לכן אחד הדברים שנכללים בתקציב ויש לקדמם, זה השכלה גם אקדמיה, גם הכשרות טכנולוגיות במכללות וגם הכשרות מקצועיות, כדי לתת את הכלים לאותם אנשים, לחזור ולהשתלב בשוק העבודה".
במבט קדימה, ציינה גרינברג את ההקשר של שוק התעסוקה והדמוגרפיה בישראל, וציינה כי שילוב של האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית בשנים הבאות, תביא בטווח הארוך לגידול משמעותי של כמעט אחוז בצמיחה לנפש ולהקטנה משמעותית של אי השוויון הכלכלי.
גרינברג הציגה את ההתפתחות במכירות בענפים בחודש יוני 2021 לעומת יוני 2019, על סמך נתוני מע"מ, כאשר ענפי השירותים שהחלו להתאושש, וציינה דרכם כי המשבר דיפרנציאלי, שעה שמרבית הענפים מתאוששים בצורה משמעותית ומנגד ישנם ענפים שעדיין בפיגור. (מצ"ב טבלה במצגת).
גרינברג הציגה כי הכנסות המדינה ממיסים התאוששו במהירות וחזרו לתוואי טרום המשבר, חלק משמעותי מכך מגיע מענף ההייטק. כך בשנת 2021 נרשמת התאוששות מעבר לתוואי ההכנסות ממיסים שחזו קודם, כאשר השנה צפויה להסתיים עם הכנסות של.387 מיליארד ש"ח ממיסים והכנסות אחרות, גידול של 12.1 מיליארד ש"ח לעומת הצפי טרום הקורונה, והצפי הוא להמשך גידול הכנסות המדינה ממיסים לשנים הבאות (טבלה עם הצפי לשנים הבאות במצגת המצורפת).
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר סיכם את הדיון: "גם בתחזית האופטימית שלכם לקראת שנת 25 אנחנו מתייצבים על צמיחה של סביב 3%, המשמעות שהצמיחה לנפש הולכת ויורדת, יחד עם גידול האוכלוסייה אנחנו לא מתמודדים עם המצב הזה. אני שמח שבתקציב וחוק ההסדרים יש התמודדות עם שינויים מבנים שאמורים להתאים את שוק התעסוקה החדש שנוצר לכישורי העובדים, ודבר נוסף זה לשלב אוכלוסיות נוספות בשוק התעסוקה. לצד כך, נשמח לקבל כוועדה חומר על המשבר בשוק הנדל"ן, וכן מחקר מקיף יותר ששי לכם לגבי שוק התעסוקה".
