הוועדה לתקציב הביטחון: אי ההסכמות בין משרדי הביטחון והאוצר על נתוני גמלאות הקבע

הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בראשות חה"כ אלכס קושניר, דנה היום (שלישי) בנושא גמלאות צבא קבע. הדיון היה חלק מדיון חסוי בנושאי שכר וכח אדם, אותו ניהל ח"כ רם בן ברק, במסגרת הדיונים על תקציב הביטחון, אשר הוחלט לקיימו באופן פתוח לציבור בשל חשיבות הדברים.

ח"כ בן ברק אמר בפתח הדיון: "הדיון פתוח משום שהסוגיה היא תקשורתית וחשובה לציבור. הרבה דיסאינפורמציה התקבלה ופורסמה בתקופה האחרונה בנוגע לסוגיה ויש חשיבות עליונה לשקיפות הדיון."

אלוף יניב עשור, ראש אגף כח אדם בצה"ל: "הסוגיה פה אינה רק כלכלית או על גובה הפנסיה, השיח פה הוא על מקומו של צה״ל בחברה הישראלית ויחס העם למגניו. לא מדובר פה בעבודה קשה, מדובר בשירות תובעני תוך סיכון חיים. אצטט מג״ד שמדבר על הקולות שנשמעים בתקשורת ״אני מעדיף לקבל שקל אחד בחודש כל חיי ושעם ישראל לא יערער או יהרהר על טוהר המידות של משרתי צה״ל״. בסוגיית הגדלת תקופות השירות יש הרבה דיסאינפורמציה. לא הוספנו 1.1 מיליארד אלא הסדרנו בחוק מצב קיים . יתרה מכך, הקטנו את הגמלה הממוצעת משמעותית, מודל הקבע שסוכם עם האוצר מקטין את כמות הפורשים, מקבלי הפנסיה בכ-30%. השאלה שעומדת לפתחנו היא מי אנחנו רוצים שיהיו מפקדים בצה״ל ושיחזיקו בהגה הביטחון של מדינת ישראל וזאת למול אתגרים ואיומים ביטחוניים הולכים וגוברים. גם בעידן הטכנולוגי האמירה ״האדם שבטנק ינצח״ נכונה. האנשים המשרתים בצה״ל הם מקור העוצמה שלנו. אמון הציבור בצה״ל, אהבת העם למגניו הם מזינים את הבערה הפנימית והרצון להישאר בשירות קבע ובעייני היא מרכיב חיוני בביטחון הלאומי. ביקורת עניינית רצויה, אני חושש שהיא חצתה את הרף והיא מסוכנת."

אמיר רשף, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "אנחנו באוצר לא חושבים שאנשי הקבע בטלנים, שודדי הקופה, ועוד אי אילו אמירות שנשמעו בתקשורת. יש הערכה מאוד גדולה באוצר לאנשי הקבע ולצבא. עם זאת, כחלק מתפקידנו ותפיסתנו של ניהול תקציב ועולמות השכר, אנחנו חושבים שעולם השכר והגמלאות בצה"ל צריך לעבור תהליך של חשיבה – מה נכון לצה"ל ויסייע לו להתמודד עם אתגרי שימור כח אדם, ומול זה כמה כסף מתקציב צה"ל יוצא על שכר וגמלאות והאם זה מביא לתוצאה הרצויה. זה שיח שיסתכל קדימה, ולא אחורה, ויכלול גם דיפרנציאליות בשכר, וראוי שיעשה בין צה"ל לאוצר. מקווה שבעתיד השיח יהיה יותר קונסטרוקטיבי, ומתוך הבנה של ככל האתגרים העומדים מול המשק הישראלי. לגבי הגדלות הרמטכ"ל – עמדת שר האוצר והממשלה היא לתמוך בהצעת החוק שמשרד הביטחון מקדם ומתישהו תגיע לכנסת. יש חוות דעת מקצועית ופומבית של הממונים על השכר והתקציבים באוצר לגבי הצעת החוק והשלכות הרוחב שלה."

תא"ל ד"ר גיל פנחס, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון: "כשמסתכלים על תקציב הביטחון, צריך לדבר על אנשים, והדיון עוסק במשרתים של העם הזה, שבאים מתוך שליחות, לפני הכל. האמל"ח שלנו היום זה האנשים, הרי מי עושה את הסייבר, למשל, על כל מימדיו? וכשאתה מסתכל על עולם השכר והפנסיה יש בסוף איזון, והמודל הזה מאזן בין השכר והפנסיה בראייה כוללת."

