הוועדה לזכויות הילד: האם הצדק ומערכת המשפט נגישים לילדים עם מוגבלויות?

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ מיכל שיר סגמן, קיימה היום (שלישי) דיון על זכויות ילדים עם מוגבלויות בהליכים משפטיים, במסגרת ציון הכנסת את יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

ח"כ יוראי להב הרצנו, מיוזמי היום המיוחד בכנסת: "הדיון היום מלווה בתרגום לשפת סימנים ובתמלול, ופניתי ליו"ר הכנסת להפוך מנהג זה לקבוע בכל הדיונים ולא רק ביום המיוחד. הדיון היום עוסק בעובדה שהמערכת המשפטית לא יודעת להכיל או לתת מעמד שווה, לעדויות של אנשים אשר אינם מסוגלים להתבטא בצורה מסוימת. עדות של אוטיסט באמצעות הקלדה לא תתקבל כמו עדות שלי ושלך. כאשר לא ניתן לעדות משקל ראוי, לא נעשה בה שימוש ראוי. נידרש שינוי שיאפשר מתן תלונה או עדות באופן בו האדם יכול לבוא לידי ביטוי כדי להבטיח להם יחס שווה."

יו"ר הוועדה, ח"כ שיר סגמן: "הוועדה עוסקת בפגיעות בילדים בכלל ופגיעות מיניות בפרט. לצערנו רוב התיקים נסגרים וזה נתון מזעזע בפני עצמו ובילדים עם מוגבלויות על אחת כמה וכמה. עו"ד תמי סלע, יועמ"ש הוועדה: בחרנו היום להתמקד בהליכים הפליליים. חוקי הגנת הילדים והליכי החקירה הקיימים הם יחסית מתקדמים בהתאמות החקירה והעדות, אולם ודאי שעדיין יש פערים בהם וברמת יישומם בשטח. האם חקירה ע"י חוקר ילדים או חוקר מיוחד מצליחה להגן על הילד והאם היא מצליחה למצות את הצדק ולבסס תיק משפטי לרמת הליך בבית משפט?"

עו"ד ליה קוק, המועצה לשלום הילד: "אני מנהלת את מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה במועצה. לילדים יש קושי רב לדברר את הפגיעה בהם, והאתגר עולה בילדים עם צרכים מיוחדים. מול חוקר שהוא אדם זר ומצלמה פתוחה לא נוצרת סביבה נוחה לעדות. פעמים רבות התיק לא נסגר כי האירוע לא קרה אלא כי החקירה הייתה לא קוהרנטית. המשטרה חייבת להיות יצירתית יותר ולא להסתפק בעדות הנפגע והפוגע ולהשוות גרסאות. אפשר לתפוס מצלמות, לחקור אנשים אחרים – זה מה שיציל את הילד לפני שיחזור לסביבה בה נפגע. גם לאחר הפגיעה אין גורם שמרכז את כל המידע ומנהל את שיח בין גורמי הרווחה החינוך והטיפול בילד."

ד"ר עדית סרגוסטי, ארגון "בזכות": "חוק הליכי הגנה והעדה זה חוק שהארגון שלנו יזם וקידם. אנחנו גם יזמנו את תפקיד "מנגיש צדק" אשר תפקידו לפגוש את האדם ולהעריך אילו התאמות הוא צריך, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו על מה נדרש. אנחנו חושבים שזה צריך להיות שירות שהמדינה נותנת, כמו שיש רמפה בכניסה לאולם ומתרגם לשפת הסימנים, שיהיו מנגישי צדק עבור כל האנשים. בפועל מי שעושה את זה כיום הם שני עובדי הארגון, מתוך עשרה, ועוד עשרים מתנדבים בכל הארץ, שעושים זאת בנוסף לעבודתם. הם כולם עברו הכשרה מיוחדת שפיתחנו יחד עם החוג לריפוי בעיסוק של אוניברסיטת ת"א. הנהלת בתי המשפט מכירה בצורך, אנחנו מקבלים פניות משופטים ומפרקליטים שמכירם בצורך, ועושים כמיטב יכולתנו. זה משהו גם שאנו מייצאים לעולם ומלמדים אותו כי המודל הזה פותח כאן אצלנו."

ח"כ שירלי פינטו, מיוזמי היום המיוחד: "מישראל תצא הבשורה! יש תיקים שנסגרים בשל חוסר הבנה, ידיעה, או יכולת לתחקר. בתי המשפט ומערכת המשפט לא ערוכים ומנגישי הצדק זה תפקיד מבורך שיש לעגן אותו בחוק. צריך להביא את זה לרמה של חקיקה מסודרת, עם תגמול הולם, ואשמח לדחוף יחד עם הוועדה את הנושא הזה."

