חה"כ מופיד מרעי: "במקום להשקיע ביבוא בואו נשקיע בסבסוד החקלאות וחיזוק המשקים"

במסגרת יומה השני של ועידת ישראל לחקלאות, התקיים היום (חמישי) מושב מיוחד בנושא הערכות הגנת הצומח לסוגיית הרפורמה העלולה להחדיר לארץ מזיקים ולסכן את בריאות הציבור, בהשתתפות ח"כ מופיד מרעי (כחול לבן), ד"ר נמרוד ישראלי – מומחה להגנת הצומח, ד"ר זגרון גל – מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה , חזי דניאל – חקלאי ומזכיר האגודה החקלאית אחיטוב, רני ברנס- חקלאי.

חבר הכנסת מופיד מרעי ציין: "אנחנו קשובים כמפלגה, כולנו נרתמים לטובת החקלאות- החקלאים הם אלו שצריכים להכריע בתוך תהליך גיבוש הרפורמה. בסופו של דבר אנחנו מסתכלים על הסכנה בייבוא ועל הפלישה הביולוגית, על העלות מול תועלת, איך אנחנו מקדמים את הצמצום באיום, איך אנחנו יכולים לבדוק את המכולות ומהם האמצעים, אני אומר- כל ההשקעה הזו, כל העלות שאנחנו חייבים לעשות אותה בכדי לייבא, בואו נשקיע אותם במשק הישראלי על כל גווניו. בואו נחזק את החקלאות. ברגע שנייבא אנחנו הלכה למעשה סוגרים משקים, צריך לעודד ולסבסד את החקלאות ולחזק את המשקים שלנו כדי שנוכל לאכול ירקות, פירות, בשר וביצים מתוצרת הארץ".

רני ברנס, חקלאי, התייחס לדברים ואמר: " הגנת הצומח הוא מעל הרפורמה. פקחים של הגנת הצומח יבדקו את המכולות. מישהו יכול לבדוק 100 מכולות? הרי זה ברור שייכנסו לכאן מזיקים ויפגעו בנו".

ד"ר נמרוד ישראלי מומחה להגנת הצומח התייחס ואמר: "הגנת הצומח היא הזדמנות אדירה, בהודו 50% מהיבול של המנגו הלך ממזיקים זה המצב של מי שמאפשר כניסה של מזיקים, 50% מהיבול שם שוב נפל והייצוא בירידה. האם מצבנו טוב פה? לא. הרפורמה היא קטסטרופה. לא יעלה על הדעת דבר כזה בימים שאנחנו לא יכולים לטוס ממדינה למדינה, לתת עכשיו לתוצרת חקלאית לטוס ממקום למקום".

גל זגרון מנהלת אגף מזיקים והגנה במשרד להגנת הסביבה התייחסה לטענות ואמרה : "אנחנו מכירים היטב את הנזק שמזיקים שפולשים יכולים לגרום, ניסינו בכל הכוח להתנגד לרפורמה ולא צלחנו. אנחנו חושבים שצריך לעשות בדיוק ההיפך מהרפורמה. רוצים להוריד את יוקר המחיה? זה יגרום ההיפך המחיר רק יעלה, לא ראיתי רפורמות כאלו שצלחו.

יאיר אשל נספח ישראל בהודו התייחס לדברים ואמר: "אני לא מכיר את הרפורמה כאן אבל תראו מה קרה בהודו- "רצו לעשות רפורמות לפני שנה ובטלו אותה כי החקלאים לא אפשרו לזה לקרות. רצו לאחד חקלאים ולחברם לגופים גדולים, להסיר את מחירי המינימום וליצור שיווק אינטרנטי, החקלאים יצאו לרחוב חסמו כבישים, צרפו אליהם את הציבור וגופים במשק והצליחו להוריד את הרפורמה. נכון, אין כאן 600,000 חקלאים כמו הודו בארץ המצב שונה- אבל הנחישות של החקלאים להיצמד לאינטרס ולהביא את הציבור לתמיכה כדי שהרפורמות יהיו ערך מוסף ולא פגיעה בחקלאות".