"השופטים לא הצילו אותי, הסנגור התעמר בי ואני המשכתי להיות 'העדה הטובה'"

בצל היום המיוחד למאבק באלימות מינית קיימה היום (שלישי) הועדה לקידום מעמד האישה דיון מיוחד לעניין הקמת מחלקות ייעודיות לעבירות מין ברשויות אכיפת החוק. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה בפתח הדיון: "לאחר המהפכה של Me Too אי אפשר להתעלם מהעובדה שהגל הראשון החזיר לידיים של הנפגעות יכולת לשלוט בחשיפה של עצמן ובטיפול שהן רואות לנכון. המהפכה העלתה גם שאלות מוסריות האם כדאי לדבר על עבירה אחרי עשרות שנים שבוצעה, האם זה צודק לחשוף אדם אחרי כל כך הרבה שנים? ואמרתי שזה נותן לאישה סוף סוף את הכוח להחליט. אף אחד לא התחשב במצב המשפחתי או התעסוקתי בעת ההטרדה של האישה ואני לא מבינה שצריך להתחשב במי שפגע".

ברק לייזר יועמ"ש הנהלת בתי המשפט הציג את עיקרי הדו"ח ועורר כעס מצד חברות הכנסת בדיון לאחר שהוסבר כי הנהלת בתי המשפט מתנגדת להקמת בתי משפט ייעודיים לעבירות מין. לייזר: "דו"ח הוועדה הוא אירוע מכונן". ח"כ מיכל רוזין: "אז למה התנגדתם אליו?" לייזר: "לא התנגדנו אליו, יזמנו את הקמת הוועדה". ח"כ תומא-סלימאן: "עד לרגע זה אני מקבלת עוד תלונות על ההליכים בבתי המשפט והמשטרה. האם ההחלטה של הקמת בתי דין ייעודיים נתונה בידי נשיאת בית המשפט העליון או שזה עניין מערכתי של משרד המשפטים?". לייזר: "עמדתנו היא שיש חסרונות בניהול מחלקות ייעודיות מסוימות בבתי המשפט. יישום מוצלח לא יצריך הקמת מחלקות ייעודיות. אם בחלוף תקופה של שנה שנתיים התוצאות לא תושגנה אז אפשר יהיה לדבר על זה. השינויים בשטח כבר ניכרים".

ח"כ רוזין: "לטובת הציבור שלא יודעת אולי את ההיסטוריה, אני הגשתי הצעת חוק עם כניסתי לכנסת על הקמת המחלקות הייעודיות לעבירות מין. לבקשתה של הנשיאה חיות היא עצרה את הצעת החוק. חוץ מעמדת מיעוט בדיוני הוועדה לדו"ח כולם היו בעד. כשחיות יצאה עם החלטה שהיא מאמצת את דעת המיעוט בעייני זו חוצפה ופגיעה בעמדת הרשויות בישראל. אנחנו המתנו לה כדי להקים את הועדה. אתם תסכימו שכך זה יהיה? שהרשות המבצעת או המחוקקת לא יתייחסו לדעת הרוב? זה מה שעשתה הנשיאה חיות. היא הקימה ועדה כדי לעצור את הרשות המבצעת והמחוקקת. דו"ח ברלינר יצא לפני שנתיים אז אתה אומר לי מעכשיו שנתיים? לא יקרה. נעשה הצעת חוק על הראש שלכם וזה לא יהיה פיילוט".

סנ"צ יפעת חסון רמ"ד נפגעי עבירה ומשפחה במשטרה: "לנו לא הייתה התנגדות לעניין הזה כי זה לא משפיע על עבודת החקירות. גם בברלינר הסכמנו להמלצה. אנחנו מתייחסים להיבט עבירות המין מאוד ברצינות ומפיקים לקחים כל העת. ח"כ תומא-סלימאן: "אני מבינה שבשביל המשטרה המחלקה הייעודית היא מחלקת המשפחה?" חסון: "בהיבט החקירתי כן, בתחנה שאין מחלק משפחה זה יהיה חוקר של עבירות מין אבל אם יש מחלק משפחה אז המעטפת תהיה מקיפה יותר.
יעל סיני יועצת השר לבט"פ ולענייני נשים הסבירה כי המשרד יצא לתהליך של 4 חודשים יחד עם המשטרה בליווי חברה חיצונית שבסופו תוכל להמליץ האם להקים מחלקות ייעודיות. ח"כ אבקסיס: "אין לזה כסף בתקציב. אם תגיעו עוד 4 חודשים ותגידו שצריך ואין לכם הערכה תקציבית זה לא יקרה בשנתיים הקרובות".

