משרד הבריאות: "כשנחצה את 1,000 החולים ליום – נצטרך ככל הנראה לנקוט צעדים יותר משמעותיים"
ועדת החוקה אישרה היום (רביעי) להאריך את תקנות התו הירוק בשבועיים נוספים עד ל-9.12.21. כמו כן אישרה הוועדה להאריך עד ל-22.12.21 את ההכרזה על בידוד בפיקוח אלקטרוני, על כלל המבודדים, למעט מי שחלה עליו חובת בידוד של עד 24 שעות. בהתאם להכרזה, מבודדים שמכשירי הטלפון שלהם מאפשרים זאת מקבלים הודעות סמס המבקשות את הסכמתם לפיקוח אלקטרוני באמצעות איכון מיקומם על בסיס GPS. חבי הבידוד שאין ברשותם טלפון מתאים מקבלים שיחה טלפונית לצורך קבלת הסכמתם. מי שלא יסכים לפיקוח טכנולוגי, תופעל כלפיו אכיפה משטרתית מוגברת.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "בדיונים קודמים דובר על כך שב-1 בדצמבר משרד הבריאות יבחן הקלות נוספות ולצערי זו לא ההצעה שמובאת מטעם הממשלה אך לצד זאת גם אין הגבלות חדשות אלא הקפאה של המצב הקיים. אין ספק שההחמרה בהדבקה מחדדת את צורך הבידודים בעת הזו".
אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור: "אחרי מגמת ירידה מיוחלת רואים בשבוע האחרון עליה במספר המאומתים ומקדם ההדבקה שעומד הבוקר על 1.08. אנחנו רואים מספרים יציבים במגמת התמותה אם כי גם שם יש עליה קטנה בשבוע האחרון ועומדים על 19 נפטרים אל מול 12 בשבוע שלפניו. רוב המאומתים החדשים הם בגילאים 11-6 ואחוז נוסף משמעותי הוא גילאי 12 ומעלה שלא חוסנו, כך שאנחנו לא מייחסים זאת להתחלה של דעיכה חיסונית. לרוב האוכלוסייה לא חלפו עדיין 4 חודשים מהבוסטר וכרגע לא רואים מגמת עליה בתחלואה בקבוצות הללו".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד אמרה כי "חלק מהעלייה בתחלואה קשור בהתרופפות השמירה על ההוראות בקרב הציבור. רואים זאת יותר בחקירות האפידמיולוגיות, שפחות מקפידים על שמירה על מרחק, מסיכות או תו ירוק כולל סריקה בכניסה למקומות. ניסינו לבדוק כמה תווים נסרקים אל מול כמה נבדקים והדאטה הזו לא שמורה אצלנו מתוך שמירה על סודיות".
בהתייחסה לחיסוני הילדים אמרה כי "שלשום החלו הקופות לחסן ילדים וכבר לשבוע הקרוב נקבעו 30,000 תורים. בשלב ראשון החיסונים יינתנו רק בקופות החולים ובהמשך נראה אם יש צורך לתחנות של משרד הבריאות או חיסון בבתיה"ס. מדובר על קרוב ל-800,000 ילדים בגיל זה.
בנוגע לכניסת תחלואה מחו"ל אמרה: "אנחנו ממשיכים לעקוב אחר הנתונים המדאיגים ממדינות מדינות אירופה כשבראש הרשימה מככבות רוסיה ואוקראינה עם 1.2%, 1.3% חולים שחוזרים ממדינות אלו, ורואים הקשחה מאוד קיצונית בקריטריונים של מדיניות תו ירוק בחלק מהמדינות שלא מאפשרות חלופה של בדיקות כמו בארץ".
עוד אמרה כי "בבדיקות PCR ביום השביעי רואים אחוז היענות הרבה יותר גבוה בין אלו שנחשפו לחולה מאשר אלו שחזרו מחו"ל. ההבדל משמעותי גם בהיענות של ילדים על מול מבוגרים כאשר ילדים נבדקים יותר בבדיקה השנייה. ממוצע הבדיקה השניה של כלל חבי הבידוד הוא כ30% שזו ירידה משיא גל התחלואה באוגוסט ספטמבר של כ-40% וכן, חבי הבידוד מחו"ל אחוז הבדיקה השנייה בקרבם נמוך אל מול חבי הבידוד בארץ".
