בג"צ דחה עתירה נגד תשלום היטל ביוב ודמי הקמה

בית המשפט העליון דחה בימים אלו עתירה לפטור את התושבים מתשלום היטל ביוב ודמי הקמה.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליארדי שקלים לציבור – רשת 13

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

בעתירה התבקש בג"ץ לקבוע, כי כל תושבי שכונת אלמוארס (להלן: השכונה) ביישוב באקה אל-ג'ארבייה (להלן: היישוב), פטורים מתשלום היטל ביוב ודמי הקמה, וכי הודעות התשלום ששלח אליהם המשיב, תאגיד מים וביוב (להלן: התאגיד) –בטלות; כי הכרעתו של בית משפט השלום בחדרה בה"פ (שלום חדרה) 45486-01-16 מיום 28.1.2019 (להלן: ההחלטה בתובענה) מחייבת בכל המקרים בשכונה לעניין היטל הביוב; וכי יש להשיב לתושבי השכונה תשלומים ששילמו בגין היטל ביוב ודמי הקמה.

סמכויות התאגיד באשר להפעלת מערכות המים והביוב ביישוב הועברו אליו בשנת 2012, והוא חייב את תושבי היישוב בתשלום היטל ביוב. להלן יוצגו חלק מההליכים בין תושבים ביישוב לבין התאגיד, ככל שהם רלוונטיים לעתירה. תושבי היישוב המתגוררים בשכונה הגישו תובענה לביטול הודעות הגבייה שהוציא להם התאגיד, בטענה כי אלו הוצאו בגין תשתיות שלא התאגיד הקים, אלא הרשות המקומית הקימה עוד בטרם החל התאגיד את פעילותו (ה"פ (שלום חדרה) 37019-05-14). בהמשך, התפרסמו כללי המים (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה-2015, אשר הסדירו את השאלה שבמחלוקת – האם מוסמך תאגיד מים שהוקם להפנות דרישות תשלום בעניין היטלי מים וביוב ביחס לתשתית מים וביוב שהוקמה לפני שקיבל התאגיד את האחריות לניהול משק המים והביוב ביישוב בו מצויה התשתית. משכך, במסגרת הערעור שהתברר בבית המשפט המחוזי, בוטל פסק הדין שניתן בערכאה הדיונית באותו הליך ונקבע כי הצדדים יבררו ביניהם את החיובים בגין היטלי הביוב (ע"א (מחוזי חיפה) 55420-06-15; הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין ביום 20.9.2015). בהתאם, התאגיד בחן את המצב ופטר מתשלום היטלים מי מהתושבים שתשתיותיהם הוקמו לפני שנת 2012. 13 מתושבי השכונה לא קיבלו פטור כאמור, ולכן הם הגישו תובענה לביטול ההיטלים בהם חויבו (להלן: התובענה). ביום 28.1.2019, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים (היא ההחלטה בתובענה) ונקבע כי התביעות הקיימות נגד 13 העותרים יופסקו, וככל שהתאגיד יבקש לגבות מהם חיוב כלשהו – עליו הראייה להוכיח את קיום החיוב.

בעתירה שהוגשה במסגרת בג"ץ 1797/20 (להלן: העתירה הקודמת), ביקשו העותרים שם כי ייקבע ש"פסק הדין" בתובענה (ההתייחסות להחלטה בעתירה היא כאל פסק דין), הוא ההחלטה בתובענה, יחול על כל המקרים ביישוב הדומים לאלו שנידונו באותו מקרה. העותרים שם טענו כי בעקבות מתן ההחלטה בתובענה הוגשו מספר תביעות השבה על ידי תושבים ששילמו היטל כנדרש, ורק בשלב מאוחר גילו כי תושבים אחרים בשכונה המחוברים לאותן תשתיות, קיבלו מהתאגיד פטור במסגרת הבחינה שערך. העתירה הקודמת נדחתה על הסף. בפסק הדין שניתן בה ביום ‏31.5.2020, נקבע כי ככל שהעותרים סבורים כי –

"פטורים שניתנו לתושבים אחרים רלבנטיים גם לעניינם, וכי יש להליכים שנוהלו בעבר בנושא – על ידם או על ידי תושבים אחרים ביישוב – השלכה על הליכים אותם הם מנהלים בעצמם, שומה עליהם להעלות טענות אלו במסגרת אותם הליכים, ואין מקום לקיצור דרך על ידי עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק".

העותרים בעתירה הנוכחית טוענים כי למרות שניתנה ההחלטה בתובענה, התאגיד חזר ותבע את תושבי השכונה בתביעות חוזרות, מבלי שגילה על ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניין. העותרים סבורים כי לא מתקבל על הדעת כי עשרות מתושבי השכונה קיבלו פטור בהחלטות שיפוטיות, בעוד אחרים לא יקבלו את הפטור. העותרים תוקפים את פסק הדין שניתן בת"א (שלום חדרה) 10747-04-19 מיום 19.6.2021 (להלן: פסק הדין מיום 19.6.2021). לטענתם, פסק הדין מיום 19.6.2021, משקף חריגה מסמכות של בית המשפט, משנה את הגדרת המחלוקת ומשנה את הסעד המבוקש, תוך התעלמות מהסעד שהתבקש. העותרים מפנים לסעיפים הבעייתיים, לטענתם, בפסק הדין מיום 19.6.2021 וטוענים שהוא שגוי.

בגצ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף מהנימוקים הבאים:

א. ככל שהעתירה מופנית נגד פסק הדין מיום 19.6.2021, מעיון בעתירה עולה, כי לכאורה העותרים בעתירה הנוכחית לא היו צדדים להליך במסגרתו ניתן פסק הדין מיום 19.6.2021. הלכה היא כי "על דרך הכלל, זכות הערעור נתונה למי שהיה בעל דין בערכאה הראשונה ונפגע מפסק הדין שעליו הוא משיג. ודוקו: לא די שהמערער היה צד להליך שהתנהל בערכאה הראשונה. עליו להוכיח כי הוא נפגע מפסק הדין. אם הערעור הוגש על ידי מי שאינו 'בעל דין שנפגע', יידחה הערעור" (בג"ץ 9261/16 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, פסקה כח וההפניות שם (30.3.2017)). בענייננו, עולה לכאורה כי העותרים, שלא היו בעלי דין בהליך הנ"ל, מנסים "לערער" על פסק דין שלא היו צד לו, וזאת שלא כדין.

ב. מכל מקום, גם אם לעותרים זיקה לתובעים בהליך במסגרתו ניתן פסק הדין מיום 19.6.2021, הרי שלרשות העותרים עומד סעד חלופי, עליהם למצות את דרכי הערעור על פסקי הדין שניתנו בהליכים בערכאות האזרחיות (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 374-373 (2017). הלכה היא כי "בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, ואין לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק על ידי עתירה לבג"ץ" (בג"ץ 6917/17 אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח (‏10.6.2018)).

בהתאם להחלטה, העתירה נדחתה. לפנים משורת הדין ומשלא התבקשה תגובה, לא נקבעו הוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.