סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, אשר נערך בשבועות האחרונים, בחן את תפיסות ועמדות הציבור בנוגע להטרדות מיניות באינטרנט.
הסקר העלה כי רובו המוחלט של הציבור (98%) עושה שימוש באפליקציות בטלפון או באינטרנט כל יום. כשליש מהמשיבים (32%) הצהירו כי פנו אליהם באינטרנט או באפליקציות באמירות מיניות שגרמו להם לאי נוחות. שיעורים אלו עולים בקרב נשים (37%), צעירים בין הגילאים 18-34 (37%) ובעלי רמת הכנסה מתחת לממוצע (35%). 46% מהנשאלים ציינו שפנו אליהם באמירות מניות ברשת שגרמו להם לחוסר נוחותו-14% מכלל המשיבים לא היו בטוחים בכך.
חמור מכך, כרבע מהמשיבים (23%) ציינו כי הוטרדו מינית באינטרנט או באפליקציות, כאשר שיעור זה גבוה בקרב נשים (27%) וצעירים בגילאי 18-34 (28%). כשני שליש (65%) ציינו כי לא הוטרדו מינית באינטרנט או באפליקציות ו-12% השיבו כי אינם יודעים האם זו הטרדה. מעניין לראות כי השיעורים הללו משתנים בין המגזרים- כמות המשיבים מהמגזר הערבי שלא ידעו להגיד האם מה שעברו עונה על הגדרת הטרדה מינית גדול יותר מפי 2 (24%) מאשר שיעור המשיבים מהמגזר היהודי שלא ידעו אם מה שעברו עונה על הגדרת הטרדה מינית (10%).
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
כ-6% מהמשיבים הצהירו כי חוו סיטואציה בה מישהו הפיץ סרטון או תמונה שלהם בעלי אופי מיני ללא רשותם. שיעורים אלו עולים בקרב המגזר הערבי, שם 15% השיבו כי חוו סיטואציה כזו.
מעל רבע מהמשיבים (27%) הצהירו כי ביקשו מהם לשלוח תמונות או סרטונים אינטימיים . נשים התבקשו לשלוח תמונות או סרטונים אינטימיים פי 2 מאשר הגברים (30% לעומת 16%, בהתאמה), למעלה משליש מהצעירים (18-34) התבקשו לעשות זאת אך גם כרבע (24%) מקרב המשיבים המבוגרים (35-54). 14% הצהירו כי שלחו תמונות או סרטונים אינטימיים שלהם, לעומת 86% שלא שלחו. לצד זאת, נתון אחד מוסיף מקום לאופטימיות: רק 1% בלבד מהמשיבים הצהירו כי שלחו תמונות או סרטונים אינטימיים של מישהו אחר ללא רשותו, לעומת רוב מוחלט של 99% שהשיבו שלא עשו דבר כזה.
כ-46% הצהירו כי הם חושבים על ההשלכות העתידיות לפני שהם שולחים תמונה או סרטון, לעומת כ-43% שאינם חושבים על השלכות אלו. היתר הצהירו כי אינם שולחים (12%) תמונות או סרטונים. שיעורים אלו יורדים בקרב צעירים: מעט יותר משליש (38%) מהמשיבים בין הגילאים 18-34 השיבו כי הם חושבים על ההשלכות בטרם השליחה.
פחות מעשירית (8%) ממי שחוו הטרדה מינית ברשת התלוננו על כך. מבין אלו שבחרו לא להתלונן על כך (92%), כשליש (32%) השיבו כי הסיבה לכך הייתה שלא האמינו שהמשטרה תעזור להם וכרבע (25%) ציינו כי לא רצו להיחשף.
כשני שליש מהמשיבים (67%) הצהירו כי הם מצפים שלאחר ההטרדה המטריד/ה ישלם מחיר על הפגיעה. שיעור זה גבוה יותר בקרב אלו שלא הוטרדו מינית באינטרנט או ברשתות החברתיות (74%).
4% בלבד מקרב המשיבים סבורים כי יש הגנה מספיקה על קורבנות של פגיעה מינית ברשת, לעומת רוב מובהק (91%) שסבור שההגנה אינה מספיקה. השיעור אף גבוה יותר בקרב הנשים; 93% מהמשיבות ציינו כי אין הגנה מספיקה לקורבנות. רק 3% מהנשים השיבו כי ההגנה ברשת מספיקה.
על פי המשיבים, המאפיינים המרכזיים של פגיעה מינית באינטרנט או באפליקציות שצוינו על-ידי הציבור הם: חוסר יכולת לשלוט על הקף התפוצה של סרטון או תמונה (80%), חשיפה לקהל רחב של צופים (76%) והפגיעה מתמשכת כי לא ניתן להסיר את התמונה או הסרטון מהאינטרנט (71%).
אורנה היילינגר מאיגוד האינטרנט הישראלי אמר: "לצערנו האלימות המינית והפשיעה המינית מקבלת כיום במה מרכזית וזמינה ברשת. מה שגורם לכך שכמעט כל גולש עלול להיות חשוף לעבירות המין ולאלימות מינית. כולנו פחות מוגנים ובעיקר הנשים. הסקר מאיר שוב את העובדות, "דיק פיק" זה לא מצחיק, והפצה של תוכן אישי עם אופי מיני, היא פגיעה שקשה למצוא לה נחמה. רק חינוך לאורך שנים, הסברה אינטנסיבית וחוצת גילאים, החל מגילאים צעירים מאד פניה ישירה לפוגעים ובני משפחותיהם (שלעיתים לא מבינים את עומק הפגיעה שלהם), וכמובן תהליכי חקיקה, אכיפה וענישה משמעותיים לצורך הרתעה אמיתית יכולים לחולל שינוי. זה חייב להיות כאן ועכשיו. עם הטכנולוגיה של היום, אי אפשר להמתין לתהליך ממושך כמו שהיה בחוק הטרדות מיניות."