"סך ההוצאה שלנו על גמלאות ב-2021-2022 היא 8.5-8.6 מיליארד ₪. היא עולה עם הזמן אבל מתייצבת, בשל העלייה בתוחלת החיים, וגם כי אנחנו במודל חדש. בסוף, מה עשה עיצוב המודל הזה? הוריד את גיל הפרישה ל-43 לקצינים ולנגדים העלה, ודרך זה ואמצעים נוספים, מורידים את הקצבה הממוצעת של אדם. כפי שסוכם עם האוצר, החתירה שלנו להגיע בשנת 2025 לפנסיה ממוצעת של 12 אלף ₪, צמוד למדד שכר הממשלה, שזה 13 אלף ש"ח במחירי היום. היום אנו עומדים על קצבה ממוצעת של 17 אלף ש"ח, אבל המגמה היא של ירידה ונתכנס לזה." הוסיף פנחס.

"חשוב להתייחס לאותם 1.1 מיליארד ₪ מדוברים, שהם קיימים כבר מאז 1961, ומיועדים ל-40 אלף גמלאים ו-6000 אלמנות צה"ל ושארים שמקבלים קצבה ממוצעת של 2500 ₪. גם לאוצר לא הייתה כוונה שנפגע בהם. העלאת אחוזי הזכאות לתוספת תקופת השירות ללוחמים והורדה לאוכלוסיות האחרות, מורידה את העלות השנתית של הפנסיות החדשות מ-20 מיליון ש"ח ל-17 מיליון ₪, זה החיסכון שיהיה כאשר החקיקה המסדירה את זה תגיע לכנסת." סיים פנחס את דבריו.

נוי סופר, מאגף הממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר העירה: "היעד של קצבה ממוצעת של 12 אלף ₪ הוא לקצינים בלבד, ונתון הקצבה הממוצעת שהוצג פה של 17 אלף ₪ הוא של כלל האוכלוסיות. הקבצה הממוצעת של קצינים כיום עומדת על 19.4 אלף ₪ וזה רחוק מאוד מהגעה ליעד ב-2025."

ח"כ נירה שפק: "צה"ל חייב להיות חזק ולעמוד במשימותיו, אבל גם להיות חלק מהחברה הישראלית ולהיות קשוב לצרכיה. מה שמטריד אותי זה אמירות שמוציאות היום את משרתי הקבע מהקונצנזוס, וזה משפיע על מי שעתיד לשרת בצה"ל. אנחנו נסתכל כאן, ונבחן כל שורה, ונעשה בקרה, ונשאל על כל סעיף, אבל נילחם בכל תופעה שצה"ל לא ירגיש מוגן אצלנו. וגם על שכר חילי החובה אנחנו נקיים דיונים ונרד לעומק הדברים, ונסכם את זה בצורה מסודרת כדי שנוכל להסתכל לחיילים ולהוריהם בעיניים."

ח"כ צבי האוזר: "האתגרים הביטחוניים מול מדינת ישראל בעשור הבא יהיו גדולים משמעותית מהעשור הקודם. זה מחייב, וזה לא פופולרי ולא נעים לומר, צבא חזק, מתוחכם וקטלני יותר. כדי שהצבא יעמוד באותן משימות עתידיות של עשור הבא, אין לנו את הלוקסוס להתפשר על איכות כח האדם בצה"ל. שמירת היתרון איכותי של צה"ל אינה נגזרת רק מהדיונים שלנו מול ארה"ב או ידידות אחרות לאספקת אמל"ח וכלי נשק, והשקעות באמצעים ומערכות, אלא גם להשקיע בכח אדם, וכנראה שזה יעלה לנו יותר ממה שאנו מתכננים. אסור לעצום עיניים ולאפשר לצבא לעשות מה שהוא רוצה, אבל גם אסור להתייחס לצה"ל כאויב המערכת האזרית, אלא ההפך. צה"ל הוא מגש הכסף, שעליו כל המערכת האזרחית הישראלית צומחת וגואה, בהתבסס על ודאות אחת – שננצח במערכות הבאות בצורה המהירה ביותר, עם היקף נפגעים ופגיעות קטנה ביותר ועם כמה שפחות פגיעה במערכת הכלכלית."

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, סיכם את הדיון: "היכולת של מדינת ישראל לקיים שגרת חיים נורמליים ושגשוגה הכלכלי והחברתי זה לא פחות מפלא בהתחשב ברמת האיומים היומיומיים המוטלים עליה אבל זה פלא שלא קורה סתם אלא משום שיש לנו מערכות ביטחון וצה״ל כמרכיב מרכזי אשר יודעות לשמור על כך. אנחנו חייבים את היכולת לגייס את האנשים הטובים ביותר שלנו לצה״ל. רוב האנשים כיום מעדיפים ללכת לחיים אזרחיים, נוחים, עם יותר כסף וללא הקפצות בלילה, ולכן אנו מחויבים לייצר אצל המתגייסים תחושת שליחות ואידיאולוגיה אך גם להעניק להם תחושת ביטחון כלכלית ויכולת לפרוש ללא דאגה. אין לנו צבא אחר ותפקידנו כוועדה לוודא שהוא ימשיך להיות איכותי וימלא את תפקידו."