בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, קיבל את עמדת המדינה ודחה את עתירתו של אליהו קלדטה נגד מפכ"ל המשטרה, חטיבת אבטחה ורישוי של משטרת ישראל ורשות הרישוי בעיריית תל אביב. העתירה שנדחתה הוגשה בגין החלטת המשטרה להסיר את אישורה להפעלת עסקו של העותר, לאחר שהתברר כי העותר אינו הבעלים של העסק אלא משמש כסות לעבריין בעל קשרים לארגוני פשיעה.
במהלך שנת 2020 פתח העותר עסק מסוג מוסך בשם "אמ.סי.מוטורס בע"מ" בנכס המיועד להריסה. במסגרת הליכי הרישוי פנה העותר למשטרה והצהיר כי הוא הבעלים היחיד של העסק. לאור האמור קיבל העותר את היתר המשטרה. בעקבות מידע שהגיע למשטרת ישראל שלפיו בעל העסק אינו העותר אלא אדם אחר, המוכר למשטרה בשם נועם דגן, נערכה במקום ביקורת והעותר הוזמן לחקירה באזהרה. במהלך מאי 2021 החליט מפקד מרחב יפתח להסיר את אישור המשטרה לעסק. על החלטה זו הגיש העותר השגה אשר נדחתה על ידי ראש מדור רישוי בחטיבת האבטחה במשטרה.
לאור האמור עתר העותר בטענה כי ההחלטה לבטל את האישור להפעלת עסק הינה החלטה קיצונית ולא סבירה הפוגעת בחופש העיסוק שלו ושל משפחות העובדים בעסק, שנעשתה לטענת העותר לאור העובדה כי המשטרה "מחפשת" את דגן עקב סירובו לשמש כמקור מודיעיני שלה. עוד הוסיף העותר כי לאור העובדה שהמשטרה מתעמרת בדגן ולא מאפשרת לו להיות בעל עסק, רכש העותר את העסק מדגן, אשר משמש כמנהלו המקצועי של העסק בלבד. מאידך הבהירה העיריה כי לעסק לא היה מעולם רישיון שכן העותר לא קיבל היתר חורג להפעלת הנכס וכי ממילא סירוב המשטרה אותו אימצה, מונע ממנה להמשיך ולטפל בבקשה לרישיון עסק.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לטענת המשטרה יש לדחות את העתירה על הסף לאור חוסר ניקיון הכפיים של העותר העושה דין לעצמו ומפעיל את העסק בניגוד לדין ולהחלטת בית המשפט וכן לאור העובדה כי העותר משמש כאיש קש לדגן אשר הינו עבריין רישוי בעל קשר לארגוני פשיעה. כן נטען, כי יש לסלק את העתירה גם לגופה מאחר ומדובר בהחלטה סבירה ומתחייבת ממצג הנתונים הגלויים והסמויים אשר עמד לפני המשטרה מאחר ובהמשך הפעלת העסק יש בכדי לסכן את שלום הציבור וביטחנו.
במסגרת פס"ד קבע בית המשפט כי: "למעשה ניתן לדחות את העתירה על הסף עקב חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמי של העותר והן לגוף העתירה, שכן המשטרה הוכיחה ברף הנדרש ואף מעבר לנדרש מראיות מנהליות שבעל העסק אינו העותר אלא דגן ושהעותר משמש כסות או איש קש לדגן."
עוד נקבע כי חוסר ניקיון הכפיים נובע בין היתר כיוון "והנה, למרות זאת, העותר מפעיל את העסק החל מתחילת שנת 2020 ועד היום וממשיך להפעילו למרות שמעלום לא היה רישיון לעסק ולמרות שלא קיבל צו ארעי מבית המשפט כפי שביקש ולמרות שאישור המשטרה שניתן לו בוטל. אין לקבל את טענת ב"כ העותר שכולם נוהגים כך במדינת ישראל באופן שקודם כל פותחים עסק ואז מנסים לקבל רישיון תוך כדי הפעלת העסק, …"
בית המשפט אף הוסיף כי: "כאמור, גם לגוף העניין הוכח בפני בראיות הנדרשות במשפט מנהלי ומהחומר החסוי כי העותר אינו בעל העסק אלא בעל העסק האמתי הינו מר דגן שהעסק משמש כסות לגורמים עבריינים, מצב שאין להתירו בכל מקרה גם אם היה העותר בעל העסק (ולא כך הוא)."
"ואכן לא בכדי העותר לא דיווח על עובדי העסק ועל דגן, שכן הוא ידע, כפי שהצהיר ב"כ בדיון, שהמשטרה לא תיתן רישיון עסק במקרה שדגן מעורב ולכן גם הצהיר שזו הייתה הסיבה שרכש את העסק, קל וחומר כיוון שידע שדגן אינו עובד מקצועי בעסק אלא הוא למעשה בעל העסק. על סמך מצג שווא זה של העותר נתנה המשטרה את האישור לעסק, אישור שאחר כך שהתגלה מצג השווא, בוטל."
"מדובר בדמות מפתח בפרשה שנטען על ידי העותר שהוא מנהל מקצועי בלבד למרות שנראה "שידו בכל ויד כל בו" וברי שהוא מעורב ואף נחקר במשטרה ושלעתירה יכולה להיות השלכה עליו ולמרות זאת הוא בחר שלא להצטרף/ ואו להגיע להליך או ליתן תצהיר ו/או לתמוך בעותר ובמצב דברים זה, כשהוא מודע להליך ולהשלכותיו קולו הנודם מדבר בעד עצמו."
את מפכ"ל המשטרה וחטיבת הרישוי של משטרת ישראל ייצגה עו"ד מאיה לויאן, מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), רשות הרישוי בעיריית ת"א ייצגה עו"ד יפה דסה – דוד. את הליך הרישוי ניהלו יחידת הרישוי והאבטחה במחוז ת"א ומרחב יפתח במשטרת ישראל.
