נתחיל מהסוף: במשפט הישראלי (במובחן מהמשפט העברי וההלכה היהודית) אין הבדל בין "לשון הרע" לבין "הוצאת דיבה"; למעשה, החוק הישראלי משתמש במינוח "לשון הרע" בלבד.
אם כן, מה משמעות הביטוי לשון הרע בחוק הישראלי? ומתי קמה הזכות להגיש תביעת לשון הרע?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע הגדרה רחבה ל"לשון הרע". לפי החוק, כל ביטוי שעלול להשפיל את נושא הביטוי, לבזות אותו או לפגוע בעסקיו או במשלח ידו – לרבות על דרך ייחוס תכונות ומעשים שנתפסים כשליליים – קולע להגדרת "לשון הרע". עוד חשוב לציין כי לפי סעיף 1(4) לחוק, גם ביטוי שיש בו פוטנציאל השפלה על רקע גזעני (לרבות השפלה על רקע דת, מוצא, מקום מגורים, גיל, מין, נטייה מינית או מוגבלות) מקיים את הגדרת "לשון הרע".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
חשוב להדגיש כי אין הכרח שהביטוי יפגע בפועל בנושא הביטוי, ודי בכך שמבחינה אובייקטיבית ביטוי כאמור עלול לפגוע.
אם כן, זו ההגדרה ל"לשון הרע" על קצה המזלג ממש. אך מתי קמה זכות להגיש תביעה בגין פרסום לשון הרע?
לפי סעיף 7 לחוק, עילת התביעה מתגבשת כאשר מתקיימים שני יסודות מצטברים: (1) פורסם ביטוי, כפי שמוגדר "פרסום" בסעיף 2 לחוק; (2) תוכן הביטוי שפורסם קולע להגדרת לשון הרע.
ההגדרה ל"פרסום": סעיף 2 לחוק קובע כי "פרסום" הוא הפצת ביטוי באופן שבו הביטוי הגיע (או בנסיבות מסוימות "עשוי" להגיע) לאדם אחד נוסף חוץ מהאדם שנפגע מהפרסום. החוק מכיר בכל דרכי הפצת הפרסום שניתן להעלות על הדעת, ומבחין בעיקר בין פרסומים בכתב לבין פרסומים בעל-פה. כשמדובר בפרסום בעל-פה, התובע יידרש להוכיח כי הפרסום הגיע – בפועל – לאדם זולתו; וכשמדובר בפרסום בכתב, די לתובע להוכיח כי לפי הנסיבות פרסום שכזה עשוי להגיע לאדם נוסף.
בהתאם למעט שנאמר עד-כה, פשוט להבין: מי שהופץ בגנותו ביטוי שעלול לפגוע בשמו הטוב, והביטוי הגיע (או עשוי להגיע לפי הנסיבות) לאדם אחד זולת הנפגע מהביטוי, זכאי להגיש תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.
לפי סעיף 7א' לחוק, הנפגע מלשון הרע זכאי להגיש תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק (לכל היותר, עד סך כ-140,000 ₪ בעבור פרסום אחד). על סכום הפיצויים משפיעים מספר פרמטרים; בתמצית ומבלי למצות: תפוצת הפרסום, חומרת תוכן הפרסום, כוונת המפרסם, התנהגות הפוגע לאחר הפרסום (כאשר יש משמעות להתנצלות מן הצד האחד, ולהתבצרות בדברי לשון הרע מן הצד השני) מעמד הנפגע בקהילתו והנזקים הצפויים בעתיד כתוצאה מהפרסום. לצד הזכות לפיצוי ללא הוכחת נזק, הנפגע מלשון הרע זכאי לעתור גם לסעדים נוספים (לרבות צווים שיורו להסיר את הפרסוצמים המפרים וצווים שיורו לפרסם דבר תיקון לדברי לשון הרע שהופצו).
עוד חשוב להסביר – ושוב, מבלי למצות כמובן – כי העובדה שנתונה לך זכות להגיש תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, עוד לא מלמדת על כך שהתביעה תתקבל ויפסקו לזכותך הסעדים המיוחלים. שכן, בחוק איסור לשון הרע (בסעיפים 13-15) קבועות מערכות הגנה שמשקפות את כוונת המחוקק לקבוע שישנן סיטואציות בהן הזכות לחופש ביטוי עדיפה על הזכות לשם טוב.
כך או אחרת, לעיתים העיסוק בדיני לשון הרע נתפס כפשוט; אך לא אלו הם פני הדברים. ייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה זו מלאכה מורכבת שמחייבת סט רחב של כישורים, ידע, ניסיון ויכולת לצפות מספר צעדים קדימה. תביעות לשון הרע – מטבען – אינן תביעות מובהקות וחד משמעיות. בתוך-כך, ייצוג לא נכון ומקצועי בתביעת לשון הרע, עלול לגרום הרבה (מאוד) נזק; בין אם מדובר בתובע ובין אם מדובר בנתבע.
לכן, לכל המחפש ייצוג בתביעת לשון הרע, מומלץ לחפש אחר עורכי-דין מנוסים שעוסקים בניהול הליכים לפי חוק איסור לשון הרע מידי יום וזה תחום עיסוקם המרכזי.
למידע נוסף ובדיקת זכויותיכם בנושאים של לשון הרע והגנת הפרטיות בקרו באתר – lawdesk.co.il
