הוועדה לזכויות הילד: 91% מהפגיעות המיניות בילדים הם בידי אדם המוכר להם

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ מיכל שיר סגמן, קיימה היום (שלישי) דיון בו הוצגו ממצאים ראשוניים מעבודת הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות, לציון יום המאבק באלימות מינית.

פרופ' כרמית כץ, מנהלת הוועדה הציבורית: "במשך שנה נאספו 505 עדויות שנמסרו בכתב ובעל פה מנשים וגברים ישראליים, מעל גיל 18 שעברו פגיעה מינית בילדות. טווח הגילאים של הנפגעים והנפגעות שמסרו עדות במסגרת הוועדה הוא בין 18 ל- 83. טווח הגילאים בו החלה הפגיעה המינית נע בין גיל 0 לגיל 18, כאשר הגיל הממוצע שבו החלה הפגיעה הוא 8. 25% מהפגיעות החלו כאשר הילד או הילדה הנפגעים היו מתחת לגיל 5. כ-71.5% מהפגיעות היו בעל אופי מתמשך וכ- 25% היו חד פעמיות (שאר הפגיעות לא סווגו). מחצית מהפגיעות התבצעו ע"י קרובי משפחה (25% מהפגיעות נעשו בידי אדם או אנשים מהמשפחה הגרעינית ו25% בידי אדם או אנשים מהמשפחה המורחבת). 41% מהפגיעות בידי אדם שהיה מוכר לילד (שלא מהמשפחה) והשאר ע"י זר."

"ברוב מקרי הפגיעה בילדות, היא לא נחשפה. בכ-41% מהמקרים שהובאו בפני הוועדה הציבורית הייתה חשיפה של הפגיעה מצד הילד או מצד גורמים בסביבתו שנחשפו לקיומה של הפגיעה. רק ב21% מן העדויות תואר כי הילד או הילדה הנפגעים סיוע כלשהו של טיפול מצד הרשויות או הגשת תלונה במשטרה. 79% מהפונים לוועדה סיפרו כי לא קיבלו סיוע כלשהו. על כל שני ילדים שחשפו את סיפור הפגיעה שלהם בפני אדם כלשהו בחייהם, רק ילד אחד הופנה לרשויות הרווחה או החוק. בנוסף על כך, מתוך הילדים שחשפו את הפגיעה וגם קיבלו מענה מטעם הרשויות (רווחה, חינוך או רשויות החוק), פחות ממחצית הרגישו כי המענה שקיבלו היטיב עמם וסייע להם עם ההתמודדות עם הפגיעה או לכל הפחות נתן תחושה של עשיית צדק. כלומר, פחות מ- 10% מהנפגעות והנפגעים שפנו לוועדה, הצליחו לקבל מענה שהלם את הצרכים שלהם כילדים מטעם הרשויות וכ-90% עברו פגיעה שכלל לא נחשפה או לא טופלה כראוי." הוסיפה פרופ' כץ.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן אמרה בסיכומה: "אני רוצה לחזור על משפט מהמצגת שלכן "צעקתי כמו שילדים צועקים, אבל איש לא ראה". זה משפט המפתח שאין ילדה או ילדה שנפגעו ולא יזדהה איתו, ואת המשפט הזה אקח עימי גם לדיונים הבאים."

"אני אכין ואחתים חברי הכנסת על מכתב לראש הממשלה כדי למנות גורם מתכלל לטיפול בנושא פגיעות מיניות בילדים. יש במשרדי הממשלה אנשים מאוד אכפתיים, שעושים עבודת קודש, כל אחד בתחומו, אבל ללא שפה אחידה וגורם שיאחד את כולם ויטפל בתופעה הזו במדויק, לא נוכל לפתח כלים מתאימים ולפתור את הבעיה הזו מהשורש." הוסיפה שיר.