בעקבות אלימות הפלסטיניים: ועדת החוץ והביטחון דנה בחיזוק ביטחון תושבי יהודה ושומרון

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, דנה היום (שני) בפעילות צה"ל לחיזוק ביטחון תושבי יהודה ושומרון (יו"ש), נוכח אלימות גורמים פלסטיניים קיצוניים.

יו"ר הוועדה פתח ואמר: "דיון חשוב מאוד בעיניי. אנחנו נמצאים במציאות ביטחונית מורכבת מאוד ביו"ש, שבה יש חיכוך מתמיד בין מתיישבים יהודים ישראלים לבין אוכלוסייה מקומית. חיכוך שבא לידי ביטוי בהתנכלויות לא מעטות של האוכלוסייה המקומית כלפי מתיישבים יהודים, מה שפוגע בתחושת הביטחון ובביטחון של המתיישבים ביו"ש. הדיון הזה בא לשמוע את המצוקות של המתיישבים ולאחר מכן לשמוע את הפעולות שצה"ל וכוחות הביטחון עושים על מנת לתת להם הגנה מיטבית."

ח"כ ניר אורבך: "מודה ליו"ר הועדה, אוהב ישראל, על הדיון החשוב הזה. ברור שכל אלימות אינה לגיטימית ויש לגנות אותה. כשיש אלימות מצד יהודים כלפי ערבים כל הגורמים מגנים, ואנו מצפים לשמוע זאת גם במקרים ההפוכים, עליהם פחות מדווחים. המצב כיום הוא פחד מביצוע דברים בסיסיים כמו נסיעה לסופר, או הסעת ילדים לבית הספר. המצב עכשיו הוא של אי לוחמה, לכאורה שקט, אבל דווקא בשל כך אי אפשר להסכים למצב של חיים תחת אבנים ובקבוקי תבערה ברמה יום יומית. אבן יכולה להרוג או לפצוע קשה, ועם הפוגעים יש למצות את הדין. יש לפעמים אמת פשוטה, מדינת ישראל איננה מדינת אפרטהייד ואינה מדינה כובשת, ומולה יש ניסיון להנדס ולקבע תודעה אחרת. הממשלה הזו פועלת לשיפור הזכויות האזרחיות, ולא השאיפות הלאומיות, של האזרחים הערבים שומרי החוק במדינה. מה שקורה ביו"ש זו לא הפגנה ולא מחאה, אלא ניסיונות יום יומיים לרצח."

ח"כ אורית סטרוק: "יו"ר הוועדה כינה את הערבים בדבריו, בלי כוונה אני בטוחה, אוכלוסייה מקומית, וזו עמדה שגויה ומטעה. זוהי ארצו של העם היהודי, אנחנו המקומיים, ואנו כבר מגדלים דור שלישי ורביעי של אזרחים שאמורים להיות שווי זכויות ביו"ש, והם ודאי מקומיים לא פחות מכל ערבי שם. אני משוכנעת שצה"ל והמשטרה עושים כל מאמץ ופועלים לילות כימים לסכל, אבל אני חוששת שיש להם פער בתפיסת המציאות, והם לא מנסים להגיע למקום שההתנכלויות, נגיד בשטחים חקלאיים, יגיעו לאפס."

ח"כ איתמר בן גביר: "אדוני היו"ר, גם אם יש לי ביקורת על כל עניין העוזרת והחזרתה לעבודה, עדיין אתה לא שונא ישראל ויש לך זכויות רבות. לי אין ספק שצה"ל רוצה למגר את הטרור, אבל התחושה היא שהמערכת, אם לא תופסת מיידה אבנים 'על חם' לא כל כך רוצה או מנסה לתפוס אותו אחר כך. כאשר זרקו אבנים על אשתי בחברון, השוטרים תפסו את הנערים אבל הציעו לה לעשות סולחה. ראיתם את המהומות בשער שכם, ויום למחרת המשטרה שחררה אותם. יכול להיות שתהיה התפרעות ביצהר והמשטרה מיוזמתה תשחרר למחרת את כולם?! חברון כל לילה זה מערב פרוע, יורים כל הלילה בצרורות. גם אם אני מבין שיש תקופות יותר רגישות או עמוסות, זה כך כבר חודשים ואתם לא נכנסים לבתים ולא לוקחים נשקים. זו הפקרות."

