על פי נתוני שנת 2020 עולה, כי צריכת דגי המאכל בישראל עומדת על כ- 166,400 טון בממוצע בשנה, 90% מייבוא, 150,400 טון רובם כמוצרים קפואים, המתחרים בדגים הטריים הגדלים בארץ.
בישראל 3 מקורות גידול דגים: בריכות דגים- 11,100 טון, חקלאות ימית- 3,500 טון ודיג בים התיכון ובכינרת- 900 טון. לפי תחזיות משרד החקלאות, פוטנציאל הייצור של ענף החקלאות הימית בישראל יגיע בשנת 2035 ל- 70,000 טון ייצור והשטח הימי שיידרש לייצור תפוקה זו הנו כ-90,000 דונם. הישראלי הממוצע צורך 18 ק"ג דגים בממוצע בשנה, כאשר כ-26% מכמות זו של דגים טריים.
"השקעה לאומית בתחום החקלאות הימית, תביא להגדלת ייצור דגים ומזון מן הים ותרחיב את הביטחון התזונתי של ישראל, כניסת שחקנים נוספים לשוק, עידוד השקעות ארוכות טווח וחדשנות טכנולוגית. כפועל יוצא, בדומה לחקלאות היבשתית, ישראל תהפוך למייצאת של פתרונות טכנולוגיים ושל ידע ייחודי ותהנה מהצמיחה העולמית המתרחשת בתחום. אני מודה לשר החקלאות ומנכ"לית משרד החקלאות על הסיוע, התמיכה וההרחבה של החקלאות הימית", אמר אילון בדיל, מנכ"ל ערדג ויו"ר דג ישראלי, בפנל בוועידת המרחב הימי. עוד אמר בדיל, כי אוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול, האו"ם צופה כי ב-2030 יהיו מעל 8.5 מיליארד בני אדם בכדור הארץ, גידול של 10% ביחס לאוכלוסייה ב-2020. המזרח התיכון לבדו צפוי לצמוח בכ-100 מיליון איש בתקופה זו (מ-484 מיליון ל-581 מיליון איש ב 2030). גידול זה, יחד עם התמעטות משאבי הקרקע הזמינים לגידול מזון, יביא לעלייה משמעותית בביקוש למזון אל מול ההיצע הקיים. עוד ציין בדיל, כי העולם ממוקד בחיפוש אחר מקורות חלבון, ההולכים ומתמעטים והפתרון המוביל לאתגר זה הינו גידול מזון וחלבון במקורות ימיים, דגים, אצות וכד'. "חקלאות המים הינה תחום חדש יחסית, אשר החלה לצמוח במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 והחל מאמצע שנות ה-90 תחום זה נמצא בצמיחה משמעותית, בעוד ענף הדיג הגיע למיצוי ואינו צומח, בעיקר בשל מיצוי מקורות המזון הימיים מן הטבע.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
קיבולת הייצור השנתית העולמית של סקטור חקלאות המים צמחה ב-5.3% בשנה בממוצע בשנים 2001-2018. עולם החקלאות הימית עובר קפיצת מדרגה טכנולוגית המייעלת את תהליכי הגידול ומקטינה את ההשפעה הסביבתית. פיתוחים אלו באים לידי ביטוי לאורך כל שרשרת הגידול", אמר בדיל והוסיף: "על מנת לפתח מנוע צמיחה לחקלאות הימית, על ממשלת ישראל לבצע תכנית להשקעה לאומית, לבסס ולהסדיר את התשתית ההכרחית לקיומה של הפעילות על ידי הסדרת גישה יבשתית לים, באמצעות הקצאת שטחי נמל לחברות חקלאות ימית, מתן וודאות ארוכת טווח על ידי זיכיונות ורישיונות, לטווח של 20 שנה לפחות, הקצאת שטח יבשתי תפעולי בסמיכות לנמלים עבור חברות חקלאות ימית (ייתכן בעירוב שימושי), עידוד מו"פ וחדשנות".
פז גורן, מנכ"ל חברת "דג ישראלי" אומר: "אוכלוסיית העולם מתרחבת, הדגה הטבעית מוגבלת והדרך היחידה להגדיל את הייצור המקומי היא באמצעות פיתוח חקלאות ימית בישראל. בשנים האחרונות מתרחב ייבוא הדגים לישראל ובמקביל ייצור הדגים המקומי מצטמצם, בעיקר עקב פתיחת ייבוא מאסיבי של דגים מחו"ל, במכס מופחת על דגים קפואים, אשר עתיד לרדת בהדרגתיות, בין השנים 2022-2025. עוד מציין גורן: "עומדים בפנינו שני אתגרים עצומים: מחד, לקיים חקלאות ימית ישראלית כלכלית ורווחית ומאידך, להתמודד מול ייבוא אינטנסיבי, תוך מתן מענה לשוק הישראלי".
עוד השתתפו בוועידה: דלית זילבר מנכ"לית מנהל התכנון, יצחק בלומנטל מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פרופ' שאול חורב, פרופ' איתן ששינסקי, גיא סמט מנהל מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה, אמיר פוסטר מנכ"ל איגוד חברות הגז, עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין, נועם מוזס מנהל חקלאות ימית וענף הדיג במשרד החקלאות, דודי בלסר מנהל יחידת החדשנות במקורות, נחשון צוק סגן ראש העיר חיפה, עו"ד ירון קליין מנכ"ל קבוצת אתרים, משה פדלון ראש עיריית הרצליה ועוד.
