20 אלף ילדים ממתינים לטיפולים התפתחותיים – ושנתיים לא נמצאת דרך להעביר תקציב שכבר אושר

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ מיכל שיר סגמן, קיימה היום (שני) דיון על המצב הקיים ביחידות להתפתחות הילד.

שיר גור, מנהלת הפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד בגיל הרך, אמרה: "106 יחידות ציבוריות להתפתחות הילד פועלות בארץ ומעניקות שירות טיפולי לכ-40,000 ילדים עם קשיים או עם עיכובים התפתחותיים. כ-90% מהן פועלות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. כ-20,000 ילדים ממתינים בתור לטיפולים התפתחותיים, ובפריפריה התור בחלק מהמקצועות עומד על כשנה המתנה ואף יותר. חלק מהיחידות הפסיקו לקלוט ילדים חדשים לרשימות ההמתנה.

גור המשיכה: "רק לאחר שנסגרו 15 יחידות להתפתחות הילד והיחידות עמדו בפני סגירה כללית, ומאבק ממושך, הושג באוגוסט 2020 הסכם זמני, בין משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי, על המשך הפעלתן. סוכם בו על תשלום קבוע של 165 ש"ח על ידי קופות החולים ליחידות עבור כל טופס 17. בתעריף זה של 165 ש"ח עדיין נדרש הגוף המפעיל את היחידה להשלמה כספית משמעותית של עלות הטיפול (תעריפון משרד הבריאות עצמו נוקב בסכומים של 228-250 ש"ח עבור טיפול התפתחותי). עוד סוכם על תקצוב ישיר של היחידות על ידי משרד הבריאות בהיקף של 15 מיליון ש"ח לשנה במשך שנתיים, אך עד כה לא התקבל תקצוב זה."

עוד ציינה: "על פי סקר שערכנו בחודש מרץ 2021 ביחידות עולה מחסור חמור בכוח אדם מקצועי, במיוחד בפריפריה ובקרב דוברי ערבית ויידיש שמונע את צמצום התורים: 96% מהיחידות חסרות אנשי מקצוע בתחום קלינאות התקשורת. 82% מהיחידות חסרות אנשי מקצוע בתחום הריפוי בעיסוק. 53% מהיחידות חסרות אנשי מקצוע בתחום הפיזיותרפיה. 50% מהיחידות חסרות אנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית. 73% מהיחידות חסרות אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה. על פי דו"ח של משרד רה"מ, ממאי 2021, קיים מחסור משמעותי בכ"א במקצועות הבריאות, שרק ילך ויחריף באופן משמעותי בעשור הקרוב. הן בשל השכר הנמוך והן בשל מחסור במסלולי הכשרה. ללא מעורבות ממשלתית מידית במצב, יתרוקנו השירותים הציבוריים מכ"א, ושירות התפתחותי יינתן רק למי שידו משגת לשלם באופן פרטי. "

עו"ד רויטל לן כהן, מנהלת תחום שילוב בחינוך בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים: המשמעות ארוכת הטווח של אי מתן הטיפולים בגיל הצעיר ביותר האפשרי היא ההבדל בין ילד אשר ימצה את הפוטנציאל שלו ויתרום למדינה, לילד שייתכן וכבוגר יהפוך לנטל על המדינה. מחקר מצא כי כ-80% מהאסירים הפלילים בישראל הם ילדים שהיו לקויי למידה והיו במסגרות הרגילות ונשרו ממסגרות החינוך בשלב היסודי או קצת מאוחר מכך. ב-60% מהמשפחות של הילדים עם לקויות הלמידה יש הורה שאינו עובד כי מראש הוא צריך לטפל בילד או כי כל יום מתקשרים בעשר שיבוא לקחת את הילד. אם לא ניישר קו בכל הקשור לאנשי המקצוע – הכשרות ולימודים, תקנים ושכר – נהיה עסוקים כל העת בכיבוי שריפות קטנות במקום במניעת הבעירה.

זהר לרר פטקין, מנכ"לית האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת, אמרה: "קלינאית תקשורת המועסקת כשכירה במשרדי החינוך או הבריאות או בקופות החולים נשארת עם 27 ש"ח נטו לשעה מהטיפול. זה פחות מעלות הבייביסיטר. עשינו עבודה כלכלית עם שלמה מעוז שמראה בנתונים כי טיפול בילדים בגיל מוקדם תהפוך אותם לאזרחים מועילים ומשלמי מיסים, שיחזירו את ההשקעה ואף יניבו רווחים למדינה. זהו עניין תקצבי והוא בר תיקון מיידי."

