הנשיא הרצוג: המילים שלנו הן חומר הבעירה המהיר והחזק ביותר עבור פעילי המקלדת

נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשא דברים היום (שני) בטקס האזכרה הפותח את אירועי יום הזיכרון ליצחק רבין – "נר יצחק" המתקיים בבית הנשיא. בטקס השתתפו גם סגן יו"ר הכנסת איתן גינזבורג, שופטת בית המשפט העליון ענת ברון, שר הביטחון בני גנץ, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי, שר התרבות והספורט חילי טרופר, שר התפוצות נחמן שי, השר לביטחון פנים עומר בר-לב, נשיא המדינה העשירי ראובן (רובי) ריבלין, יושב ראש הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל ובני משפחת רבין. נכדו של יצחק רבין ז"ל, יונתן בן ארצי, נשא דברים גם הוא.

"בעוד חודשים ספורים ימלאו מאה שנה להולדתו של יצחק רבין. מאה שנה לצבר הראשון שהיה לראש הממשלה, מפקד חטיבת הראל במלחמת העצמאות, רמטכ״ל אחד מניצחונותיו הגדולים של צה״ל – מנהיג מזן אחר. מאה השנים שחלפו מאז 1922 היו רבות משמעות לעם היהודי בארצו," פתח הנשיא את דבריו והוסיף: "אולי מאה השנים המכוננות בקורותינו בוודאי מאז חורבן הבית: ממאורעות השואה האיומה ועד להקמת המדינה. מקליטת גלי העלייה העצומים שעיצבו את פניה של המדינה – ועד להתיישבות בכל חלקי הארץ. שנים של מלחמות מהן שבנו כששורותינו חסרות. שנים של הסכמי שלום, ושל מאבק בלתי-פוסק בטרור. וכן, במאה השנים הללו חווינו גם את הלילה הנורא ההוא, בכיכר מלכי ישראל. ליל הארבעה בנובמבר 1995. הלילה אשר לעד ייזכר כאחת מנקודות השפל והשבר המשמעותיות בתולדותינו."

הנשיא הרצוג ציין: "הייתי ממארגני העצרת ההיא שכותרתה היתה "כן לשלום, לא לאלימות". לא אשכח איך הגיעו יצחק ולאה נינוחים ומוקפי אהבה ותמיכה לכיכר ההומה. לא אשכח איך חייכה לאה מאושר והרעיפה חיבוקים. לא אשכח את החיוך המבויש של יצחק. לא דמיינתי שהגאווה על ארגון העצרת תסתיים בשיברון לב ותדהמה על הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין מנהיג ישראל, בכיכר מלכי ישראל. לא דמיינתי שהגאווה תתחלף בחרדה אין קץ לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית, שחוסנה לא יהיה עוד מובן מאליו לעולם. יום הזיכרון הממלכתי שאנו מציינים בכל שנה ב-י"א מרחשוון איננו רק יום זיכרון לרבין האיש, הוא יום זיכרון לרציחתו. יום זיכרון לרצח יצחק רבין ראש ממשלת ישראל, שנרצח בידי רוצח ישראלי ניקלה שביקש כך לקטוע בכדורי מרצח דרך פוליטית של ממשלה, שהוביל ראש ממשלה, שנבחר בבחירות דמוקרטיות. כדורי מוות שנועדו להחליף את הכרעתו של העם. מעשה נבלה שנועד להכריע בוויכוח הקשה שהתנהל באותם ימים בציבוריות הישראלית."

הנשיא הוסיף ואמר: "יום הזיכרון הזה נועד לצלצל באוזני כולנו, שנה אחר שנה לדיראון עולם, את משמעותו של רצח פוליטי במדינת ישראל הריבונית. הוא נועד להזהיר את כולנו, שוב ושוב, מפני הקיצוניות הנוראה אליה אפשר להגיע כשמחלוקות מהותיות ולגיטימיות עוברות צד והופכות לשנאה, שמלובה בהסתה בלתי פוסקת. הסתה ושנאה שברבות השנים הפכו קלות יותר לייצור, להבערה ובעיקר להפצה, לא מעט בזכות פלטפורמות דיגיטליות מודרניות. הרי לכולנו ברור היום שמהפיכת הרשתות החברתיות לא בהכרח מעניקה את הנופך הדמוקרטי של קולות מרובים, אלא לעיתים מקטבת, ומהדהדת מסרים של איבה. אותו המדיום שמחבר אותנו זה לזה כהרף עין, הוא גם שמרחיק ומנתק אותנו זה מזה, כאנשים, כחברה, כאומה. אינני מתנגד חלילה לקדמה הטכנולוגית ולשיח דמוקרטי פורה ככל שיהיה, אך כעת, כשהיתרונות ברורים, הגיע הזמן לתת את דעתנו גם על החסרונות."

בסוף דבריו התייחס הנשיא לאחריות המוטלת על נבחרי הציבור ואמר: "אנחנו, נבחרי הציבור ומשרתיו, הראשונים שמוטלת עלינו חובת המתינות, הזהירות וההרגעה. המילים שלנו ושל מקורבינו הן חומר הבעירה המהיר והחזק ביותר עבור פעילי המקלדת ובריוני השטח. המנהיגות שלנו משמעה אחריות. אחריות לשמור על ישראל מאוחדת ודמוקרטית אחריות על ניהול מחלוקות, קשות ככל שיהיו, אחריות לשמור על שלטון החוק וללא שנאה ובטח שללא אלימות. אחריות על רגישות והכלה, על ראיית האחר – גם זה שאנו מתנגדים לדעותיו. על תפיסת זה ששונה מאיתנו כאדם, כאזרח, כשותף לחלום הישראלי הגדול. על הושטת יד ובניית גשר. על כבוד הדדי. אחריות למילוי המשימה אותה הטיל עלינו העם בישראל. אחריות לשלומה של החברה שלנו על כלל אזרחיה. יהי זכרו של יצחק רבין ברוך ונצור בלב האומה לעד."

נכדו של רבין ז"ל, יונתן בן ארצי, אמר: "יום הזיכרון לרבין הוא לא יום השנה לאוסלו או להסכם עם הירדן, הוא יום אבל על רצח ראש הממשלה. לא אפתיע איש אם אומר שהשנים האחרונות היו קשות במיוחד. השנאה שהציפה את הרחובות, הפילוג שקרע את העם לגזרים אז הרים שוב את ראשו. הבזקים של ליל נובמבר 95 שבו להופיע בסיוטים של כולנו כאילו כל רגע זה יכול להיות שוב".

עוד אמר בן ארצי: "הסכנה היא אותה סכנה, אקדח של מטורף אחד שנישא לעיניי המון זועם ומושא. השנה לאחר שנים חשוכות של פחד ושיתוק עם ישראל פתח את עיניו. הרוח הישראלית ניצחה, שלטון העם ניצח את שלטון היחיד. קשה להאמין אבל גם יום הזיכרון הזה הפך ליום בו מנסים לייצר שני מחנות, הכל כדי לקטוף את פירות השיסוי.26 שנים אחרי הלילה הנורא, אני יכול להביט בכם ולהגיד שתקופת האבל נגמרה. הבוקר אנחנו יכולים סוף סוף להמשיך הלאה. כרגע יש בממשלה חבורת אנשים שמייצגת את ההפך משלטון היחיד, נציגי כל קבוצות העם שפועלים יחד מבלי להתעלם מההבדלים והמחלוקות ודוחפים קדימה לעתיד טוב באמת".