ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ אפרת רייטן מרום ערכה הבוקר סקירה אודות מגמות ושינויים במגזר הציבורי. את הסקירה ערך מר קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר.
בראשית הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ רייטן מרום: "המגזר הציבורי הוא דבר שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו כאזרחים. קיימות מגמות שונות בשוק העבודה בישראל, בהיבטים של ענפי תעסוקה, שילוב מגזרי, פערים מגדריים, ואני מניחה שגם הקורונה נתנה ותמשיך לתת את אותותיה בכל הנוגע למבנה התעסוקה, דרכי העבודה וגם השכר. לכן אנחנו מבקשים לשמוע היום אודות השינויים, המגמות והיעדים שמציבה המדינה בתחום הזה".
בפתח דבריו אמר קובי בר נתן: "המגזר הציבורי הוא משמעותי מאוד בשוק העבודה וגם בשירות לאזרח- זה מערכת החינוך, הביטחון, הבריאות, השלטון המקומי ותאגידים סטטוטוריים- זה עולם ומלואו. בחלק מהדברים המגזר הפרטי יודע להתמודד יותר טוב ויותר מהר עם שינויים- משברים או שגשוג, כמו תוספות שכר אם נדרשות, שינוי בכמויות עובדים ועוד, אבל הקורונה האיצה תהליכים שהתרחשו באופן טבעי להתאמה של המגזר הציבורי למציאת המשתנה- ראינו יצירה של פתרונות כמו עבודה מרחוק, הכשרה, וגם ניוד והשמה של עובדים, כמו למשל ברכבת שעשו לנהגים הסבה לפקחים שעבדו על החשמול וזה עבר נהדר, או פקחי מעברי גבול שהוסבו לפקחי קורונה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
על פי נתונים שהציג בר נתן, המגזר הציבורי מונה כיום כ-730,000 עובדים. 15-20% מכלל העובדים במשק, כשסך הוצאות השכר על עובגי המגזר עמד בשנת 2019 על כ- 190 מיליארד ש"ח בשנה.
השכר הממוצע לעובד במערכת החינוך בגילאי 25-65 עומד על 12,014 ש"ח, במשרדי ממשלה- 16,716 ש"ח, במערכת הביטחון- 18,261 ש"ח ובמערכת הבריאות על 16,960 ₪, זאת אל מול שכר ממוצע של 12,852 ₪ בכלל המשק. בר נתן ציין כי הנתונים אינם כוללים התייחסות להיקף משרה ושעות נוספות. לדבריו: "בעשור האחרון היו המון רפורמות משמעותיות שהעלו את השכר במגזר הציבורי ויש גם הרבה "טייסים אוטומטיים" שקורים עם או בלי קורונה או הסכמים. אחת הבעיות בנתונים המוצגים כאן היא שהבדיקה נערכת לפי תלושים ולא עובדים, כלומר אם אדם עובד אצל שני מעסיקים שונים הוא נספר כשני עובדים שונים בשכר נמוך וזה משפיע על הממצאים".
בנוסף עולה כי אחוזי הפיטורים במגזר הציבורי נמוכים משמעותית מאשר לאלה במגזר בפרטי. בשנת 2016 לדוגמא- פיטורים היו הסיבה ל- 46% מהפסקות העבודה במגזר הפרטי אל מול 16% בלבד במגזר הציבורי. נתון זה לצד קידום שכר אוטומטי מובילים למוביליות נמוכה של עובדים במגזר הציבורי.
כמו כן, מהסקירה עולה כי במגזר הציבורי אין קשר מובהק בין ציון פסיכומטרי לגובה השכר, בשונה מהמגזר הפרטי בו נראה קשר ברור. בהקשר זה ציין בר נתן כי בשנים האחרונות יש ניסיון להכניס גם למגזר הציבורי תגמול על פי פרמטרים של איכות הן בקבלה והן לאורך תקופת ההעסקה של העובד, שיצטרפו למרכיבים הקיימים שמתגמלים בעיקר על השכלה פורמלית, ותק ועוד: "אנחנו רוצים כמה שיותר לשלם עבור יכולות, עבור מי שיש לו ערך מוסף כלפי הציבור. במגזר הפרטי זה קורה – התשלום הוא לפי התפוקה של העובד. במגזר הציבורי זה לא יכול להשתנות לגמרי ביום אבל יש תהליכים לקדם את זה. הפער הכי גדול היום הוא במקצועות הטכנולוגיים וזה מורגש מאוד בכל הגופים. אנחנו נותנים פתרונות בחלק מהמקרים אבל אנחנו לא תמיד יכולים להתמודד על כל אחד מול חברת הייטק שיכולה להציע לו הרבה מאוד ביום שסיים ללמוד".
עוד התייחסה הסקירה בי היתר לפערי השכר המגדריים שעל פי הגרף שהוצג הולכים ומצטמצמים בצורה עקבית – במגמה של כאחוז בשנה. לדברי בר נתן מדובר בקצב מהיר יחסית לשינויים מסוג זה, הנובע בין היתר ממגמות של שינוי בשילוב מגדרי במקצועות שונים וגם בהתאמות של שוק העבודה. עם זאת ציין כי "התאמות מסוג זה תלויות הרבה בתרבות הארגונית של גוף כזה או אחר ולא תמיד לנו כממונה על השכר יש השפעה. אם עירייה מסוימת מחליטה לא לכנס ישיבות יומיים בשבוע אחה"צ, זה תלוי בה וזה אכן מעודד ומסייע לסגירת הפערים". כמו כן התייחס בר נתן ליעדים נוספים שמציב משרד האוצר, כמו לדוגמא שינוי מודל החזקת הרכב של המגזר הציבורי, במטרה לבטל תמריצים להחזקת רכב פרטי ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית.
