דו"ח: בערים המעורבות חוסר הביטחון של האזרחים הערבים גבוה מזה של תושבי היישובים הערביים

עמותת יוזמות אברהם פרסמה היום (רביעי) את ממצאי סקר הביטחון האישי בחברה הערבית בערים המעורבות לשנת 2020.

סקר הביטחון האישי בחברה הערבית בערים המעורבות לשנת 2020 הוא סקר עומק שנערך במסגרת המעקב המתמשך של יוזמות אברהם אחר מצב הביטחון האישי בקרב החברה הערבית. את עריכת הסקר הוביל ד"ר נוהאד עלי, היועץ האקדמי של מיזם "קהילות בטוחות" ביוזמות אברהם ויו"ר תחום יהודים-ערבים-מדינה במוסד שמואל נאמן, והוא כלל 304 מרואיינים ערבים מ-6 ערים מעורבות, וכן סקר השוואתי בקרב 125 יהודים.

הדו"ח נולד מתוך ההבנה שבעוד החברה הערבית בכללותה סובלת ממציאות קשה של עלייה במקרי אלימות ופשיעה בשנים האחרונות, הרי שהתושבים הערבים של הערים המעורבות סובלים מייצוג יתר במקרי אלימות בהשוואה לכלל החברה הערבית, וסוגיה זו לא זוכה למקום מספק על סדר היום הציבורי.

מתוך ממצאי הסקר:

• ב-3 השנים האחרונות כ-24% מהנרצחים בחברה הערבית הם תושבי הערים המעורבות, כאשר הם רק כ-10% מכלל החברה הערבית.

• 60.8% מהאזרחים הערבים בערים המעורבות חשו חוסר ביטחון אישי, לעומת 37.2% מהערבים בשאר הארץ.

• 82.9% מהתושבים הערבים בערים המעורבות היו מודאגים מתופעות האלימות והפשיעה, לעומת כ-75% מהערבים בשאר הארץ.

• מכת האלימות והפשיעה בערים המעורבות משפיעה גם על תחושת הביטחון האישי של היהודים הגרים בהן: 27.5% מהיהודים בערים המעורבות חשו חוסר ביטחון אישי בשל אלימות ביישוב מגוריהם; לעומת 10.6% מהיהודים בשאר הארץ.

אמנון בארי-סוליציאנו וד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"לים שותפים בעמותת יוזמות אברהם, אמרו: "הממצאים מראים כי הביטחון האישי של הערבים בערים המעורבות מעורער במיוחד, ומצבם גרוע יותר אפילו ממצב התושבים הערבים ביישובים והערים הערביים. תמונה עגומה זו נובעת מהיעדר התייחסות לאתגרים הספציפיים של הערים המעורבות, שבהן אי השוויון בין יהודים לערבים זועק. גם התוכניות הממשלתיות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית בשנים האחרונות השאירו את תושביהן הערבים של הערים המעורבות מאחור."

עוד אמרו: "כדי לעצור את תופעת האלימות והפשיעה ולמנוע התלקחות נוספת בערים המעורבות, חייבים לתת תשומת לב מיוחדת לנעשה בהן, הן מבחינת הסדרת מדיניות שוויונית וסגירת פערים, והן ברמה של מענה מתאים של שיטור ואכיפה. תופעת האלימות והפשיעה בערים אלה חייבת לקבל תיעדוף גם בתוכניות הממשלתיות וגם ברמה המקומית. מיסוד הגדרה לערים מעורבות בישראל, אשר תאפשר הסדרת המדיניות ביחס להקצאת תקציבים ולשוויון בשירותים בקרב כל תושבי הערים המעורבות, ערבים ויהודים כאחד, הוא הכרחי. כך גם הכללת הערים המעורבות בתוכניות ממשלתיות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. בנוסף, יש לקבוע מפתח לכוחות ולתקני המשטרה בערים המעורבות לפי רמת הפשיעה בעיר ולפי קריטריונים חברתיים שונים, ולא רק לפי מספר התושבים בעיר כפי שקיים היום."

לפירוט הממצאים והדו"ח המלא