ראשי הרשויות בעוטף עזה דורשים: עוד סמכויות לפינוי תושבים בחירום
ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ נירה שפק, קיימה היום (רביעי) דיון על סטטוס מוכנות רשויות המדינה להפעלת תכנית פינוי יישובי עוטף עזה.
יורם לרדו, ראש רשות החירום הלאומית, אמר בדיון: "תכנית 'מרחק בטוח', לפינוי אזרחים מקווי מגע, בדגש על הצפון ועוטף עזה, אושרה ברמת שר הביטחון וצפויה לעלות לאישור ברמת ועדת השרים לענייני עורף, שצפויים לדון בה ולאשר בינואר. שר הביטחון ביקש לבחון חלופות נוספות, עקב מה שקרה במבצע האחרון, שבו הצבא החליט שלא להפעיל את התכנית, משיקולים שלא נפרט בפורום זה, אולם כן ראינו לנכון לאפשר לאנשים להתפנות ולסייע להם. תכנית הפינוי האזרחי היא העדיפה, לדעתנו, וצריכה להיות מוסדרת כברירת המחדל, כיוון שהיא מושתת על בחירת האזרחים. התכנית נמצאת בהתהוות וצריכה להיות בהובלת ראשי הרשויות, אך בכל מקרה תחל לאחר המלצת צה"ל, בשים לב לסיכון החיים או הקושי לקיים אורח חיים סביר במרחב הלחימה, וכמובן באישור הדרג המדיני."
עוד אמר: "ראשי הרשויות מבקשים מאיתנו תקציב וגמישות בקבלת ההחלטות כלפי התושבים שלהם, וזו החלטה ברמת הדרג המדיני גם כן. אני תומך ברעיון שכל ראש רשות יוכל לסגור מראש הסכם נצור מול יעד ההתפנות שהכי מתאים לתושביו, בהתאם לתקציב, ובמקרה כזה גם פינוי בהחלטת הצבא ייעשה ליעד שבחר ראש הרשות. התקציב שאנו חישבנו לתכנית הוא 31.8 מיליון ש"ח לשבוע, ונדרש גם עדכון של החלטת הממשלה 'מלון אורחים' לשם כך."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אלי רגב, מנהל מינהל חירום במשרד הפנים אמר בדיון כי "נערכה עבודה אשר חישבה את עלויות ההתפנות, לרבות מחיר ליום לתושב, וכך הגיעו לאותו תקציב של 31.8 מיליון ש"ח לשבוע, שיהיה חלק מעדכון החלטת הממשלה, וכך תיווצר למעשה הרשאה להתחייב וראשי הרשויות יוכלו לנהל מו"מ על חוזים נצורים. עוד הדגיש רגב כי בכל מקרה, גם בהתפנות ביוזמה אזרחית, עדיין יהיה המשך ליווי מעטפת של התושבים ע"י גורמי רפואה, רווחה וכד'. ח"כ שפק אמרה כי המחיר שחושב בעבודת משרדי הממשלה הוא 320 ₪ ליום, לנפש, וכי היא ביקשה מהביטוח הלאומי לבחון כיצד ניתן להעביר זאת ישירות למתפנה, אפילו באשראי דיגיטלי, ובוודאי כאשר אדם מעונין להתפנות ליעד אחר מזה שהחליט ראש הרשות."
עופר גולן, מנהל מחלקת ביטחון בביטוח לאומי, ציין: "התבקשנו לבחון ארנק דיגיטלי, או בעצם גיפט קארד, אך זה לא אפשרי. מדובר באלפי כרטיסים, וחברות האשראי אשר מנפיקות אותם דורשות עשרות שקלים לחודש לכרטיס, גם כשהוא במצב המתנה. אמנם עבודת המטה שלנו בנושא לא הסתיימה, אך זו הוצאה מטורפת."
ח"כ בן ברק תהה: "חברות האשראי הפרטיות מבינות שזה לשעת חירום, והן אומרות, שעם כל הכבוד, כל כרטיס כזה ישלם דמי כרטיס כל חודש? נראה לי נכון שהכנסת תקבל את תגובת חברות האשראי למה סביר לדעתן לגזור קופון בשעת חירום."