גד פרישמן המדען הראשי במשרד הבט"פ הציג את נתוני הפיקוח באמצעות הסכמון: "אנחנו עדיין יציבים על מקסימום 23% הסכמה לאכיפה טכנולוגית וזה נתון מטריד. בחודש שעבר הנתח האכיפתי הטכנולוגי מכלל רכיבי האכיפה, עמד על 40% והחודש עומד על כ-44% ושיעור הפיקוח הפרונטלי על חולים ומבודדים הינו 56% (45% מבודדים ו-16% חולים). ניתן לראות מגמת עליה החודש האחרון בשיעור הפיקוח הפרונטלי על חולים ומבודדים. ממוצע שיעור הפיקוח הפרונטלי היומי עמד בחודש האחרון על 21 ביקורים למבודדים, 8 ביקורים לחולים, ו-22 ביקורים ע"י פיקוח טכנולוגי, לאלף מבודדים".
הוא הציג תמצית ממצאי סקר שנועד לבסס תשתית להסברה שיערוך המשרד בנוגע להסכמה לשיתוף המיקום באמצעות מערכת ההסכמון: "למעלה ממחצית המרואיינים הסכימו לשתף מיקומם וככל שהגיל עולה, שיעורי ההסכמה עולים. כ–60% מהמרואיינים שבעי רצון מהמערכת, שיעורים גבוהים בקרב המסכימים לשתף מיקום ובקרב המשיבים לרוב או לכל ההודעות. ניכר כי אין רתיעה משימוש במערכת. עוד עולה מהסקר כי 73% לא שמעו על המערכת לפני שקיבלו את הסמס, כשליש מהמרואיינים ירצו בעתיד להיות מבוקרים באמצעות אפליקציה או הסכמון ורק 4% לא רוצים להיות מבוקרים".
עמוס בן אברהם, ראש מנהלת האכיפה במשטרת ישראל: "ההסכמון הוא פלטפורמה שמאפשרת להגיע באמינות גבוהה לאנשים. בתנאים קיצוניים ייפתח דיון האם ההסכמה חייבת להישאר או שיכפו על אדם לשתף מיקומו. זה מתאים מאוד להופעת וריאנט חדש שאתה צריך, כמילותיו של רה"מ, להתנפל עליו וללכוד אותו ולפעול במהירות במוקדים של אלפי אנשים. לכן, נחוץ שהכלי יישאר ולעשות הרבה דברים להגברת המוטיבציה לשתף פעולה ומבינים שאם תהיה תודעה של חומרת מצב שלא קיימת כרגע, גם היא תכריע".
לשאלת היו"ר ח"כ קריב לגבי הצימוד האלקטרוני, אמר כי "הפסיקו לדון בכך, אך כי הוא מתאים מאוד לסדר גודל של עד 10,000 איש. ערכנו דיונים על הפיילוט שכאילו היה וקיבלנו מעין הנחיה להתחיל לטפל בזה מחדש ולעשות עבודת מטה על הצימוד. לגבי מיקוד על אוכלוסיות, ניתן להשתמש בהסכמון כדי למפות איפה המוקדים ולשגר לשם אכיפה פרונטלית שהיא הכלי המכריע היחיד אך המוגבל בכמותו".
היו"ר ח"כ קריב: "אנחנו מבינים את עוצמת יעילות הכלי. אם היינו ניגשים למסע פרסום אינטנסיבי המספרים היו עולים. אני נתקל בהרבה פרסומות על הקורונה אך לא על ההסכמון ולכן אני בתחושה שקיים פער דרמטי בין ההסכמון לבין פרסומים אחרים, כאשר צריבת התודעה שבבידוד יש הסכמון חשובה לנוכח נתוני הבידודים הצפויים".
