הפרקליטות הגישה ערעור לעליון במסגרתו ביקשה להחמיר את עונשו של רמי כהן

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום (ראשון), ערעור לבית המשפט העליון במסגרתו ביקשה להחמיר את עונשו של רמי כהן, עליו נגזרו  30 חודשי מאסר, קנס וחילוט של חלק מהרכוש שנתפס. זאת לאחר שהורשע במסגרת "פרשה 242" בעבירות שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, איומים ועוד.

במסגרת הערעור, אשר הוגש בידי עו"ד יעל שחף, מתבקש בית המשפט להחמיר משמעותית את העונש שהוטל על כהן- הן ברכיב המאסר בפועל, והן ברכיבי הקנס והחילוט, לטענת הפרקליטות על כהן נגזר עונש מקל ביחס לענישה הנוהגת בתיקי שחיתות דומים.

התיק הנדון בערעור זה הוא המרכזי והחמור מבין עשרה כתבי אישום שהוגשו בעקבות חקירת הפרשה שכונתה "242" שבליבה עבירות שוחד, על דרך טובות הנאה לעובדי ציבור, תמורת הקצאת תקציבי מדינה, שבוצעו במסגרת פרשיית שחיתות שלטונית רחבת היקף. במסגרתה התיק נחקרו באזהרה עשרות חשודים, בהם שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועובדי ציבור בכירים רבים נוספים. במועד חקירתו, שימש כהן כמנכ"ל משרד החקלאות.

בחודש יולי האחרון, הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט י' לוי) את כהן, בשורה של עבירות במרכזן, תיווך בשוחד וניסיון תיווך בשוחד, בהיקפים של כ-100 אלף ש"ח כל אחד, שבוצעו בזיקה למעמדו באותה העת במפלגת "ישראל ביתנו" ובקשר עם הקצאת תקציבי מדינה; ובמתן שוחד לחברת כנסת מטעם המפלגה בשני מקרים, בהיקף כולל של כ-60 אלף ש"ח. עוד הורשע בביצוע מעשים שנועדו להסתיר חלק מעבירות אלו, בין היתר זיוף מסמך ורישום כוזב במסמכי תאגיד. חלק משמעותי בעבירות אלו בוצעו בעודו מכהן כנושא כמנכ"ל משרד החקלאות. בנוסף, הורשע בכך שהגיש דיווחים כוזבים לגופים ציבוריים, במסגרת שירותי ייעוץ שסיפק להם, על רקע קשריו במשרדי הממשלה בתקופה הרלוונטית. בעקבות דיווחים אלו קיבל במרמה כספים בהיקף של יותר מ-100 אלף ש"ח ובאיומים על קצין משטרה.  

בגזר הדין קבע השופט לוי כי: "התנהגות הנאשם בעשותו את המעשים בגינם הורשע חושפת עבריין מתוחכם ועז מצח. ממכלול העבירות בהן הורשע עולה כי לנאשם אין עכבות מיוחדות בשאלה אם לעבור על החוק. עם זאת התחכום ועזות המצח שבה ניחן הנאשם הם יוצאי דופן. כדי להסוות את מעשיו לא נרתע הנאשם מזיוף שלל מסמכים ויצירת מצגי שווא".

הכרעת הדין: "מציגה תמונה עגומה של אדם אשר על אף עברו הצבאי והציבורי המשמעותיים, התנהגותו מושחתת מיסודה ומצביעה על מגוון חריג של פגמים מוסריים, בתחומים שונים הבאים לידי ביטוי לאורך שנים". עוד נקבע אז כי: "המשיב היה דמות מרכזית ומשמעותית בביצוען של עבירת תיווך בשוחד וניסיון תיווך בשוחד, תוך ניצול מעמדו במפלגת "ישראל ביתנו" וקשריו".

עוד נטען בבקשת הערעור: "כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעת מתחם העונש ההולם בגין האירוע הראשון (פרשת התיווך בשוחד בעניין "איגוד הכדורסל") ובקביעת מתחם העונש ההולם בגין האירוע השלישי (פרשת ניסיון התיווך בשוחד בעניין "שילה הקדומה"); כן שגה בית המשפט קמא בהעמדת העונש בתוך המתחם – למטה ממחציתו; עוד שגה בית המשפט המחוזי בגזירת עונש כולל שהלכה למעשה הביא לחפיפת הענישה באופן שאינו הולם את המסכת הפלילית שבה הורשע".

חומרת המעשים שביצע המשיב, על מרכזיות חלקו בהם, כמחולל עבירה והזיקה שבין העבירות המרובות למעמדו של המשיב במפלגת ישראל ביתנו, כפי שפורט בהרחבה לעיל, לא מצאו ביטוי בגזירת העונש הכולל. למעשה, מתחם העונש הכולל שקבע מקל אף ביחס למתחמי הענישה המקלים ממילא שקבע בית המשפט המחוזי ביחס לאירוע הראשון והשלישי….העובדה שבית המשפט הקפיד על חלוקה ברורה לאירועים, הייתה אמורה להתבטא בענישה ההולמת את חומרת המעשים, על מנת שלא ליצור מצב בו העבירות "נבלעות" זו בזו".

באשר לרכיב הקנס, המערערת מבקשת מבית המשפט להגדיל את היקף הקנס שהוטל על כהן, זאת בכדי להגשים את תכליות הקנס ובשים לב לאופי העבירות שביצע למול עונש המאשר המקבל ממילא שהוטל עליו. "הגדלת שיעור הקנס נועדה להוסיף אלמנט הרתעתי בכך שהיא מגדילה את תוחלת הנזק שנגרם לעבריין בעוד תוחלת התועלת של העבירה נותרת זהה". עוד נטען כי: "שגה בית המשפט קמא בכך שהתחשב בטענת "אמצעי מחייה סבירים", מבלי שהטענה נטענה כלל על ידי המשיב ומבלי שהוכח כי בידי בני משפחת המשיב, לא יוותרו די אמצעי מחייה סבירים לאחר חילוט מלוא שווי הרכוש". נכתב.

לסיכום טענה המערערת כי: "שגיאותיו של בית המשפט קמא ביחס לאופן קביעת מתחמי הענישה באירוע הראשון והשלישי, וביחס לאופן קביעת הענישה בתוך המתחמים ולאחר מכן בקביעת העונש הכולל, כפי שפורטו בהודעת הערעור, הביאו לכך שהעונש שהושת על המשיב מקל מאוד באופן שאין בו כדי לקיים את החובה החברתית שתוצאת הליך פלילי כזה אמורה לשרת. בצד הענישה המקלה, גם הוראת החילוט בעניינו של המשיב מצומצמת מאוד, באופן שאינו מתיישב עם תכלית כלי החילוט והפסיקה הנוהגת של בית משפט נכבד זה. אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את ערעור המדינה על כל רכיביו: להחמיר בעונשו של המשיב, כך שירצה עונש שלא יפחת מחמש שנות מאסר והקנס שהושת עליו יוגדל באופן משמעותי; וכן להגדיל את שיעור החילוט".

במסגרת גזר הדין נגזרו על פאינה קירשנבאום 10 שנות מאסר, קנס בשיעור של 900,000 ש"ח או 300 ימי מאסר תמורתו וכן הורה בית המשפט המחוזי על חילוט מיליון ש"ח.