קרציות מערות שעלולות להעביר קדחת אנדמית חוזרת נמצאו בנגב המערבי

בעקבות הודעה על תחלואה שהתקבלה ממשרד הבריאות, צוות מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה בדק מערות חשודות באזור בתרונות רוחמה שבנגב המערבי (בשטח שמורת חורבת ג'ממה). השטח מהווה שטח מרעה, ובסמוך למערות עובר מסלול סובב דורות. בשתי מערות נמצאו קרציות רכות מסוג קרצית המערות (Ornithodoros Tholozani).

הקרציות הרכות נאספו באמצעות מלכודת דו-תחמוצת הפחמן, והועברו לזיהוי ובדיקה במעבדות משרד הבריאות. המשרד להגנת הסביבה ימשיך ויעקוב אחר המפגעים, ויסייע לרשויות בהנחיה מקצועית.

בשנה האחרונה דווחו חולים בקדחת המערות (קדחת אנדמית חוזרת) בצפון, בדרום ובמרכז הארץ. חקירות אפידמיולוגיות של תחלואה מדווחות לאגף מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה, המבצע חקירות סביבתיות להימצאות קרציות וטפילים בכל אתר חשוד, ביחד עם מעבדות משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים.

קדחת אנדמית חוזרת נגרמת מהדבקה בטפיל בורליה פרסיקה, וידועה בארץ בשם "קדחת מערות". המחלה מועברת לאדם באמצעות נשיכה ומציצת דם על-ידי קרצית רכה השוכנת באדמת המערה. הקדחת מתאפיינת בהתקפי חום, שמתבטאים בעלייה מהירה של טמפרטורת הגוף. להתקפים נלווים אחד או יותר מהתסמינים הבאים: שיעולים, קוצר נשימה, בחילות, כאבי שרירים ומפרקים ופריחה על העור. רוב מקרי ההידבקות מתרחשים במערות, חלק קטן בחורבות וכמות מזערית בקרבה למחילות ולגומחות של בעלי חיים.





הקרצית חשה ברטט הקרקע מפסיעות בעלי החיים, ומזהה דו-תחמוצת הפחמן (CO2) הנפלט מנשימת בעלי החיים, מתעוררת ועולה בזריזות מתחת לפני השטח ואל גוף בעל החיים. נשיכות הקרצית הן קצרות, ומרבית הננשכים לא ימצאו קרציות על גופם אלא רק סימן למציצת הדם, לרוב באזור הבטן.

אם בכל זאת נדרשים להיכנס למערה, יש לנקוט באמצעי התגוננות אישיים, ולהשתדל לשהות במערה זמן מינימלי.

מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, ד"ר גל זגרון, אמרה: "המשרד להגנת הסביבה, ביחד עם משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים, בודק מערות וחללים חשודים, ומסייע בהנחיה מקצועית לרשויות. כניסה למערות לא מוסדרות לביקור וטיול, עלולה להיות מסוכנת, ויש להימנע מכך".