ג נפגעת אונס קשה חשפה את סיפורה בוועדה ולא הותירה עין יבשה: אני פה היום שש שנים אחרי, אני בת 25, ואני עדיין בגיהנום ההליך הפלילי, מחכה לדיון בערעורו לעליון. על דוכן העדים, נפשי וגופי היה הפקר. הוא יושב מולי, ואשתו מלטפת את ראשו בזמן שאני מתארת איך אנס אותי. מרחב האיפשור היה אינסופי, לא היה כל גבול או התנגדות משום צד שהוא לרמיסתי המוחלטת על דוכן העדים. שם, על הדוכן, איבדתי לחלוטין את תמימותי שעוד נותרה לאחר האונס. הטראומה ההתחלתית לא משתווה לטראומה הכבדה שאותו מרחב אפשור גרם לה. השופטים לא הצילו אותי, הסנגור התעמר בי בלשון המעטה וחוקי בית המשפט, מוסר או אתיקה, כאילו לא היו קיימים, אבל בתהום הזו המשכתי להיות העדה הטובה".

אורית סוליציאנו מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע שמלווים את ג' אמרה: "איך לייזר אומר: 'עוד לא בשלה העת'. העת בשלה כבר מזמן וכואב לי על הרוורס שעשתה הנהלת בתי המשפט. יש הרגשה של מסמוס". ח"כ אבקסיס: להקים מחלקה כלכלית זה אפשר, שופטים ייעודיים יכלו לשים גבול לחקירה הנגדית. אין הצדקה לקבל את הרוורס הזה. פה מדובר בפוסט טראומה, כאשר מערכת המשפט מרשה לסנגור של המתעלל הם עושים לנפגעת פוסט טראומה, מעולם לא דיברתי על מערכת המשפט בצורה כזאת אבל אם כאשר בראש ההרכב עומדת אסתר חיות וזה לא קורה בתקופתה אז מתי זה יקרה?".

בפרקליטות אמרו שהם עדיין תומכים במהלך של מחלקות ייעודיות. נציגת הסנגוריה הציבורית הסבירה שהם התנגדו להקמת בתי משפט ייעודיים: "החשש שלנו ממצב של בתי משפט ייעודיים שזכויות ינתנו לנפגעי עבירה ואלה יבואו על חשבון נאשמים וחשודים בהליך פלילי. הכללים דווקא חשובים כאשר יש עדות יחידה כמו ג'. בשלב המשפט מדובר על מתלוננת ובמהלך המשפט צריך להחליט האם נאשם הוא אשם או זכאי".

ח"כ תומא-סלימאן סיכמה את הדיון: "הרבה נפגעות קוראות לתהליך שהן עוברות: אונס שני. חקיקה שהייתה יכולה לקרות לפני שלוש שנים וחצי ויכלה להכניס את המערכת לתהליך טיוב והבנה נעצר לפי בקשה. עשו לנו תרגיל. 'חכו עם החקיקה כדי שנלמד ונתעמק', נעשתה פה פרסה אמתית גם להחלטות הכנסת ולדרישה המאוד ברורה ממציאות קשה ואיבדנו שלוש וחצי שנים שאפשר לעשות בהן משהו. אני אפנה לנשיאה חיות משום שאני רואה בחומרה רבה את הקפאת ההמלצות העיקריות כי הוועדה הזו הוקמה לפי בקשת הנשיאה לעבוד לכיוון ההמלצות והוועדה אכן המליצה –אם נצטרך נבוא בחקיקה שנעצרה לפני שלוש וחצי שנים".