המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, השתתף הערב (ראשון) בישיבת ועדת הכלכלה, שדנה בחוק המידע הפיננסי. אבידן אמר לחברי הוועדה, כי "נושא הבנקאות הפתוחה זה פרויקט הדגל של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, שעובדים על זה שנים רבות והביאו את מוכנות המערכת. הראייה באה ממקום אחד, לאפשר את רווחת הצרכן. דחיות נקודתיות שקורות פה ושם חסרות משמעות במונחי הטווח ארוך. המוצרים הבנקאיים הם לא כל המוצרים הפיננסיים וצריך להרחיב ככל שניתן, גם בתהליך החקיקה הזה, גם אם לוחות הזמנים רחוקים. צריך לחייב את כל מי שהוא יצרן של מוצר פיננסי להיות כחלק מהרפורמה".
אבידן התייחס לסעיף ניגוד העניינים, ואמר: "אנחנו רואים בעייתיות מאוד גבוהה בעולמות של ניגוד עניינים ותיווך, דווקא מעמדת הראייה של רווחת הצרכן. הוחלט שיש כשל שוק עוד לפני שיש שוק, אנחנו בגישה שהרבה יותר נכון לתת לשוק לפעול, ואם יהיה כשל נדע לשים את המעצורים הנכונים. בעיני הכשל המשמעותי, כדי שהצרכן ייהנה, הוא דווקא המניעה. אני מתקשה לראות מודל עסקי ללא מעורבות של בנקים וסולקים. אני מקווה שיהיו פינטקים וגופים שלהם יש לקוחות ואמון. אני מבין שהוועדה רואה שכן יישאר הסעיף של ניגוד עניינים ותיווך. אני מתקשה לראות מה המדדים להצלחה של הרפורמה. זאת נקודת מפתח לכל רפורמה, אני מרגיש שזה מאוד חסר. ככל שהולכים לכיוון שימנעו מגופים שיש להם לקוחות ואמון לקחת חלק, צריך לקבוע אבן דרך לקבוע הצלחה או כישלון. אני מקווה שאני טועה, אבל אם לא תהייה הצלחה שיהיה מי שיש לו סמכות להתיר לבנקים, לא בגלל שאני המפקח עליהם, יש בנינו הרבה מתח, אבל להגיד שזו נקודת זמן שמי שמנהל נכסים שיש לו לקוחות ואמון לא תהייה לו מניעה".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, שאל את אבידן האם יש לו ספקות שהרפורמה תביא את התוצאה הרצויה והאם הוא מאמין שלמרות עוצמתם של הבנקים הם צריכים להיות שחקנים. אבידן השיב: "כן יש לי ספק. אין לי מונפול על החוכמה, אפשר לחשוב אחרת. אני אומר רק בוא נקבע נקודת זמן שנבחן אם הצלחנו או לא הצלחנו". היו"ר ביטון הזכיר כי העלות של עמלות וריביות נאמדת בכ-10,000 שקלים בשנה והצלחה תהייה חיסכון בעלויות הללו.