ח"כ מוסי רז: "תפקיד צבא בשטח כבוש הוא להגן על האוכלוסייה הכבושה, תפקיד שלצערי הצבא שלנו לא ממלא. אין שום ספק שיש לו עוד תפקיד חשוב, לא מתוקף הדין הבינ"ל, להן על התושבים היהודים. על היהודים הוא לא תמיד מצליח להגן, אבל מנסה לעשות את המיטב. ראוי שהצבא יגן עליהם בצורה טובה, אבל לא ראוי שיעשה זאת תוך הפרת זכויות אדם יום יום ושעה שעה, כמו למשל מעצר קטינים בביתם באישון לילה."

ח"כ ניר ברקת: "אין מקום למדינה פלסטינית ביו"ש, אבל יש דברים שאפשר להסכים עליהם. אפשר לפתח את רשתות הכבישים כדי להקטין את החיכוך, לפתח את אתרי התיירות, להחיל חוקי תכנון ובנייה ולהרחיב את אזורי התעסוקה כדי לאפשר לפלסטינים לעבוד ולהתפרנס. להיות טוב עם הטובים, לעזור לאוכלוסייה הנורמטיבית שתשתף פעולה, לעשות את ההפרדה האזרחית שתאפשר חיים אחד ליד השני – ובמקביל להיות רע עם הרעים, וכאן המשטרה וצה"ל צריכים לשים גז ענק."

ח"כ אמילי מואטי: "אנחנו במחנה הלאומי, שתומכים בשתי מדינות וחושבים שהדרך היחידה לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית היא דרך היפרדות מהפלסטינים, סבורים שכל עוד יש ישראלים מחוץ לגושים, מדינת ישראל מחויבת לדאוג לביטחונם. בשטחי B צריך להרחיב את האחריות האזרחית הפלסטינית, אבל גם את האחריות הביטחונית של ישראל, כדי שיהודים שעדיין נמצאים שם יוכלו לחיות את חייהם בביטחון."

תא"ל ירון פינקלמן, ראש חטיבת המבצעים בצה"ל: "המציאות המבצעית ביו"ש היא מורכבת, האתגרים המבצעיים הם מהפרת סדר, דרך זריקת אבן, השלכת בקבוק תבערה ועד פיגוע ירי. כל אירוע נלקח ברצינות כאיום, ואנו פועלים מולו, בסביבה של אוכלוסייה אזרחית. הצבא ומערכת הביטחון משקיעים מאמץ מבצעי גדול ורב ארגוני, עם שב"כ, מג"ב ומשטרת ישראל, בהובלתנו. זה מתחיל ממאמץ מודיעיני, שלא נדבר בו בפורום הזה, שמכוון את הפעילות, דרך מאמץ מבצעי של מטוסים וחוזי אווירי, ועד לפעילות כוחות הקרקר במארבים, סריקות, ומעצרים ועוד. לזה מתווסף מאמץ ההגנה של תשתית ההגנה על הצירים – תאורה, מצלמות, עמדות ביטחון ואמצעים אחרים, וכן מרכיבי הביטחון של הישובים, כמו גדרות, מצלמות, מכ"מים, עמדות, חמ"לים ועוד. מתבצעת הערכת מצב שוטפת ותכנון משותף כדי לתעדף איזה מרכיב ביטחון הולך לאיזו התיישבות ויש את התחזוק של המרכיבים לאורך השנים."

שלמה ועקנין, קב"ט מועצת יש"ע, העיר: "תקציב מרכיבי הביטחון הוא 20 מיליון ש"ח בשנה, והפער 500 מיליון ₪."

תא"ל פינקלמן: "לעולם המענה המבצעי כפוף להערכת מצב מבצעית והיקף המשימות והכוחות שיש ברגע נתון. לעולם אין 100% ביטחון אבל יש מאמץ מבצעי גדול להשתפר ולהתקרב לזה ככל הניתן. אנחנו אף פעם לא מרוצים מרמת הביטחון, ומתחקרים ולומדים להגברת האפקטיביות שלנו. כל אדם שנפגע זה דבר רע מאוד, ונפגעים זה לא המדד היחיד, אבל כן רואם לאורך שנים ירידה בכמות הנפגעים שמראה עליה באפקטיביות."

