הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ מוסי רז (מרצ), דנה היום (רביעי) בדו"ח מבקר המדינה בנושא גביית מיסים והיטלים משותפויות הגז. יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז אמר: "מהדיון עולה ממצא מטריד, מסתבר שרישום מאוחר של תגלית גז, יכול ליצור ויכוח מס בבתי המשפט, והפסדי מס למדינת ישראל."
אלי מרדר, מנהל ביקורת בחטיבת משרדים כלכליים במשרד המבקר הציג את דו"ח המבקר ואמר, משנת 2011 עד שנת 2018 מס הכנסה גבה מחברות הגז 4.2 מיליארד ₪, לעומת צפי הכנסות של 7.8 מיליארד ₪. עד יוני 2021, הצטברו בקרן העושר 741 מיליון ₪, לעומת הצפי של בנק ישראל (בשנת 2013) כי עד שנת 2022 יצטברו 3.9 מיליארד ₪.
עוד אמר מרדר, כי ועדת ששינסקי המליצה שחלק המדינה מהיטל, יגיע לכ-60% עד 70% בממוצע. בנק ישראל העריך בשנת 2015 שחלק המדינה יעמוד על 47% עד 54% מסך ההכנסות. רשות המיסים העריכה שחלק המדינה יעמוד על 52% עד 62% מההכנסות. לדבריו, אין מתודולוגיה מוסכמת על משרדי הממשלה לחישוב חלקה הכולל של המדינה ברווחים מתגליות הגז. וכי חלק המדינה מהרווחים אינו מפורסם.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד מצא המבקר, כי קיים פער זמנים בין שני הגדרות ליום הקובע לחישוב תחילת תשלומי ההיטל. יום שקדם לתגלית, ויום הגשת הבקשה לקבלת החזקה בתגלית. לדבריו, פער הזמנים גורם לירידה בהכנסות המדינה עד כדי הכפלת ההוצאות.
ההגדרה הקיימת יוצרת חילוקי דעות בין רשות המיסים לחברות החיפוש מהו יום הקובע לצורך קביעת מועד חבות המס. הפערים משפיעים על קביעת מקדם ההיטל ומגדילים את הוצאות החיפוש במעל 700 מיליון ₪. כך למשל, תגלית מאגר לוויתן הייתה בדצמבר 2010 ותאריך קבלת החזקה נקבע על פברואר 2014. לדבריו, מאגר לוויתן הוציא כמה מאות מיליוני ₪ בקידוחים, לפני שניתנה חזקה למיזם. לטענת מחזיקי הזכויות, מדובר בהוצאה הזכאית להטבות המשויכות לתקופת החיפוש.
המשנה לראש רשות המיסים גב' מירי סביון השיבה לטענה ואמרה כי רשות המיסים גבתה את המיסים כחוק, וכי הרשות לא מכירה את הנתון של 700 מיליון ₪. לדבריה, אנחנו משתדלים להיות שקופים ולהציג את התחזיות. יחד עם זאת, שינויים במחירי הגז, עשויים להביא לשינויים בתחזיות. בעניין חלק הממשלה ברווחים (Government Take) אמרה סביון, כרגע הגביה עומדת על בין 59% ל-62%, בדומה לתחזיות המקוריות שלנו.
גיא סמט ממשרד האנרגיה השיב לביקורת ואמר, החלטות רשות המיסים להכרה בהוצאות, אינם קשורות לקביעת משרד האנרגיה בעניין יום החזקה. התגלית מוגדרת בהנחיות והקביעה מוגדרת בתקנות.
אייל גולן ממשרד האנרגיה הודה כי אכן במאגר לוויתן היה פער זמנים, אולם אין לפער הזמנים נפקות כלכלית. לדבריו, לוחות הזמנים חשובים ליזם ולא למשרד האנרגיה.
בעניין תהליכי שומה שעדיין פתוחים אמר אלי מרדר, כי קיימים חילוקי דעות בנושא המיסוי בהתדיינות בין הצדדים בסכום של כ-850 מיליון ₪. לבקשת רשות המיסים המידע הוא בסכומים מצרפיים ללא פירוט של הנישומים. לדבריו, היזמים הגישו שומות נמוכות, ולרשות המיסים יש קושי להתמודד איתם, עקב פרשנויות שונות של ההוראות. אם הדברים היו ברורים, לא היו חילוקי דעות בין הצדדים.
המשנה לראש רשות המיסים גב' סביון אמרה כי נכון להיום בבוקר, בקרן העושר הצטברו מעל מיליארד ₪. יחד עם זאת, חשוב לציין כי חלק מהכספים שולמו כמקדמות וכי הסכום עדיין לא חלוט. לדבריה, לחקיקה החדשה יש משמעות גדולה. הכלים שהחוק נתן לרשות המיסים יביאו לגביה טובה יותר וליכולת של המדינה לקבל כספים בצורה טובה יותר.
בעניין פערי התחזיות אמרה גב' סביון, שהירידה של 25% מהתחזית, נובעת מירידה במחיר הגז מה שגורם לירידה במיסים. המדינה מבקשת שחלקה ברווחים ישמר, וכך אכן קורה. ירידה בסכום לא גורמת לירידה באחוזי הגבייה.
רון אייפר סגן מנהל רשות הגז במשרד האנרגיה אמר, עפ"י הערכת רשות הגז, החיסכון המשקי למדינת ישראל בין השנים 2004-2020 (חיסכון כלכלי שאינו מגלם את התועלת הכלכלית הסביבתית) הנובע ממעבר לגז טבעי עומד על כ-79 מיליארד ₪.
גילי ברקוביץ' מארגון מחאת הנוער למען אקלים אמרה, אנרגיית המעבר היא אנרגיית עבר. אתם גוזלים את החיים שלנו! האם כל מה שמעניין אתכם זה רק כסף? לא אכפת לכם מהחיים שלנו? דבריה הנוקבים השאירו את משתתפי הדיון פעורי פה.
יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז סיכם את הדיון בשאלה, למה צריך שיהיו שני מועדים שונים, אחד לרשות המיסים ואחד למשרד האנרגיה. לדבריו, נדרשת שקיפות גדולה יותר בעניין ההכרה בהשקעות במאגרים. אני מקווה שהחברות ימסרו לוועדה את המידע באופן וולונטרי, בלי שנזדקק לשקול חקיקה בנושא.
יו"ר הוועדה ציין כי הוועדה רשמה לפניה בסיפוק כי הצטברו בקרן מיליארד ₪, סכום שעפ"י החוק גורם להתחלת פעולתה של קרן העושר.
