18 שנות מאסר ופיצוי כספי של 200 אש"ח נגזרו בתיק ניסיון רצח של אישה שהפכה סיעודית
בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום (ראשון) על טספה מריאם אימסאיי, 18 שנות מאסר, עונש מאסר על תנאי וכן פיצוי בסך 200,000 ₪ לאחר שהורשע בעבירה של ניסיון רצח של אישה עמה היתה לו היכרות מוקדמת והפיכתה בעקבות התקיפה לסיעודית.
על פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד נעמה תור-זאבי מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), הנאשם והנפגעת נפגשו בשנת 2018 בעיר נתניה ונכנסו יחדיו לאתר בנייה. בשלב מסוים ומסיבה שאינה ידועה החליט הנאשם להביא למותה של הנפגעת. לשם כך לקח לידיו לבנת בטון וחבט באמצעותה בראשה ובפניה מספר פעמים. לאחר מכן עזב הנאשם את המקום מבלי להזעיק עזרה וכאשר הנפגעת חבולה ומדממת וללא יכולת להזעיק עזרה. הנפגעת נמצאה לאחר מכן על ידי עובר אורח אקראי, הובהלה לבית החולים כשהיא מורדמת ומונשמת ונותחה בראשה. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרם לנפגעת נזק מוחי קשה מאוד, לצד פציעות ושברים בראשה, והיא הפכה סיעודית.
עם שחרורה מבית החולים הועברה למרכז גריאטרי, שם עברה גמילה ממכשיר הנשמה וחל שיפור במצבה – היא שבה להכרה, זיהתה את בני משפחתה והצליחה לתקשר מעט, על אף שעדיין היתה סיעודית וסבלה מהפרעה בדיבור, ומבעיות תפקודיות קשות נוספות. בהמשך הועברה הנפגעת למרכז סיעודי אחר שם פיתחה דום לב שבעקבותיו הפסיקה הנפגעת לתקשר עם סביבתה, וכיום היא מרותקת למיטתה ומאובחנת במצב של "צמח".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הנפגעת הינה אם לשניים, שהתגוררה טרם המקרה אצל ביתה אשר נוכח מצבה הקשה, מונתה כאפוטרופוסית שלה. מאז הפגיעה באימה, הפסיקה בתה לעבוד והקדישה תקופה ארוכה וזמן ניכר לטיפול באמה. לפיכך הומלץ כי בשיקולי הענישה ומתן הפיצוי יילקחו בחשבון לא רק תוצאות האירוע אלא גם השפעתו על חיי הנפגעת ובתה.
במסגרת ההליך נדרש בית המשפט לשאלה האם ישנו קשר סיבתי בין מעשיו של הנאשם למצבה של הנפגעת כיום. מחד טענה הפרקליטות כי יש לשקול את מצבה הנוכחי של הנפגעת (לאחר ההתדרדרות במצבה) ולשם הוכחת הקשר הסיבתי הוגשה חוות דעתו של ד"ר חן קוגל. מאידך, טענה ההגנה כי תקופת ההטבה במצבה של הנפגעת קוטעת את הקשר הסיבתי בין מעשיו של הנאשם למצבה הנוכחי.
במסגרת גזר הדין קבע בית המשפט כי הוכח מעבר לכל ספק סביר קיומו של קשר סיבתי בין מעשה התקיפה בידי הנאשם לבין מצבה של נפגעת העבירה כיום: "אין חולק כי כתוצאה ממעשיו של הנאשם… נגרמה לנפגעת פגיעה פיסית קשה ביותר, והיא היתה מחוסרת הכרה ומונשמת במשך תקופה ארוכה. בחודשים שלאחר מכן ובשל טיפול רפואי אינטנסיבי במוסדות שיקומיים, חל בהדרגה שיפור מסוים במצבה של הנפגעת. ואולם בהמשך חלה התדרדרות…עברה דום לב שכתוצאה ממנו היא מצויה כיום במצב הכרתי של "צמח"…רף ההוכחה בעניין זה הינו מעבר לספק סביר… הטענות שהעלתה ההגנה נשללו על ידי מומחה המאשימה והסבריו בנושא היו משכנעים…לאחר שמיעת עדותו של המומחה ועיון במסמכים הרפואיים, אנו סבורים כי אין לקבל את טענת ההגנה בדבר קטיעת הקשר הסיבתי העובדתי… ". (עמודים 101-102 לגז"ד). עוד הוסיף בית המשפט:".. אנו סבורים כי הוכח מעבר לספק סביר קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין מעשיו של הנאשם לבין מצבה הוגטטיבי של הנפגעת כיום." (עמוד 107 לגז"ד).
בנוסף, ציין בי"מ כי "…משנקבע במסגרת הכרעת הדין כי הנאשם צפה את האפשרות מותה של הנפגעת ואף היה חפץ בכך, ברי כי צפה גם את האפשרות כי יגרם לה נזק חמוק כפי שנגרם, כאשר בהתאם לפסיקה אין צורך לצפות את דרך השתלשלות לקראת התוצאה זו ובלבד שזו לא תהיה חריגה ביותר. בענייננו, משמדובר בהטחת לבנה על ראשה של הנפגעת, ברי כי פגיעה נוירולוגית חמורה עד כדי מצב וגטטיבי איננה תוצאה חריגה…" (עמוד 108 לגז"ד).
במסגרת הטיעונים לעונש טענה עו"ד תור-זאבי כי "המקרה מצוי ברף העליון של עבירת ניסיון הרצח". עוד נטען כי מעשיו של הנאשם היו "אלימים ואכזריים בצורה יוצאת דופן…..הותיר את הנפגעת כשהיא שרועה על הרצפה מדממת, עזב את המקום והלך לבלות בפאב כאשר רק במקרה היא נמצאה ע"י עובר אורח וחייה ניצלו".
בית המשפט גזר על הנאשם 18 שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי על סך 200,000 שקלים לטובת הנפגעת.
