בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה היום (14.11.21) עתירה שהוגשה על ידי שמעון חלפון בהקשר לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – על הבעל שם טוב, גוגל ופרטיות ברשת
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בעתירה שהגיש, ביקש העותר, המצוי בפיקוח ובמעקב בהתאם להוראות חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: החוק), כי בג"צ יורה על ביטול סעיף 18(4) לחוק, הקובע כי לקצין הפיקוח תהא סמכות להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו. לחילופין, בקש העותר כי בג"צ יורה שהפרשנות של קציני הפיקוח, שלפיה הסעיף מסמיך אותם להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין במפתיע ומבלי להודיע על כך מראש היא פרשנות מוטעית. בעתירה נטען כי הסעיף ואופן פרשנותו על-ידי יחידת הפיקוח מובילים לפגיעה בזכויותיו של העותר לפרטיות ולחיים אינטימיים. כן ביקש העותר בעתירתו לקיים דיון בעתירה, וכי בג"צ יורה למשרד המשפטים למנות לו עורך דין.
לאחר העיון בעתירה בג"צ קבע כי – דינה להידחות על הסף אף מבלי להורות למשיבים להגיש תגובה, זאת בין היתר בשל אי-מיצוי הליכים, אי צירוף משיבים דרושים והיעדר תשתית משפטית ועובדתית מספקת.
כידוע, טרם פנייה לבית משפט בעליון בשבתו כבג"צ, יש לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת, וכן להותיר בידי הרשות פרק זמן הולם כדי לבחון את הטענות שהועלו כלפיה ולגבש להן מענה (ראו למשל: בג"ץ 4289/21 רובינשטיין נ' השר לביטחון הפנים, פסקה 4 (10.8.2021)). במקרה הנדון, העותר לא פנה למשיבים – היועץ המשפטי למשרד המשפטים והיועץ המשרדי למשרד לביטחון פנים בטרם הגיש עתירתו, ומשכך לא עמד בחובתו זו.
יתר על כן, בעתירה שהסעד המבוקש בה הוא ביטול סעיף חוק, הכנסת היא משיבה דרושה לבירור העניין, והיה על העותר לצרפה כמשיבה רלוונטית לעתירה (ראו: בג"ץ 7815/17 הלל נ' שר האוצר – משה כחלון, פסקה 2 (15.2.2018)).
לבסוף, העתירה נעדרת תשתית משפטית ועובדתית מספקת כדי לבסס את טיעוניה. כפי שצוין בעבר, "טענה לפגיעה חוקתית אינה יכולה להישמע בעלמא, אלא יש לבססה כדבעי, תוך הנחת תשתית עובדתית מתאימה וניתוח חוקתי קונקרטי של השלבים השונים של הביקורת החוקתית" (ראו: בג"ץ 8568/19 אני ואתה – מפלגת העם הישראלית נ' כנסת ישראל, פסקה 6 (22.1.2020)). בענייננו לא נעשה כן.
לאור כל האמור, בג"צ קבע כי דין העתירה להידחות על הסף.
בית המשפט העיר, כי לא מצא להורות על מינוי עורך דין לעותר, והוא רשאי לפנות לגופים הרלוונטיים על-מנת למצות את זכויותיו לקבלת סיוע משפטי, בהתאם לכל דין.
סוף דבר: העתירה נדחית.
אך לפנים משורת הדין, גלשון ההחלטה, לא נעשה צו להוצאות לאוצר המדינה.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