בהתייחסו לנתוני מינהלת האכיפה במשטרה אמר: "מה המשמעות של 7%-6% ביקורים למבודדים? זה מייצר הרתעה? או שהחורים ברשת גדולים מדי ונדרשת עוד קומה אכיפתית? אם מגיעים לרגע שבו אפשר לזהות אוכלוסייה מסוימת כמוקד הדבקה, כמו חוזרים ממדינות מסוימות או מוקד התפרצות של וריאנט, זנחנו את הצימוד האלקטרוני כאופציה והשאלה אם יש להידרש אליו שוב. לא רכשתם את הצמידים ולא מיציתם את המכרז".
עוד אמר: "יש כ-6,000 חולים, יש 200 ביקורים פרונטאליים אל מול 800 ביקורים בקרב מבודדים אחרים. הייתי מצפה לראות פרופורציה של 90/10 או 80/20. המספרים הנומינאליים על חולים לא הגיוניים. איבדנו את ההרתעה באכיפת הבידודים. אין כרגע הרתעה בציבור, אין פרסום של הקנסות. אין סנקציה אם אזרח לא מגיב להסכמון, אבל למה לא לשלוח הודעה מפולחת לציבור שלא שיתף מיקומו ולא ביצע בדיקה שניה. הגיע הזמן לטייב את השימוש בהסכמון ולקבוע מחדש את עדיפויות האכיפה. משהו לא הגיוני בהקצאת האכיפה בין המבודדים לחולים. לא הגיוני לקיים 800 ביקורים למבודדים ו-200 לחולים. האכיפה חייבת ללכת קודם כל לחולים. ביקורים הם כלי הרתעתי ואם מגיעים ל-350 חולים בביקורים פלוס הסכמון מתוך כ-6,000 חולים אלו נתונים מטרידים הדורשים שיפור".
בהתייחסו לאכיפת בידודי ילדים אמר: "אם היום 2/3 מהחולים הם ילדים יש לבדוק גם את סוגית ביקורי הבית אצל הורי קטינים מבודדים. אפשר לקבוע שזה ייערך אחה"צ/ ערב כי בבוקר ההורים יוצאים לעבוד. אני לא מכיר איסור בחוק לבדוק האם הקטין שוהה בבידוד".
בחלקו של הדיון על הארכת תקנות התו הירוק אמרה אילנה גנס ראש מטה שירותי בריאות הציבור: "אתמול ראינו סגירת בי"ס בעקבות התפשטות התחלואה. אנחנו עוקבים אחר מתווה כיתה ירוקה ולעיתים נאלצים לסגור כיתות אך כרגע אין כיוון להחמרה ונמשיך לעקוב אחר המגמות. יש מאמץ לעצור את התחלואה בנקודה הזו. כרגע מסתכלים על מקדם התחלואה ואם נעבור את המקדם של 1.2 נצטרך ללכת להחמרות שיבוא לביטוי בצמצום התקהלויות בשלב ראשון כולל מקומות הפועלים בתו ירוק כמו אירועים שבהם רואים יותר הדבקות. כמו שהסרנו הגבלות כנראה שנצטרך להחזירן בהתאם להתפשטות התחלואה. כשנחצה 1000 חולים, זה אירוע שנצטרך ככל הנראה לנקוט בו צעדים יותר משמעותיים מבחינת הגבלות. קשה לעצור תחלואה כשמגיעים לממדי תחלואה משמעותיים, כל פעולה שננקוט בשלב כזה תהיה פחות אפקטיבית".
היו"ר ח"כ קריב אמר: "בסוגית התו הירוק, אם נראה שאיננו בראשית גל חמישי, יגיע הזמן לנצל את השקט ולהתכנס להבנה שיש סוגים שונים של אירועי הידבקות כמו אולמות אירועים או מקומות שאינם בישיבה. אי אפשר לגזור גזירה שווה בין מוזיאון לבין דיסקוטק".
עוד אמר: "בגלל התו הירוק לעובדים אני מוטרד מהאמירה שכל מוסדות ההשכלה הם בתו ירוק, כי הסכנה שם הרבה יותר פחותה מאשר בקניון. הגדרת אוניברסיטה ככזו גוררת אחריה חיוב תו ירוק לכל עובדיה. זו לא פגיעה קלה בזכויות או בציבור קטן של עובדים".
תמך בתקנות ובהכרזה: יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב.