דוד אלחייני, ראש מועצת יש"ע: "בסך הכל יש לנו ביטחון, ומרבית האוכלוסייה נוסעת בביטחון בצירים, אבל ביטחון זה דבר סובייקטיבי, ומי שלא חווה היקלעות לזריקת אבנים בנסיעה, לא יבין את עוצמת הרגשות, וכל מקרה כזה מערער לא רק את הנהגה אלא את כל היישוב. לצבא את מספיק כלים להתמודד עם זריקות האבנים. לרוב יש שלווה בין האוכלוסייה הפלסטינית והישראלית, והמקרים שמפרים אותה הם בגלל ההסתה בבתי הספר והסתה מצד אנרכיסטים."

עו"ד מוריס הירש, מבט לתקשורת הפלסטינית: "כפרקליט איו"ש לשעבר, אני גאה שהייתי חלק מכך שהפרקליטות הצבאית המציאה את הרעיון של העמדה לדין בגין הסתה בפייסבוק, אבל בסוף אנו מגיעים רק לדגי הרקק, אדם ברחוב שסתם רושם דברי הסתה, בעוד שכאשר ג'יבריל רג'וב קורא ומסית בגלוי לרצח, המערכת עומדת דום, ואפילו משיבה לבג"ץ בעניין, לבושתי, שלא פועלים נגדו כי הוא בכיר ברשות הפלסטינית."

ח"כ גלית דיסטל אטבריאן הקריאה בדיון מספר עדויות של נשים בגילי 15-50, אשר חוו הטרדות מיניות באוטובוסים בין אריאל לגוש דן, מצד נוסעים ערבים, ואמרה כי הרשויות אינן פועלות כנגד המקרים האלה. ח"כ דיסטל אטבריאן הוסיפה ואמרה: "בישראל של היום, של התקינות הפוליטית, זהותו של התוקף קריטית לשאלה אם יינתן לנפגעות מענה."

ח"כ עמיחי שיקלי שאל את רח"ט מבצעים האם מבחינת צה"ל יידויי אבנים הם מעיש קונדס או אירוע מסכן חיים ומהן הוראות הפתיחה באש מולם ביו"ש. תא"ל פינקלמן השיב: "זהו מעשה טרור מסכן חיים, ולא אפרט בישיבה פתוחה את הוראות הפתיחה באש, אבל הן מאפשרות התמודדות עם הסיטואציות האלה שמסכנות חיי אזרחים ולוחמים. ח"כ בן גביר העיר: לא נרחיב בישיבה פתוחה, אבל תדע שחיילים רבים לא מבינים זאת ואת ההוראות."

עמית ברק, פרויקט DMU: "אנו מתעדים פעילות בלתי חוקית של אנרכיסטים זרים. הם מפרים את החוק בעצם ההגעה לה באשרת תייר, חלקם גם שוהים פה לאחר תום האשרה, מפריעים לשוטרים ולפעילות צה"ל, מתעדים פעולות של צה"ל, וכן אמצעים ואימונים, ברמה שממש גובלת בריגול."

יו"ר הוועדה: "יש הרבה מאוד אירועים, לצערי, שלא היו מגיעים לתודעה אם לא היו מצלמים אותם ומעלים זאת. כל גורם הפועל בניגוד לחוק הוא אנרכיסט, ואנרכיסטים, בוודאי מחו"ל, יש לטפל בהם ולהרחיקם, אבל אני מכיר לא מעט פעילי שמאל שממש אינם אנרכיסטים וחשוב להם להגיע לשם ולתעד את הדברים."

יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, סיכם ואמר: "יש לנו אזרחים ישראלים שגרים ביו"ש וזקוקים להגנה המירבית שאפשר לספק להם. יש לנו צבא קטן עם אתגרים עצומים, שפרוס בגבולו מצפון ועד דרום, ובנוסף לזה שומר על הסדר ביו"ש. מהיכרותי, מה שרואים היום בישראל זה פלא. רמות המוטיבציה למול רמות הסיכול של צה"ל ושב"כ, זה פלא שלא קיים בשום מקום בעולם. כמובן שלא נקבל נושא של הטרדות מיניות באוטובוסים ונבדוק את הדבר הזה, וכמובן שצריך לבדוק יותר מול המשטרה והפרקליטות כיצד מגיעים ליותר מעצרים ומכתבי אישום בכל הנושאים בהם דנו היום. נבדוק את הכל בדיאלוג שלנו מול כוחות הביטחון, כדי לשפר את ביטחון התושבים."