בכל הנוגע לטיפול בהרפס, קיימות מגוון אפשרויות טיפול. ראשית, ישנן תרופות אנטי ויראליות שיכולות לעזור לשלוט בהתפרצויות ולהפחית את הסיכון להעברה. תרופות אנטי ויראליות ידועות גם בשם "טיפול מדכא" מכיוון שהן מדכאות או מפחיתות את התדירות והחומרה של ההתפרצויות. לרוע המזל, אנשים רבים מתקשים בטיפול אנטי -ויראלי מדי יום, מה שנדרש לעתים קרובות כדי שהטיפול המדכא יהיה יעיל. כתוצאה מכך, תרופות אלו אינן תמיד אופציה לטיפול בהרפס.
אפשרות נוספת לטיפול בהרפס היא משחות אקטואליות המכילות תרופות נגד הרפס הנקראות אציקלוביר או פנציקלוביר. ניתן למרוח משחות אלה ישירות על נגעים בכדי לסייע לריפוי מהר יותר ולמנוע מהן להידבק
נגיף ההרפס נפוץ מאוד מכיוון שהוא יכול לעבור מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר בין עור לעור. בישראל, לאחד מכל שישה אנשים יש הרפס גניטלי. HSV-1 מועבר ביתר קלות מאשר HSV-2.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ישנם מגוון טיפולים להרפס שיכולים להפחית את הסימפטומים ולקצר התפרצויות. טיפולים אלה כוללים תרופות נגד הרפס, קרמים ומשחות אקטואליים ותרופות ביתיות כמו שמן עץ התה, חומץ תפוחים (ACV) ושמן קוקוס.
קו הטיפול הראשון בהרפס הוא תרופות אנטי ויראליות. אלה נלקחים דרך הפה כדי להפחית את משך הזמן, חומרתו התפרצויותיו של הרפס גניטלי. תרופות אנטי ויראליות דרך הפה כוללות acyclovir, valacyclovir או famcyclovir.
קו הטיפול הבא בהרפס הוא תרופות מקומיות. אלו קרמים שניתן למרוח על האזורים הפגועים. הטיפולים המקומיים כוללים משחות קלינדמיצין או אריתרומיצין.
אדם הסובל מזיהום הרפס עלול לחוות כאבים ופצעים, כמו גם קושי בבליעת מזון, חום וצמרמורות. חלק מהאנשים עשויים לחוות תחושת חולשה כללית ועייפות. חשוב להיות מודעים לכך שלעולם לא ניתן לרפא הרפס, אך טיפול יכול לעזור להקל על הסימפטומים ולגרום לאדם נגוע להרגיש טוב יותר.
ישנן דרכים רבות לטפל בהרפס ואין סוג טיפול אחד המתאים לכל האנשים הסובלים מהמצב. הטיפולים הנפוצים ביותר כוללים תרופות אנטי ויראליות הידועות כמפחיתות את חומרת ההתפרצויות. תרופות אלו נלקחות פעם או פעמיים ביום למשך שישה חודשים או יותר בהתאם לתרופה שבה משתמשים. הם פועלים על ידי מניעת התפרצויות חדשות או הפחתת תדירות התרחשותן. צורת טיפול נוספת נקראת טיפול מדכא הכולל נטילת אנטי ויראלי
נגיף ההרפס הוא אחד הנגיפים הנפוצים ביותר הפוגעים בבני אדם והוא נגרם על ידי קבוצה של וירוסים הנקראים וירוס הרפס סימפלקס. הנגיף יכול להיות רדום ולאחר מכן להפעיל אותו מחדש לפעמים.
זיהום הרפס הוא זיהום באזור הפה או באברי המין שיכול לגרום לפצעים או שלפוחיות כואבות.
המשחות לטיפול בהרפס מורכבות מצמחי מרפא טבעיים ויעילותן בטיפול בנגיף נקבעת על פי המרכיבים המשמשים בו. חלק ממרכיבים אלה עשויים להיות שמן עץ התה, שמן אקליפטוס, שמן מנטה ושמנים אתריים לבנדר.
חלק מהמשחות הללו מיועדות לשימוש חיצוני ואילו אחרות נועדו ליטול דרך הפה. לכל התרופות הללו יש יתרונות ותופעות לוואי אשר עשויות להשתנות מאדם לאדם.
השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בהרפס היא אנטי ויראלית כמו אציקלוביר (זובירקס) המאטת את צמיחת הנגיף אך אינה מרפאת אותו, נגיף ההרפס גורם לזיהום לכל החיים.
הרפס הוא זיהום נפוץ הנגרם על ידי וירוס הרפס סימפלקס. הנגיף גורם להופעת שלפוחית אשר נשברת ואז מותירה כיב כואב שנמשך כעשרה ימים. הכיבים יכולים להיות במקומות שונים ולעתים קרובות חוזרים על עצמם לאחר ריפוי לא שלם. ישנן שיטות ומשחות רבות לטיפול בהרפס, אך לא כולן יעילות ולכן חשוב לברר מה יעבוד עבורך בצורה הטובה ביותר.
ישנן שיטות ומשחות רבות לטיפול בהרפס, אך לא כולן יעילות ולכן חשוב לברר מה יעבוד עבורך בצורה הטובה ביותר.
הרפס היא מחלה ויראלית הנגרמת על ידי נגיף הרפס סימפלקס (HSV). וירוסים אלה מופצים באמצעות מגע הדוק עם מישהו הסובל מזיהום פעיל ב- HSV. התסמינים השכיחים ביותר של הרפס הם שלפוחיות וכיבים (פצעים) המופיעים בדרך כלל על הפה, הפנים, השפתיים, הנחיריים או איברי המין.
הדרך הטובה ביותר לטפל בהרפס היא להשתמש בשילוב של תרופות אנטי ויראליות וטיפולים מקומיים. יש ליישם טיפולים מקומיים על האזור הפגוע 3 פעמים ביום תוך נטילת תרופות אנטי ויראליות פעם ביום למשך חודש אחד לפחות.
מאמר זה אינו מהווה כל סוג של תחליף לייעוץ רפואי או סוג של המלצה לטיפול רפואי, מאמר זה מובא לצורך מידע בלבד אודות מחלת הרפס ודרכי הטיפול האפשריים במחלה.
