ועדת הבריאות קיימה היום (חמישי) דיון בנושא עידוד צריכת לחם מלא. בראשית הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן: "הוועדה רואה חשיבות לעידוד צריכת לחם מלא, ובכלל לחמים ומזונות בריאים וזה אחד היעדים שהצבתי לוועדה. לאחרונה הוטל מס על המשקאות הממותקים ועל כלים חד פעמיים מתוך ההבנה שהדברים האלה פוגעים בבריאות ובסביבה. אנחנו כאן רוצים להגיד מה כן טוב ונכון לצרוך, נקשיב לנתונים ולעמדות השונות ונחליט איך נכון לקדם את זה. בהמשך הדיון בישרה ח"כ סילמן כי ביום שני הקרוב, אכריז במסגרת השדולה לביטחון תזונתי יחד עם השר מאיר כהן על תוספת תקציבית משמעותית לתחום הביטחון התזונתי בישראל וחידוש המועצה לביטחון תזונתי.
פלורה קוך דוידוביץ' ממרכז המחקר של הכנסת סקרה את תחום הפיקוח על המזון בישראל כיום. לדבריה "הפיקוח מתייחס היום בעיקר לשיקולים כלכליים אבל לא רק. משרד הבריאות אינו חבר בוועדות האמונות על הפיקוח ואין לו תפקיד בתהליך העבודה. על פי מסמך שהועבר לנו המשרד סבור שיש להסיר פיקוח מחירים מתשעה מוצרי מזון הנמצאים כיום בפיקוח, ולהוסיף 14 מוצרי מזון חדשים ובהם פירות וירקות מסוגים שונים, קטניות ודגנים מלאים (מצ"ב מסמך).
פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות הציגה נתונים אודות חשיבות צריכת דגנים מלאים. לדבריה, "10% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בסוכרת, בכל שנה מתווספים עוד 15-30 אלף חולים, כאשר חולה סוכרת עולה למערכת פי 2 מאדם ללא סוכרת, ולכן כדאי גם כלכלית למנוע אותה מלכתחילה. המחלה נפוצה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית והבדואית". עוד עולה מהמצגת כי מחקרים רבים מהעשור האחרון מראים שצריכת דגנים מלאים מפחיתה בעשרות אחוזים סיכון לתחלואות שונות- גידולים סרטניים במערכת העיכול: ב- 22%, מחלות לב וכלי דם ב- 25%, יתר לחץ דם ב- 21%, תמותה אחרי התקפי לב ב- 31% ותחלואה כללית ב -26%.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ אלון טל (כחול לבן) הוסיף: "היום נמצאים בפיקוח מוצרים שאינם בריאים כמו מרגרינה, שמנת 38% ועוד. אם נצליח להכניס לפיקוח את הלחם המלא זה יהיה צעד ענק ואני מקווה שנוכל לקדם את זה, אבל זו פסיעה ראשונה בדרך להביא את המזון הבריא לפיקוח".
סגן השר אביר קארה אמר: "חשוב לעודד צריכה של לחם מלא אבל מחירים מפוקחים מייצרים קרטלים ומונופולים . צריך להסיר את הכל מפיקוח. יוקר המחיה בישראל הוא לא גזירת גורל אלא תוצר של מדיניות, כי המדינה מנסה להתערב בשוק בצורות כאלה ואחרות וזו הסיבה שאין היום בישראל מאפיות קטנות, הרגולציה חיסלה אותם. דורשים אישורים ודברים לא הגיוניים. צריך להוריד רגולציה, לפתוח את השוק לתחרות, להוריד מכסים על הייבוא ולאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לשוק, כך המחירים ירדו והאזרחים יוכלו בריא יותר. אם תכניסו עוד מוצרים לפיקוח תפגעו במכוון, באיכות וביעילות"
אביגיל ונקרט ממשרד האוצר, חברה בוועדת המחירים, חיזקה את דברי קארה: "ברירת המחדל מבחינתנו היא לא להכניס מוצרים לפיקוח, זה מעודד קרטליזיציה ועיוותים שונים בשוק ומרכז יצרנים לתמחר במחיר המרבי. המחירים בארץ גבוהים יותר מחו"ל לא רק אבל גם בגלל פיקוח המחירים. החמאה והחלב הן אכן דוגמא לבעיות שנוצרו בשוק". עוד הסבירה כי ועדת המחירים המקצועית ממליצה לשרים על צעדים והם אלה שמחליטים מה מהם לקבל וליישם.
רימונה חן, משרד הכלכלה, אמרה: "החשיבה היא לעודד את הציבור והמודעות שלו לצריכת המוצרים הבריאים על ידי יצירת תחרות ורצון לייצר את המוצרים האלה ולא רק על ידי פיקוח מחירים. יש לנו למשל סלי מחירים שמפורסמים בכל רבעון באתר, ננסה להגביר את הפרסום והתדירות ולתת יותר דגש למוצרים הבריאים".
יו"ר הוועדה ח"כ סילמן אמרה בתגובה לדברים: "השוואות מחירים פומבית היא דרך מצוינת לעודד הורדת מחיר למוצרים האלה ואני מעודדת את זה".
ד"ר אורי מאיר צ'זיק, המרכז להנהגת הבריאות, ציין: "אחד המהלכים החשובים ביותר לעידוד צריכת לחם מלא הוא הצעד הרגולטורי. אנחנו לא יכולים להגיד שלחם לבן מזיק ולא ליצור מאידך מהלך רגולטורי שמעודד צריכה של לחם מלא ומפחית צריכה של סוכר מעובד. כל הצעדים שנעשו עד היום לעידוד צריכת לחם מלא לא מספיקים, צריך צעדים נוספים. אין דרך טובה יותר לעשות זאת במבנה השוק הקיים".
אלעד מלכא, מארגון ה'אינטרס שלנו- הלובי שלך בכנסת', אמר: "מבירור שערכנו במאפיות וטחנות קמח עולה שלטחון קמח מלא לוקח פי 10-14 יותר זמן מקמח לבן ולכן לדבריהם זה מייקר משמעותית את הקמח המלא. לפי דו"ח ועדת המחירים רק 8% מהמכר בישראל זה לחם מפוקח, ועל סמך הנתון הזה לא בטוח שהפיקוח מנגיש את המוצרים לציבור בפועל. קרטל המאפיות שנחשף לפני מספר שנים נשען למעשה על היצמדות על המחיר המפוקח ולא לרדת ממנו".
בתגובה לדברים השיבה נציגת משרד האוצר כי נתון זה אינו כולל את צריכת הלחם המפוקח על ידי הגופים המוסדיים. ח"כ סילמן את נתוני השב"ס לפיהם רק בשנה האחרונה צרך הארגון בשנה האחרונה – לחם אחיד 630,000 כיכרות של לחם אחיד מפוקח, 520,000 כיכרות של לחם אחיד פרוס מפוקח. לדבריה "יש כאן צריכה עצומה של הגופים המוסדיים שיכולה להוריד מחיר בקלות". עוד ביקשה סילמן מוועדת המחירים לברר ולדווח לוועדה את נתוני צריכת הלחם מפוקח בכלל הגופים המוסדיים בישראל.