יו"ר הוועדה: "פעם ראשונה שאני שומעת על מנגיש צדק וזה נשמע כל כך הגיוני ובסיסי. נקדם את הדבר בחקיקה כולל דיון מול משרד האוצר על הנושא התקציבי."

מיכל חמודות היימוביץ, חוקרת מחוזית (חקירות ילדים וחקירות מיוחדות) במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "הילדים המיוחדים זוכים גם למטריה של ילדים וגם למטריה של ההנגשה המיוחדת. חוקרי ילדים עוברים הכשרה בסיסית לחוקרי ילדים ורק כעבור שנתיים של עבודה יעברו הכשרה להיות חוקרים מיוחדים, כדי שההכשרה להנגשה תבוסס על ניסיון בשטח. אנחנו הראשונים לצאת בתסכול מחקירת ילד שלא הצליח לספר או בחר לא לספר. אמרתי כבר בבתי משפט שיש לילדים הרבה יותר סיבות למה לא לספר מאשר כן לספר."

"אבל בואו נניח שהילד כן מסר עדות, והתיק הגיע לפרקליטות, והצליחו לבסס כתב אישום. זה מבסס מגמת שיפור טיפולית לילד, יש לו החזרת שליטה, לראות שהוא יכול להתמודד, אבל אז החוקרים חוזרים מבית המשפט, לאחר שהתבצעה עדות ארוכה ומורכבת, ותוהים אם הם עשו את הדבר הנכון. מי שאמור לשמור על הילד ולהגן בבית המשפט לא תמיד עושה את זה בצורה המיטבית, ואני אומרת את זה כי חוויתי גם אפשרות אחרת. עורכי דין ושופטים ששמרו על זכויות הילד, שהציבו גבול, והילדים יצאו מההליך לא פגועים אלא מחוזקים. בגל שראיתי שאפשר אחרת אני אומרת שדרושה עבודה אמיתית והיא אפשרית."

יו"ר הוועדה: "זה כי הילד צריך להוכיח מעל לכל ספק את הפגיעה ולא הפוגע צריך להוכיח מעל לכל ספק שהוא לא פגע. כי הפוגע במרכז ולא הילד."

חמודות היימוביץ ביקשה להוסיף: "משטרת ישראל עובדת בשלוש משמרות, ואילו לנו יש מערך בוקר, וכוננות מצומצמת בכל צהריים ולילה. החל מהשעה ארבע אחה"צ יש כונן אחד בכל מחוז, כלומר חמישה אנשים בכל הארץ, שיודעים לתת מענה לחקירות מיוחדות של פגיעות שפעמים רבות מתרחשות בשעות הערב והלילה. אלו אנשים מהמצוינים שיש בשירות המדינה, אבל זה לא מצב תקין להפעיל אותם כך בשעות הלילה."

עו"ד חנית אברהם בכר, הנהלת בתי המשפט: "הנושא נמצא על סדר יומנו ומאוד מקפידים לשמור על זכויות אנשים עם מוגבלויות, ובדגש על קטינים. כל עובדי בתי המשפט, מהשופטים ועד למשמר בתי המשפט עוברים הכשרות בנושא. אני לא מכירה שנושא מנגישי הצדק הוא עניין תקציבי מבחינתנו, אלא שיש צורך לייצר מאגר של אנשי מקצוע שייתן שירות הנגשה לכל הערכאות השיפוטיות, כולל ועדות רפואיות למשל. הנהלת בתי המשפט לא צריכה להוביל הקמת מאגר כזה אבל ודאי ניקח בו חלק."

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן סיכמה את הדיון: "הוועדה קובעת שהילדים בישראל לא במרכז – מערכת המשפט מעדיפה את טובת וזכויות הפוגע ולא את טובת הקטין הנפגע. הוועדה מבקשת לבחון הכרה במקצוע "מנגיש צדק", קובעת שיש לצוות לילד נפגע גורם מלווה לאורך ההליך הפלילי וקוראת להכניס הבעה בהקלדה כחלק מההנגשה השפתית עבור אנשים שלא מסוגלים לדבר. הוועדה קוראת לפתח, בשיתוף ארגון בזכות, חלופות מעצר לבני נוער עם מוגבלות, וקוראת לקיים שולחן עגול בין-משרדי בנושא פתרונות הוליסטיים לקטינים פוגעים. הוועדה קוראת לחזק את השירות לחקירות ילדים בשעות הלילה, וקוראת להכשיר שופטים בנושא ניהול משפט ושמירה על שלומם של עדים/ נפגעים/חשודים ילדים במיוחד וילדים עם מוגבלות בפרט. "