השרה זנדברג: "השמירה על מערכות אקולוגיות מתפקדות תתרום לצמצום משבר האקלים"
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, נאמה היום (שלישי) במפגש רם הדרג המקוון של אמנת המגוון הביולוגי, המתקיים השבוע בקונמינג שבסין. השרה משתתפת מרחוק בשולחן עגול לצד שרי הסביבה מכ-35 מדינות ובהן אוסטרליה, גרמניה, נורבגיה, קנדה, ובריטניה.
השולחן העגול בקונמינג עוסק בהצבת המגוון הביולוגי על המסלול להתאוששות, צעד נוסף לקראת אימוץ תכנית אסטרטגית חדשה לאמנת המגוון הביולוגי לשנת 2030. הדיון בוועידה מתמקד בפעולות המשמעותיות שיש לנקוט ברמה הגלובלית והלאומית על מנת לבלום את ההידרדרות החדה הנמשכת במצב במגוון הביולוגי בעולם.
בנאומה הזכירה השרה את תמיכתה של ישראל ביוזמות הבין-אומיות להגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם עד 2030. כיום, שותפות ליוזמת אלה יותר מ-100 ממדינות העולם, והמטרה היא לדחוף את האמנה לאמץ יעד שאפתני זה כאחד מיעדי התכנית האסטרטגית החדשה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בנוסף, ציינה השרה את מחויבותה להתחיל ביישום מיידי של ההצהרה, בין היתר על ידי קידום הכרזה על שמורת טבע ראשונה במים הכלכליים של ישראל, באזור "הפרעת פלמחים", אזור רגיש ביותר מבחינה סביבתית בים התיכון שלנו. השמורה המתוכננת צפויה להגדיל פי ארבע את שטחן של השמורות הימיות בישראל, מ-170 קמ"ר כיום, למעל 700 קמ"ר לאחר ההכרזה.
השרה הדגישה את תמיכתה של ישראל באישור תכנית חדשה שאפתנית לאמנה, וקראה למדינות האחרות לעבוד יחד לשם הצבת יעדים שאפתנים לתכנית האסטרטגית החדשה של האמנה ומימושם.
עוד אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בנאומה: "כמדינה צפופה, אנו שמים דגש מיוחד על נושא הקישוריות האקולוגית. כיום, אנו מקדמים הטמעה של מסדרונות אקולוגיים בתכנון הסטטוטורי שלנו. הקישוריות בין מערכות אקולוגיות חשובה במיוחד על מנת לאפשר למערכות האקולוגיות עמידות לשינויי אקלים, שכן ישראל נמצאת באזור מעבר בין אקלים ים תיכוני ומדברי".
בין הפעולות הנעשות במקביל למפגש האמנה בסין, המשרד ושותפיו יפרסמו בקרוב את דוחות הפרויקט הלאומי "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם" , שלראשונה בוחן ברמה הלאומית את שרותי המערכת שמספקות המערכות האקולוגיות של ישראל לתושביה ואת התועלות הבריאותיות, החברתיות ואחרות של שירותים אלה. הפרויקט, שהגיע לסיומו לאחר 8 שנים, בוצע ביוזמת המשרד, באמצעות "המארג", והשתתפו בו עשרות חוקרים מישראל.
מדינות העולם, בהן ישראל, החתומות על אמנת המגוון הביולוגי, נפגשות בקונמינג שבסין, לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה שגרם לביטול המפגש שהיה אמור להתקיים לפני שנה בסין. לאור ההגבלות של משבר הקורונה בסין, במפגש הפיזיים מייצגים את המדינות נציגי השגרירויות בסין וראשי המדינות משתתפים באירועי רם הדרג באופן מקוון. המשרד להגנת הסביבה פועל יחד עם משרד החוץ במסגרת מפגש הצדדים של האמנה. את ישראל בקונמינג מייצג יובל וואקס – סגן השגרירה.
המערכות האקולוגיות בעולם נמצאות במשבר קשה ומתמשך. על-פי דוח מצב הטבע הגלובלי שפורסם ב-2019, כמיליון מינים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. עוד נמצא, כי 75% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות עברו שינויים משמעותיים ממצבם הטבע וכשני שליש מהמערכות האקולוגיות הימיות נתונים להשפעות האדם.
גם בישראל מדד המגוון הביולוגי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2021) בשיתוף המשרד להגנת הסביבה שפורסם בשבוע שעבר, מצביע על המשך ההתדרדרות במצב המערכות האקולוגיות, בעיקר עם העלייה בהתמרת שטחים טבעיים לבנויים וקיטועם.
משבר האקלים מחמיר עוד את מצב הטבע העולמי, וברור לכל כי בלימת משבר האקלים והיערכות אליו לא ניתנות לביצוע ללא שמירה על מערכות טבעיות עמידות ומתפקדות ושיקומן.
בנאומה, הזכירה השרה את תמיכתה של ישראל ביוזמות הבינלאומיות (HAC, GOA) להגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם עד 2030. כיום, שותפות ליוזמת אלה יותר מ-100 ממדינות העולם, והמטרה היא לדחוף את האמנה לאמץ יעד שאפתני זה כאחד מיעדי התוכנית האסטרטגית החדשה.
עם ההצטרפות ליוזמות אלה, ממצבת את עצמה ישראל לצד מדינות בעלות סדר יום שאפתני לשמירה על מגוון ביולוגי, בהן חברות ה-G7 והאיחוד האירופי.
צעד זה מגיע בהמשך לחברות מדינת ישראל בקואליציה נוספת שמוצגת במפגש בקונמינג – Leaders Pledge for Nature – שאליה הצטרף הנשיא לשעבר, ראובן ריבלין, בפסגת הטבע שנערכה לצד העצרת הכללית של האו"ם בשנה שעברה.
אמנת המגוון הביולוגי, שעליה חתומה ישראל, מנהלת בימים אלו מו"מ בין-לאומי במטרה להגיע להסכמות ולקבוע על הצבת יעדים חדשים למניעת המשך הידרדרות המגוון ביולוגי וגיבוש תכנית אסטרטגית חדשה לשנת 2030. התכנית תאושר במפגש המשך שמתוכנן להיערך בקונמינג באפריל-מאי 2022. במקור, המו"מ על התכנית היה אמור להסתיים באוקטובר 2020, אך כמו עבור תהליכים בין-לאומיים רבים, גרמה מגפת הקורונה לבלימת המשא ומתן.