ד"ר הדר ירדני, מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות, ציינה: "מאז החלת הרפורמה בהתפתחות הילד בספטמבר שנה שעברה, הוקמו עוד 20 יחידות להתפתחות הילד, ועוד 9 בתהליכי הכרה. נפתחו גם שני מכונים חדשים להתפתחות הילד. הם לא היו מקבלים הכרה ללא איוש המשרות הדרושות, וסך הכל אוישו כ-200 משרות בקופות החולים. בין היחידות שנפתחו יש יחידות בנצרת, טירה, עדי נגב, ג'יסר א-זרקא, כפר עציון, מג'דל שמס ועוד. זו פריחה שלא הייתה הרבה שנים."

ליאור ברק, סמנכ"ל קופות חולים במשרד הבריאות, אמר: "בעשור או שניים האחרונים, כמות הילדים יותר מהכפילה את עצמה, וכמות העוסקים בתחום לא. אנחנו מאמינים שהפתרונות צריכים להינתן במערכת הציבורית, ויש כיום מבחן תמיכה של 80 מיליון ש"ח כל שנה לקופות להגדלת מימון הטיפולים. עבדנו קשה בשת"פ עם הרשויות המקומיות ודאגנו להעלאת התעריף ל-165 ש"ח, וביחידות החלשות יותר זה כמעט מהווה הכפלה של התעריף למפגש. זו שאלה איך הקופה משלמת 165 ש"ח והמטפל מקבל 27 ש"ח, אבל צריך לדעת למי להפנות את השאלה.

עוד אמר ברק: "מנכ"ל המשרד עומד בראשות ועדה לבחינת הרפורמה בהתפתחות הילד, אשר מתכנסת כל חודשיים, ובוחנת את כל האספקטים בתחום – זמני המתנה, כח אדם וכו' – והיא בראשות המנכ"ל כי היא ועדה אופרטיבית ולא רק ממליצה. הוועדה תקבל החלטות בכל ישיבה ומיד תוכל ליישם אותן. לגבי ה-30 מיליון ש"ח, אכן היה עודף תקציבי שרצינו להעביר באופן חד פעמי. רצינו להעביר פעמיים 15 מיליון, אך מבחינה משפטית לא יכולנו להעביר אותם דרך קופות החולים והיה חסם להעביר אותם ישירות ליחידות. ננסה לעגן את המשאב הזה מחדש בדיונים מול משרד האוצר. לשאלת יו"ר הוועדה כיצד הוועדה יכולה לסייע בנושא, השיב ברק כי הוועדה תוכל לעזור לשכנע כי תתאפשר העברת הכסף ישירות ליחידות."

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן סיכמה את הדיון: "הוועדה קובעת שהעובדה שזמן ההמתנה לאבחון וטיפול ביחידות להתפתחות הילד כל כך ארוך, היא בלתי נסבלת. העובדה שילדים מבתים מבוססים כלכלית יכולים לקבל טיפול במגזר הפרטי – יוצרת פערים ופוגעת בשוויון. זוהי פגיעה בזכות הילדים לבריאות וחינוך. הוועדה קובעת שהטיפול בילדי ישראל 'נופל בין הכיסאות' כי אין גורם שמתכלל את הטיפול.הוועדה קוראת למשרדי האוצר והבריאות להעלות התעריף המשולם לעובדים במקצועות הפרא רפואיים ביחידות להתפתחות הילד, להגדיל את השכר המשולם לרופאי התפתחות הילד ולפתור את סוגיית תקצוב היחידות להתפתחות הילד. הוועדה מבקשת עדכון לגבי דרך העברת הסכום החד פעמי שניתן ליחידות להתפתחות הילד, על סך 30 מלש"ח, ממשרד הבריאות ליחידות. הוועדה מבקשת עדכון שוטף בנוגע לישיבות ועדת המעקב לרפורמה בהתפתחות הילד, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, הן בהחלטות לאורך הדרך והן בדו"ח הוועדה בסיום עבודתה. מנכ"ל משרד הבריאות יוזמן לוועדה לישיבת מעקב בנושא."