הנשיא הרצוג: גל הרציחות בחברה הערבית – טרור אזרחי לכל דבר
נשיא המדינה יצחק הרצוג פתח היום (חמישי) את וועידת המשפט העשירית של לשכת עורכי הדין בישראל. הועידה עומדת בנושא ממלכתיות, סולידריות וסביבה והתקיימה בהשתתפות נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, רב ניצב מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט ניל הנדל, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי, נשיאת ועידת המשפט ויו"ר מחוז חיפה עו"ד תמי אולמן, נשיאי בית המשפט העליון לשעבר, שופטים בדימוס וחברי כנסת.
הנשיא הרצוג אמר: "אני עוקב בתדהמה מזה תקופה ארוכה, בוודאי בשבועות ובימים האחרונים, בחרדה, בחלחלה, אחרי גל הרציחות המזוויע שפוקד את מדינתנו בכלל ואת החברה הערבית בפרט. בכל בוקר, בכל ערב, בכל מהדורת חדשות, אני שומע על עוד הרוג ועוד הרוגה, בגילאים שונים, ממקומות שונים. והמספרים מראים על למעלה מ-100 נרצחות ונרצחים מראש השנה שעברה. יתומות ויתומים, אלמנות ואלמנים. עולמות שלמים נחרבים. אזרחים חפים מפשע, תמימים, אזרחים שלנו, של מדינתנו. ואני, מסרב להבין, מתקשה לעכל, ושואל אתכם – יכול להיות שהתרגלנו? שזו השגרה שלנו? האם ליבנו גס ברציחות, בחיסולים, בקטל, באובדן החיים? הרי הסיפור הוא לא במספרים, הוא באנשים, בנשים. בבני אדם, כמונו כאן באולם!"
הנשיא הרצוג המשיך: "ממוחמד בן ה-15 שנהרג בפיצריה, לסוהא – אם לשלושה – שנרצחה במכון היופי בו עבדה, לסאהר שעל פועלו החשוב למען החברה הישראלית שמעתי כל כך הרבה מחברי הקרוב שר המשפטים, לסעיד שנהרג בדרך לחנות הממתקים, לסאיב שנרצח בלינץ' מזוויע, לשריפה שנהרגה בביתה, לעוד ועוד ועוד רבים וטובים כל כך. אני קורא את הסיפורים, ומרגיש שלבי נשבר בקרבי. אלה לא סיפורים מרוחקים על מדינה מרוחקת. זו מדינתי! אלה שגרים עשר דקות מביתינו! יש לכולנו ילדים בגילאים האלה. בימים אלה של חשבון נפש אנחנו חייבים לומר ולקבוע: אי אפשר להמשיך לחיות ככה. מדינת ישראל לא תוכל להמשיך ככה ועדיין לקרוא לעצמה מדינה מתוקנת. אני יודע עד כמה רשויות מתאמצות אבל לא יתכן שאזרחים ואזרחיות במדינת ישראל יקומו משנתם וילכו לעמל יומם, כשהם לא יכולים להיות בטוחים שישובו בשלום לביתם, לא שילדיהם ישובו, הוריהם. לא יתכן שתוחלת החיים של אישה בישראל תיקבע לפי זהותה. לא יתכן שמקום מגוריו של אדם הוא זה שיקבע "מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו".
נשיא המדינה הדגיש:"אני מרגיש שהנטייה שלנו להשתמש במילים מקטינות כמו "משפחות פשע", "סכסוכי חמולות", ואפילו "רצח על כבוד המשפחה" – רצח שאין בו לא כבוד ולא משפחה – מקשות עלינו לצאת למלחמה הזו. ולכם אני רוצה לומר זאת לא מלחמה איזוטרית, היא לא בשוליים, מדובר בטרור אזרחי לכל דבר. מדובר בארגונים בסדרי גודל בלתי נתפסים שמתנהלים כמו צבא ושולטים ברשת עניפה של קשרים ומשאבים. טרוריסטים שמחליטים עבור כולנו, כלשון התפילה: "מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ, מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף, מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר". ושיהיה ברור, הטרור הזה מאיים על כולנו. אין ואקום למשילות, אין ואקום לריבונות. בכל מקום שלא נהיה כמדינה וכרשויות – הפשע ישלוט. היום אצל שכני, מחר אצלי. זוהי שעת חירום לאומית!"
